|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מ"יכנע" ועד ריבלין

על מקומה של האישה בנוף השמות היהודיים
23/10/2009  |     |   מאמרים   |   תגובות
ראובן ריבלין בכינוס המשפחתי של הריבלינים החודש [צילום: פלאש 90]

ספי ריבלין נואם בכינוס [צילום: פלאש 90]

ראובן (רובי) ריבלין ונכדיו [צילום: פלאש 90]

עם צאתה של חוברת עת-מול המוקדשת למשפחת ריבלין, דומה שיהא זה ראוי לכתוב על כלל שמות המשפחה אשר, בדומה לשם ריבלין, נוצרו משמות נשיים.

"הצהרת זכויות האדם" ב-1789, שחררה את היהודים במידה רבה מהגטו הפיסי-גיאוגראפי והתרבותי-החברתי שבו נמצאו. באותן שנים התחזקה גם תנועת הנאורות היהודית באירופה, שאחד ממבשריה ואבותיה החשובים היה גדול המשכילים והפילוסופים היהודים בזמנו, משה מנדלסון. היהודים "המשוחררים" הללו חיפשו את הדרך לגבש זהות ששומרת אומנם על המרכיב היהודי, אך בד-בבד מאמצת גם את רוח הסביבה. תשובתו-מצוותו הנודעת של מנדלסון הייתה: "הייה יהודי בביתך ואדם בצאתך".

מתוך ניסיון זה, והעובדה שמרבית מלאכות הקודש היהודיות מוטלות על הגברים, התפתח הנוהג לקרוא לכל זכר בשני שמות: שם אחד ששימש את "היהודי בביתו", והשם השני שציין את "האדם בצאתו". כך למשל, היות ולא ניתן היה להזמין "עולה לתורה" בשמו הנכרי היה הכרח לקרוא כל זכר בשם אחד משמות הקודש, ומצד שני, על ה"אדם בצאתך" חובה הייתה לאמץ גם את אחד השמות הלועזיים שבסביבתו - למען יוכל לשאת ולתת עם הסובבים אותו בעסקי חולין וביום-יום. בניגוד לגברים, הנשים מטבע הדברים לא נזקקו לתסבוכת זו של שמות כפולים.

את הדיון בשמותיהן הפרטיים של הנשים ניתן לחלק לשלושה חלקים:
  • החלק הראשון כולל את רוב שמות הנשים היהודיות אשר אומצו או נגזרו משמות נוצריים נפוצים בסביבתן, לדוגמה: בְּרוֹנְהִילְדָה, בְּרוֹנִיסְלָבָה - בְּרונְיָה, גֶסְיָה, אֳדֶלְהַייד, גְווֶנְדְלִין, גֶנְיָה, יָדְוִיגָה, אִיזַבֶּלָה ועוד.
  • החלק השני כולל שמות נשים ממקורות תנכיים והיסטוריים: חוה, שרה, רבקה, רחל, לאה ועוד.
  • החלק השלישי והמעניין כולל שמות עבריים, אשר נמצאו להם מקבילות בשמות לועזיים: "עֲדִינָה" = Gentila, "תִקְוָה" = Esperanza ועוד. על חלק מקבוצת השמות האחרונה אבקש להוסיף מספר מלים.

השם הנשי היהודי "יַכְנֶע", הפך לסמל לזלזול בקרב סופרי השְטֶעטְל היהודי, כשם המאפיין בתמציתו את האישה ההמונית, הרכלנית, המרושלת ועוד מיני תיאורים מבזים מעין אלה. לא נדיר היה לקרוא בספרות השְטֶעטְל תיאורים כגון: "יַכְנֶע ריכלה עם יֶנְטֶע-דְבוֹשֶה על שְפְּרִינְצֶה - שְרֶנְצְל". ואולם מי הן ומה מקורם של שמות "פשוטים והמוניים" אלה?

השם "יַכְנֶע" הוא שילוב של שתי תצורות לשוניות בפולנית. הפתיח "יַ" הוא חלקו הראשון של כל שם לועזי מכובד, כגון Jadviga או יַרוסְלָבָה, והסיומת Chna = כְנָא, היא סיומת של כינוי חיבה בפולנית - כך שבהיגוי היידישאי נשמע הצירוף: "יַכְנֶע".

מקבילתה של "עֲדִינָה", כאמור, היא Gentila, בספרד ובצרפת. הגרמנית שאלה מונח זה ("עדין", "אציל") לשימושיה, כשהמשמעות הזו והיגוי זה של המילה נמצאים בגרמנית וביידיש גם יחד: "יֶענְטִילָה", ובהיגוי של יום-יום": "יֶענְטֶל"="יֶנְטֶע".

