|
|
לנצל את החורף לחיסכון במים [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
לפני שיהיה מאוחר מדי [יח"צ]
|
|
|
|
|
החורף בישראל מתאפיין בפרקי גשם קצרים יחסית שמהלכם יורדים כמויות גדולות של מים, שחלקם הגדול זורם לשווא לים. התדלדלות מקורות המים והתייקרות מחירם מגדילים את הכדאיות להקמת מערכת לאיסוף מי גשמים.
בקיץ, כשחשבונות המים מכים בכיסים, כבר מאוחר מדי לאסוף מי גשם ואפשר להסתפק רק באיסוף מים מצריכה ביתית. מי שרוצה לצמצם את החשבונות ולתרום למאמץ הלאומי צריך לעשות זאת כעת בתחילת החורף ועד לסיומו יוכל להצטייד במיכלים מלאים ולהיות מוכן לעונה השחונה.
בתים פרטיים ומשותפים המחזיקים בגינה עצתי להם, היא להקים מערכת פשוטה לאיסוף מי הגשמים וכן "מים אפורים" שמקורם בשימוש ביתי ואשר יכולים לשמש להשקיה.
בגינה קטנה ניתן להטמין מיכל של 10 קוב אותו אפשר למלא במהלך החורף מספר פעמים ולהשתמש בו בקיץ לריכוז המים משימוש ביתי. בעזרת מיכל זה ניתן לחסוך עד 100 קוב בשנה בזכות המילוי החוזר.
מערכת ביתית לאיסוף המים צריכה לכלול ניקוז של מי הגשמים מהגג ומאזורים אחרים אל תוך המיכל וכן מערכת להובלת המים האפורים מהבית. בנוסף יש צורך במשאבה, אלא אם כן קיימים בגינה הבדלי גובה טבעיים. מהילת מי הגשמים עם המים משימוש ביתי ולעיתים עם מים שפירים מהגשם מאזנת את רמת המליחות של המים.
איסוף מים בימי הגשמים נעשה בארץ ישראל עוד בתקופת האבות וההתיישבות הנבטית בנגב, אומר יפה. עד מלחמת ששת הימים היה בירושלים חוק שחייב בוני בתים לבנות מרתף לבית ואכן ניתן לראות מרתפים אלו בבתים ישנים רבים. המודרניזציה, השתכללות המערכות לאספקת מים ואמינות האספקה החיצונית השכיחו את האפשרות לאיסוף עצמי של מים אך כעת כדאי לחזור לכך כדי לסייע במאמץ לחסכון במים.
הפתרון הלאומי של התפלה והשבה של מים נותן מענה מסוים ליצירת מקורות מים נוספים אך הוא כרוך בהשקעה גדולה של אנרגיה ועלות המים המופקים גבוהה.
