בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שנת לימודים חינם בפריפריה
|
יתכן מאוד, כי החלטת הממשלה החדשה תעודד צעירים רבים מכל רחבי הארץ, לבוא וללמוד במכללות הגליל, להשתלב בכלכלת הפריפריה הצפונית, להשתקע בה, ולבנות את עתידם בגליל
חיזוק הפריפריה של ישראל וצמצום הפערים החברתיים העמוקים בין הפריפריה ל"מדינת תל אביב" במרכז הארץ חייבים להיות יעד לאומי מרכזי במדיניות של כל ממשלה בישראל. מן הטעם הזה, החלטת הממשלה להעניק שנת לימודים חינם לחיילים משוחררים ולבוגרי השירות הלאומי, שילמדו בגליל ובנגב, מבטאת מדיניות צודקת שאולי תהיה סנונית ראשונה - ולא רק הכרזה שאין מאחוריה כיסוי מעשי - המבשרת עתיד טוב יותר לגליל.
המדיניות המעדיפה מתן יתרונות לפיתוח הנגב והגליל יצרה, בעבר, את ההחלטה להקים מכללות אקדמיות בפריפריה ובפרט מכללות להנדסה, ונבעה, בין השאר, מראייה ארוכת טווח של הצורך בפיתוח הגליל והנגב. כבר אז היה ברור לקובעי המדיניות כי מכללה כמו אורט בראודה בכרמיאל, המעניקה תארים אקדמיים במקצועות ההנדסה, תוכל למלא תפקיד חשוב בפיתוח כלכלת צפון הארץ, כאשר בוגריה, שייהנו מכושר השתכרות גבוה וישתלבו בתעשיות באזור, יבנו את ביתם בגליל.
אולם חזון חיובי לחוד ומציאות לחוד. עד-כה, עקב מגוון האפשרויות הרחב במכללות במרכז הארץ, התקשתה המכללה בכרמיאל להתחרות ולהוות אבן שואבת לצעירים מאזור המרכז, שהעדיפו מכללות הקרובות למקום מגוריהם. יתכן מאוד, כי החלטת הממשלה החדשה תעודד צעירים רבים מכל רחבי הארץ, לבוא וללמוד במכללות הגליל, להשתלב בכלכלת הפריפריה הצפונית, להשתקע בה, ולבנות את עתידם בגליל.
כדי שהחזון המגובה בצעדי מעשה ראשונים יתממש, חייבים מקבלי ההחלטות בדרג הממשלתי, לנקוט צעדים נוספים לעידוד צעירים ללמוד בגליל ולהעדיף את מכללות הפריפריה.
בין השאר חשוב לתקצב את כל הסטודנטים שיתקבלו ללימודים במכללות האקדמיות בגליל ובנגב - מבלי להגביל אותם במכסות. כך למשל, בתחום ההנדסה, מספר הסטודנטים המתוקצבים במרכז הארץ גדול משמעותית מאלה שבמכללות הפריפריה. מגבלת המכסות הקיימת מקשה מאוד על צעירים, בעלי פוטנציאל, לבוא ללמוד בגליל והם נאלצים ללמוד במכללות במרכז הארץ. מאליו מובן, שצעירים אלה, אף אם נולדו וגדלו בגליל, לא יבנו את ביתם בפריפריה. לדעתי חשוב מאוד לחלק את עוגת המכסות למוסדות, תוך יצירת העדפה למוסדות להנדסה הממוקמים בפריפריה - בגליל ובנגב.
הגדלת המכסות בפריפריה על חשבון המכסות הניתנות למכללות במרכז הארץ, תגרום לשני הישגים חשובים. האחד: תמנע הגירה של צעירים מהפריפריה למרכז. השני: כתוצאה מצמצום מכסות במרכז, באופן טבעי יגיעו סטודנטים מהמרכז ללמוד בפריפריה - ובתום לימודיהם ייתכן כי אף יעתיקו את מגוריהם מהמרכז - צפוף האוכלוסיה לפריפריה המשוועת למשאבי אנוש.
בעיה נוספת של המכללות להנדסה בפריפריה, היא הקושי לגייס מדענים צעירים ומבטיחים כחברי סגל במשרה מלאה וזאת בנוסף לקושי האובייקטיבי לגייס מהנדסים בעלי תואר שלישי להוראה באקדמיה עקב התחרות עם חברות הטכנולוגיה העילית. כדי לייצר תנאים שיאפשרו הפעלת כוחות משיכה מהמרכז לכיוון הפריפריה הרחוקה, חייבת המדינה לאפשר למכללות הפריפריה לשלם לחברי הסגל שכר גבוה מזה המשולם במוסדות להשכלה גבוהה במרכזי האוכלוסיה.