"דבורה", לעומתן, הפכה עם כינויי החיבה ל: "דְבוֹרָלֶ'ה", "דְבוֹרְצֶ'ה" "דְבוֹרְשֶה", "דְבוֹשֶה"'.

מקבילתה של "תִקְוָה", כאמור, היא Esperanza (Aspiration), שהיא "תקוה" בשפות הלטיניות ו"שאיפה-תקוה" בשפה האנגלית. השפה הגרמנית שאלה מהשפות הלטיניות את המונח לשימושה, וביטויה היה Sperenzchen, ובהיגוי יום-יומי: Shprintse. גם היידיש, בתורה היא, שאלה מהגרמנית את המשמעות וההיגוי: שְפְּרִינְצֶה, שְפְּרִינְצְכֶה, ובסירוס, בגלל שימוש רב ומתמשך, הגיעה אל שְרֶענְצֶה, ושְרֶענְצְל. כך אנו מוצאים את התלמיד החכם המובהק, הרב אברהם בן-ישראל רפפורט (1651-1584), אשר חי בדובנו ולבוב וחיבר ספרות תורנית-מחקרית ענפה, מוסיף לשם משפחתו "רַפַּפּוֹרְט" גם את השם "שְרֶענְצְל", על שם אמו הנערצת.

כך נוצרו שמות נשיים ממקור ובמשמעות אצילית ונעימה, שהפכו - בגלל הביקורת והזלזול הספרותי-חברתי, לשמות שכל השומע ירחיק עצמו מרחק רב מהם.

הפיכת שמות נשיים לשמות משפחה
השופט גד פרומקין

הסיומות הבאות: zohn - son = "גְלִיקְסוֹן” (הבן של גְלִיקְל = מזל); s = "מָרְגוֹלִיס” (הבן של מרגלית); man = אֶסְטֶרְמָן (הבעל של אסתר); kind = שׁוּלְקִינְד (הבן של שולמית); in = מֶנוּחִין (הבן של מנוחה); ovich - evich = חָייְקֶבִיץ' ( של חיה - חַיְיקֶ'ה)

מכאן נתקדם, ונעסוק בהפיכתן של שמות נשיים לשמות משפחה. אנו מכירים בכל השפות את קיצורי "יחס השייכות". וכך המשפט האנגלי בן שש המילים The son of John is Tom, מתקצר באמצעות יחס השייכות לארבע מלים: John’s son is Tom. כלומר, התוספת של ‘s מבטאת את יחסת השייכות (Genitivus בלטינית). בדומה לכך, אנו מוצאים שתוספת של 'ס לשמות ביידיש, מייצגת את אותו יחס השייכות כמו באנגלית: וכך, שָׂרֶה'ס או שָׂרְקֶה'ס = הוא הבן או הבעל של שרה. ממונח זה נגזר אח"כ שם המשפחה: "שַׂרְקֶס", "סִירְקִיס", "סִירְקִין" ועוד. כך אנו מוצאים את אחד מעמודי התווך של הפסיקה ההלכתית, הרב יואל למשפחת יפה (1640-1561), הנקרא היום בפי כל ר' יואל סִירְקִיס (או הב"ח, על שם ספרו ה"בית חדש). הבן יואל יפה, מסתבר, התייתם מאביו, וְשָׂרְקֶ'ה אמו גידלה וחינכה אותו לבדה. כאות תודה והכרה שינה ר' יואל את שם משפחתו ונקרא, מאז, ר' יואל סִירְקִיס.

אלא שהיהודים לא חיו בהמוניהם - בסוף המאה הי"ח ובראשית המאה הי"ט, עת נאלצו לאמץ שמות משפחה - בתוך חברות אנגלו-סכסיות, ואם כן כיצד חדר יחס השייכות 'ס לשפת היידיש?

