הרב אודי רט
המדרש בקהלת רבה אומר על הפסוק "כאשר אינך יודע מה דרך הרוח, כעצמים בבטן המלאה, ככה לא תדע את מעשה האלוקים אשר יעשה את הכל" (קהלת יא) והמדרש אומר על כך שבעה דברים מכוסים מהאדם ואחד מהם הוא "מה בעיבורה של אשה".
עם זאת, מצווים אנו בציווי המופיע בפרשת משפטים "ורפא ירפא", ואין זו רק חובה על הרופא לרפא, אלא גם חובה על האדם להירפא, כאשר הדבר בידו, ולא יעמוד הוא עצמו על דמו ולא על דם רעהו.
חכמת הרפואה, כחכמה הניתנת לנו מאת הבורא יתברך, הולכת ומתפתחת, מעמיקה ומרחיבה, ומציבה בפנינו דילמות ושאלות רבות, דברים שהיו פשוטים בעבר, הופכים להיות מורכבים יותר ולא אחת מחדדים את השאלה מהו הגדר של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ומה הגדר של חובת ההשתדלות המוטלת על האדם?
הרב פיינשטין זצ"ל נזקק לשאלה זו כבר לפני מעל שלושה עשורים, כאשר הבירור והמיפוי הגנטי היו בתחילת הדרך. אמירתו הייתה - כי כאשר ביכולתנו למנוע סבל משמעותי ורב מהוולד, וממילא גם סבל והתמודדות מההורים ומכל שאר המשפחה, מוטלת עלינו חובת ההשתדלות ואין הדבר סותר את צו תמים תהיה.
מתוך-כך, יש לציין כי את הבירור הגנטי הנעשה כיום ניתן לחלק לשני סוגים: האחד, בירור לנשאות רצסיבית, והשני בירור לנשאות גנטית דומיננטית.
נשאות רצסיבית הינה נשאות למחלות שונות אשר על-מנת שהילד, חלילה, ייוולד חולה, יש צורך בנשאות של שני ההורים. במצב כזה הסיכון בכל הריון ללדת ילד היא 25%. נשאות דומיננטית, לעומת זאת, הינה מציאות בה מספיק שרק אחד מההורים יהיה נשא (אף אם אינו חולה בעצמו) והסיכון במצב זה ללדת ילד חולה היא 50% (בכל מחלה יש שוני ונתונים היכולים להשתנות בהתאם לטיב המחלה וסוג הנשאות, ואכמ"ל).
היכולת לברר בטרם זוג נישא האם הם נשאים או לא, מאפשר לזוגות רבים הימנעות מסבל מיותר והתמודדות גדולה בהמשך הדרך. הדבר יכול להיעשות על-ידי ארגון "דור ישרים" על יתרונותיו העצומים, וכן יכול להיעשות בדרך של בירור ישיר במכון גנטי, כאשר הדבר נעשה בהתאם למשפחות המוצא והסבירות למחלות גנטיות האופייניות לעדה אליה האדם משתייך.
מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על-פי ההלכה), מתמחה במתן יעוץ וליווי לזוגות במהלך בירורי פריון, בהיבט ההלכתי והמקצועי, ומלווה בשנים האחרונות זוגות רבים אשר מתמודדים עם שאלה של נשאות למחלות גנטיות שונות. בין אם הנשאות התגלתה לאחר הנישואין ובין אם הנשאות התגלתה בטרם נישאו והזוג בשאלתם האם לבוא לכרות ברית או לאו.
בימינו זכינו וברוך ה', יש יכולת לתת מענה מקצועי להורים אלו, ללדת ילדים בריאים ושלמים ולמנוע מעצמן את ההתמודדות של ילד חולה, בין אם בהתמודדות הלכתית סבוכה במהלך ההיריון עצמו, ובין בהתמודדות לאחר החתונה, בהליך של הפריית מבחנה עם בדיקת העוברים בטרם מחזירים אותם לרחם האם, וכך נמנעים מלידת ילדים חולים.
דרך זו מאפשרת לזוגות שהתברר מסיבות שונות שהם נשאים למחלות בין רצסיביות ובין דומיננטיות ללדת ילדים בריאים ואם טרם נישאו לבחון ולבחור האם להינשא.
לסיכום
אין ספק כי היכולת לברר היום נשאות גנטית למחלות שונות מועילה והיא בגדר השתדלות נכונה ורצויה. גם המחירים היום לבירור הדבר נעשים סבירים יותר ויותר בסיוע של הכיסוי המשלים של הקופות השונות, והדבר בהחלט רצוי לכל זוג בטרם נישאו (כאשר יש עדיפות בדרך-כלל לעשות זאת דרך דור ישרים ובלבד שהדבר ימצא מתאים על-פי מוצא הנבדק).
זוגות שנישאו וטרם ביצעו בדיקות אלו בהחלט נכון לבצען. גדולי הפוסקים מהמגזרים השונים כבר הביעו את תמיכתם בבירור לנשאות למחלות גנטיות דרך דור ישרים.
עם זאת, חשוב להדגיש, כי יש לברר בטרם הנישואין רק בדיקות לנשאות למחלות רצסיביות ולא למחלות דומיננטיות (כדוגמת X שביר) אותם יש לברר בכל מקרה רק לאחר הנישואין.
מעבר לכך, יש כמובן להאריך באופן נפרד ביחס לבדיקות במהלך ההיריון עצמו, התועלת לעומת הסיכון הקיים בחלק מהבדיקות, האמינות לעומת האי הדיוק ויצירת הלחץ וכמובן היכולת של חלק מהבדיקות לסייע ולתת מענה לטיפול במהלך ההיריון עצמו וניהול נכון של הלידה.
ויהי רצון כי יסיר ה' מקרבנו כל מחלה וישלח רפואה שלמה לכל עמינו בית ישראל.
- מחבר המאמר הינו הרב אודי רט, רב משיב במכון פוע"ה.
