בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ומה דורשים אבירי הצביעות מן הפלשתינים?
|
יום-יום מציגים לישראל דרישות "למלא התחייבויות" שאף פעם לא הובטחו, אך אף אחד לא דורש שהפלשתינים יקיימו את התחייבותם המינימלית והחד-משמעית להפסיק את מסע ההסתה והחינוך לשנאה, שימנעו כל הסכם לשלום עם ישראל
|
במקום להתנצל ולהתפתל על המדינה להפעיל לחץ בינלאומי על הרשות הפלשתינית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
עכשיו זה כבר לא השליח מיטשל אלא הנשיא הפרו-מוסלמי של ארה"ב שמאשים את ישראל בסיכון "תהליך השלום" בגלל בניית דירות ליהודים על אדמה שאף פעם לא הייתה ערבית. העובדה שהפלשתינים מפירים בגסות את התחייבותם להימנע מהסתה ומחינוך לאלימות והופכים שני דורות שלהם למתנגדי-שלום קיצוניים - לא מפריעה לדואגים הצבועים לאותו "תהליך שלום" שלא קיים. אין להם שום דרישות מהפלשתינים? אלא רק מישראל? אבל מה שמדאיג יותר הוא - שישראל, שמילאה את כל מה שהתחייבה לו, אינה מציגה שום דרישות הנובעות מההתחייבויות שהפלשתינים קיבלו על עצמם בהסכמי אוסלו אך עשו את ההיפך. כך הרגלנו את העולם שישראל צריכה רק לתת אך אין לה זכות לדרוש. למשל - לדרוש משלטונות רצועת עזה להסגיר את חוטפי החייל גלעד שליט משטח ישראל הריבונית והריגת שני חיילים אחרים שהיו באותו מוצב. וזה - לפי החוק הבינלאומי ולפי מה שקיבלו על עצמם הפלשתינים בהסכמי אוסלו. ולפי אותו עיקרון - לדרוש פיצוי הולם עבור כליאתו הבלתי חוקית במשך שלוש שנים של חייל שנחטף מישראל שלא בתהליך מלחמה. וגם לקבוע תג מחיר לכל יום נוסף של כליאתו הלא-חוקית של גלעד שליט. וזאת - במקום להמשיך במצעד האיוולת של מתווכים לעסקות מבישות של שחרור פושעים, ההופכות את ריבונות המדינה וחוקיה לקריקטורה. לו קברניטי ישראל היו חוזרים יום-יום על דרישותיהם באוזני כל העולם, באותה עקביות שמקהלת הצבועים חוזרת על המנטרה של "סיום הכיבוש" ו"חיסול התנחלויות", אפשר היה לנקוט בסנקציות לא-מלחמתיות נגד מחרחרי המלחמה האמיתיים, שלא היו נתקלות במחאה הבינלאומית שקמה נגד מבצע "עופרת יצוקה". בלחץ סנקציות מקובלות בעולם למצבים כאלה גלעד שליט כבר היה בבית, תוך 72 שעות ממועד הטלתן, וגם הסיוט של חיים בצל ההפגזות מעזה היה נפסק במרחב שמסביב לרצועה. הגיע הזמן שישראל תתחיל לנהוג כמדינה ריבונית, העומדת על זכויותיה, ולא כגטו יהודי מפוחד הצריך יום-יום להצטדק על עצם קיומו.
|
|
הכותב התמחה במחקר ותכנון אסטרטגי
|
|
תאריך:
|
24/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/11/2009
|
|
יוסף דוריאל
|
ומה דורשים אבירי הצביעות מן הפלשתינים?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ירון זכאי
|
25/11/09 00:39
|
|
בימים אלה מלאו חמש שנים להירצחו של יאסר ערפאת, ואני שב ונזכר דווקא בשיחתנו האחרונה, במוקטעה, כמה שבועות לפני מותו. היה זה הוא שהעלה אז את הרעיון של פדרציה משולשת - ישראל, פלשתין וירדן, "ואולי גם לבנון, למה לא?" - ממש כמו שעשה בפגישתנו הראשונה, ביולי 1982 בביירות, באמצע הקרב. הוא הזכיר את השם "בנלוקס" - ההתאגדות של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג, שקדמה לאיחוד האירופי.
|
|
|
בימים הקרובים תסתיים אולי פרשת החטיפה בצורה גרועה יותר או גרועה פחות, וייתכן גם כי המגעים יתמשכו עוד ועוד. מה שברור הוא כי כל יום שעובר מחזק את מעמדו של חמאס ומחליש את זה של ישראל.
|
|
|
מי זוכר עוד את המילניום? הכוונה לחגיגות מהולות בחרדות שהיו לנו בסוף 1999 . כולם חיו בחרדה שהושתלה במוחותינו על-ידי חכמים בתחום המחשבים, פיסיקה, מיסתיקה, טכנולוגיה, אמונות-סוף-העולם ויודעי -החישובים המתימטיים. בחצות הלילה שבין 31 לדצמבר 1999 ל-1 בינואר 2000 היו אמורים לקרוס כל מחשבי העולם, לשבש את תנועת המטוסים, לגרום לאסונות, לשבש את הבנקים, בתי החולים, הכלכלה, התכנון, מזג האוויר, הסדר העולמי הסדר הפרטי ומה לא. בתוך חגיגות מרגשות שנחגגו ברחבי העולם, בכול מקום, כאשר הגיע אליו השעה הנ"ל, בין הריקודים וזיקוקי די נור , לצלילי להקות המוזיקה , השמפניה, הוודקה והסמים, חגג לו קהל נרגש, מבולבל ומפוחד.
|
|
|
כאשר קראתי על אודות יוזמתו ההזויה של שאול מופז, ולפיה תוקם מדינה פלשתינית בגבולות זמניים טרם קיומו של משא-ומתן, וכי תתקיים הידברות עם החמאס, סברתי כי כמו פוליטיקאים בדורנו, גם מופז אינו בוחל במכירת עקרונות יסוד של הישרדותה של אומה, בעבור חופן צעדים שבהם, לדעתו, הוא יעקוף את לבני.
|
|
|
בעניין שבין: חלק מהציבור הרוצה בחיזוק מעמדו של החוק
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
|
|
|
יהונתן קלינגר
היתרון של מערכת ציבורית היא שכל עוד היא עובדת, גם העשיר וגם העני יקבלו טיפול טוב. כשיש עומס נוצרות שתי בעיות: החזק והעשיר הולך למערכת הפרטית, אבל החלש צריך לצעוק חזק יותר כדי לקבל ...
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|