כאשר אנו בוחנים את עץ המשפחה של השפות ההודו-אירופאיות, ניתן לראות בבירור שהענף "הגרמני" של שפות אלו מתפצל לשני ענפים: "גרמנית גבוהה", המתפצלת אח"כ ל"גרמנית" ול"יידיש", ו"גרמנית נמוכה", שהניבה בין היתר את ענפי ה"אנגלית האנגלו-סכסית", "אנגלית ימי הביניים" וה"אנגלית המודרנית". בגלל קרבתה "המשפחתית" של היידיש אל הגרמנית, ומאחר שהמוני בית ישראל חיו במאות הללו בתוך מדינות שבהן שלטו השפה והתרבות הגרמנית, ניתן לשער שהשימוש של "יחס השייכות" ביידיש באמצעות תוספת של לשם נובע מהמקור הגרמני. ואכן, גם בגרמנית נמצא השימוש של יחסת השייכות ע"י תוספת של S, ומכאן שזהו המקור לשימוש הבלתי רגיל והבלתי מוכר הזה בשפה העברית.

דוגמה נודעת נוספת לשימוש כזה אנו מוצאים בשמו של החכם הנודע שמואל אליעזר בן יהודה הלוי (1631-1555), שחי בטיקטין, פוזנא, לובלין, אוסטרהא ועוד. הרב שמואל אליעזר היה אף הוא מחברה של ספרות תורנית-מחקרית מעמיקה, והוסיף לשמו, מתוך הכרת תודה עמוקה, את שמה של אֵיְידְל חותנתו העשירה, אשר תמכה בכספיה להחזקת ישיבתו הגדולה והחשובה כל ימי חייה. וכך, מאז הוספת שמה הוא ידוע בעולם התורני כ"מַהַרְשָ"א". כלומר: "מורנו הרב שְׁמוּאֵל אֵיְידְלְס" כעת נתחקה אחר גלגולי השמות הנשיים בהתפתחם לשמות משפחה מכובדים.

הסיומות המקובלות של שמות משפחה הן תוצר של השפה, המחוז והמדינה שבה חיו המשפחות. במחקר שערך אלכסנדר ביידר על סיומות של שמות משפחה במספר מחוזות ברוסיה, הוא מצא את הסיומות הבאות: zohn - son = "גְלִיקְסוֹן” (הבן של גְלִיקְל = מזל); s = "מָרְגוֹלִיס” (הבן של מרגלית); man = אֶסְטֶרְמָן (הבעל של אסתר); kind = שׁוּלְקִינְד (הבן של שולמית); in = מֶנוּחִין (הבן של מנוחה); ovich - evich = חָייְקֶבִיץ' ( של חיה - חַיְיקֶ'ה). ואולם שלושה רבעים מכל שמות המשפחה השתמשו רק בסיומות s , או in.

כך הפך מספר רב של שמות נשיים וכינויי חיבה לשמות משפחה, וביניהם: "חוה": כינויי חיבה = חָווָלֶ'ה, חַבְקֶ'ה - הופך לשמות המשפחה: "חָבֶלֶס" "חַבְקִין"; "אדלהייד": אדלה, אדל = אֵיידְל - אִידֶלְמָן, אִידֶלְסוֹן; "אהובה": = לוּבָּה, לִיבָּה, לִיבְשֶע, לִיפְשֶע - לִיבְּלִיך, לִיפְשִיץ; "אליזבט": איזבלה = בֶּלָה, בֵּייְלֶה - בֵּיילִין, בֵּיילִינְסוֹן; "אסתר": = אֶטָה - אֶטְקִין; "ברוניה": = בְּרַיְינֶה, בְּרַיְינְדְל - בְּרַייְנִין; "בת- שבע": = בַּסְשֶבֶע, בַּאשֶע - בָּשֶבִיס, בּוֹשְבִיץ; "בתיה": = בַּסְיָה - בַּסִין, בַּטְקִין, פַּטְקִין; "דבורה": - דְבוֹרְקִין; "זהבה": = זְלָטֶה - זְלוֹטְנִיק; "חיה": = חַיְיקֶ'ה, וִיטָא - חַיוּת, חַיְיקִין, וִיטָאל; "חנה": = חַנְקָ'ה - חַנְקִין; "טובה": = גִיטְל, דוֹבְּרֶה - גִיטְלִין, דוֹבְּרִינִין; "יפה": = שַיְינֶע, שֵיְינְדְל - שֵיינְקִין, שַיְינֶרְמָן; "מרים": = מִירָלֶ'ה, מִירְל - מִירְלְס, מֶרְלִין; "פנינה": = פֶּערְל - פֶּרְלוֹב; "פְרוּמֶט": = פְרִימֶט, פְרוּמֶה - פְרוּמְקִין; "רחל": = רוֹחָלֶ'ה, רוֹחְקֶ'ה - רוֹחְלְס, רוֹכְלִין, רוֹחְקִין; "שושנה": = רוֹזָה, רוֹזָ'ה, בְּלוּמָה - רוֹזִינְקוֹבִיץ', רוֹזֶן, רוֹזְלִין, בְּלוּם; "שמחה": = שִׂימָה, פְרַיְידֶע - סִימְקִין, פְרַדְקִין; "שרה": = שַׂרְקֶ'ה, שׂוֹרֶה - סוּרְקִיס, סוֹרוֹצְקִין; "תקוה": = שְׁפְּרִינְצֶה - שְׁפְּרִינְצָק; "תמר": = תוֹמָרְקִין;