ובנוסף: חשוב להעניק למדענים מצטיינים בתחומי ההוראה המבוקשים, חבילת קליטה אטרקטיבית שתכלול הלוואות ומענקים שיכסו חלק מעלות רכישת דירה בקרבת מקום העבודה בגליל, ציוד בסיסי למחקר והפחתת עומס ההוראה לתקופת הקליטה הראשונית.
רק באמצעות יצירת גורמי משיכה אטרקטיביים - כלכליים ואחרים - תוכל להיווצר מגמת "הגירה" מהממרכז לפריפריה וכך תוכל המדינה לממש את יעדיה הלאומיים ולפזר את האוכלוסיה בעלת הפוטנציאל ליצירת התרחבות כלכלית גם בדרום וגם בצפון. אם לכל אלה תתלווה גם יצירת תשתית תחבורתית כמו, למשל, מסילת ברזל עד לכרמיאל ואף עד לקריית שמונה, אולי תהפוך ישראל למדינה אחת גדולה ולא תוסיף להיות מרכז עמוס אוכלוסיה ובנייה שבמרוחק - בצפון ובדרום - שתי פריפריות דלילות.
|
|
מחבר המאמר הינו נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל
|
|
תאריך:
|
28/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
28/10/2009
|
|
פרופ' יוחנן ארזי
|
שנת לימודים חינם בפריפריה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
dze543
|
28/10/09 16:13
|
|
2
|
|
אורי נטע
|
28/10/09 19:36
|
|
|
|
|
בימים אלה, בהם חוגג מזל עקרב את יום ההולדת, מומלץ לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים / או שלא - לשאר המזלות. אלו מכם שנולדו במזלות המים והאדמה: סרטן, דגים, גדי, שור ובתולה מוזמנים לקרוא גם אתם את הכתוב, ולהקיש את הנאמר ביחס לעצמכם.
|
|
|
מניתוח מהלכיו של אדולף היטלר בכלל, ובאוגוסט-ספטמבר 1939 בפרט, הגעתי מזמן למסקנה שאותה פרסמתי בספרי "קריסה ולקחה" (1993): הקנצלר הגרמני לא היה מעוניין במלחמת עולם בסוף שנות השלושים, ואפילו לא במלחמה נגד פולין. הוא חשש אז, ובצדק, מכוחן הצבאי המשולב של צרפת ואנגליה במערב, על-אף האווירה הפציפיסטית שהחדירה בהן התעמולה הבולשביקית, ומכוחה של ברית המועצות במזרח. היטלר העריך שעבור מלחמה אירופית גדולה הוא זקוק לעוד כמה שנות התעצמות, ושבמלחמה עכשיו הוא יסכן את הישגי המדיניות התוקפנית שלו, שהפכה את גרמניה ממדינה מובסת למעצמה - בשבע שנים של הימורים אסטרטגיים מוצלחים. על סמך ניסיונו בבליעת צ'כוסלובקיה, ללא ירייה אחת, היטלר היה בטוח ב-1 בספטמבר 1939 שההרפתקה הפולנית לא תתגלגל למלחמה, ושפולין תספק את כל דרישותיו ללא קרב. הוא חשב כך, בין היתר, גם משום שפולין הייתה חלשה מצ'כוסלובקיה, וגם מכיוון שסטאלין העניק לו הסכם אי התקפה גלוי, והסכם סודי לחלוקת מזרח אירופה. היטלר טעה בכל התחומים.
|
|
|
זה התחיל ב-Ynet. בבוקר שאחרי, רזי ברקאי, ראיין אותו בגל"צ, ובערב הוא כבר ישב מול עודד בן-עמי בערוץ השני: "אני שונא את שרון שנאה יוקדת", אמר דודו אלהרר למראיינו והצית להבת רייטינג (26.10.09). והעולם כמרקחה.
|
|
|
פתאום קם אדם בבוקר ומגלה, להפתעתו, שבמקום בו שכנה עד לא מכבר מסעדת-עילית אלגנטית, ממוקמת עכשיו מסעדה עממית לכל דבר ו"פושטית" מאוד.
|
|
|
|