ואחרונים חביבים: "רבקה": = רִיבְצֶ'ה, רִיבְקָלֶ'ה, רִיבָלֶ'ה, רִיבְל - רִיבְקִיס, רִיבְקִין, רִיבְקִינְד ו...רִיבְלִין, שם משפחה המופיע בגרמניה כבר במאה השלוש-עשרה.

הנה כי כן, מסתבר שבניגוד לעמדה המקובלת שהאישה הייתה במעמד נחות ביותר במשפחה היהודית, מסתבר שהרעיה, ואפילו החותנת (!), היו פעמים רבות דמויות כה מרכזיות בחייה של המשפחה עד כי שמן הפרטי מיוצג, מונצח ומתנוסס בגאון בשם המשפחה, המאפיין העיקרי והמבחין ביותר בין משפחה אחת לרעותה. ומכאן- כי חשיבותה וכבודה רב...

לעיון נוסף: 1. A. Beider, A Dictionary of Ashkenazic Given Names, New Jersey 2001
עת-מול: דו-ירחון לענייני ארץ ישראל ועם ישראל. הוצאת יד בן-צבי, מחיר: 30 ש"ח לגיליון, 140 ש"ח לשנה (שישה גיליונות), 230 ש"ח לשנתיים (12 גיליונות), ניתן לקנות או להזמין מנוי ביד בן-צבי, 02-5398833 (bookstore@ybz.org.il).
תאריך:  23/10/2009   |   עודכן:  23/10/2009
חנן רפפורט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סוף סוף נפגשו הקווים המקבילים שלעולם לא ייפגשו, האידיאולוגיה של שס מתחברת עם האידיאולוגיה הגוססת של שינוי, על גבם של ילדי העובדים הזרים. והצביעות - חוגגת.
23/10/2009  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
אולי זו אירוניה של הגורל שנדרשו שני עשורים תמימים כדי להחזיר אלינו מן האוב את דמותו המיתולוגית של מי שהטביע יותר מכל אחד אחר את רישומו על שפת העבר והאבר הישראלית. אף שלא נולד בארץ והגיע אליה רק בבגרותו, הפך מהר מאוד מוסיה תהלימזוגר, עולה חדש מפולין, ליותר צבר מצבר. בכתביו הנועזים והייחודיים, כמו גם באורח-חייו, הוא כבש עוד במחציתה השנייה של המאה החולפת את ליבו של כל ישראלי מצוי.
23/10/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
ברור עתה כי ד"וח ועדת גולדסטון לא יירד אל תהום הנשייה, לפחות לא בקרוב, כשם שבדיעבד נהיר כי גישתה של ישראל כלפי "נזקיה" הפוטנציאליים של הוועדה הייתה נגועה בהערכת חסר מהותית. הגישה המזלזלת משהו, כבר במועד כינונה וקביעת הרכב חבריה, הותירה בפני השופט גולדסטון מרחב פעולה בלתי מוגבל כמעט, ובממד המהותי גם הקלה עליו את המלאכה, שהוגדרה בנוסח תמים למדי - כ"ליקוט עובדות" (FACTS FINDING).
23/10/2009  |  רפאל בוכניק  |   מאמרים
רקע היסטורי, או איך הגענו הלום?
תהליכים עולמיים - כגון גלובליזציה, הפרטה, שחיקת מעמדן של מערכות חינוך מדינתיות, היחלשותן של מדינות חד-תרבותיות וקולקטיביזם לאומי - מחריפים את הבעיות הייחודיות העומדות בפני כל מדינה בעיצוב מדיניות חינוך ומונעים יישומם של רפורמות ושינויים במערכת החינוך. נוסף על כך, הקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות מציב אתגרים חינוכיים חדשים, בעוד שהגידול חסר התקדים של המידע והידע הזמינים והנגישים קוראים תיגר על אחד מעמודי התווך של מערכת החינוך: סמכות המורה.
22/10/2009  |  פרופ' דן ענבר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il