השקרן חוזר

"דנקנר חוזר. טור שבועי של העיתונאי והסופר אמנון דנקנר". זו הבשורה הגדולה של עיתון מעריב לקוראיו בגיליון סוף-השבוע [יום שישי, 27.11.09]. זו ההחלטה "המרנינה", כביכול, שקיבל, למראה הבושה, עורכו של מעריב, יואב צור. זו "החדשה הגדולה" שחייבה כביכול פרסום במקום בולט לצד הלוגו בגליון יום שישי.

דנקנר, נזכור נא, היה עורכו של מעריב בתקופת ראש הממשלה אהוד אולמרט. דנקנר, למי ששכח, גונן על אולמרט, חברו האישי, תוך עשיית שימוש מניפולטיבי בעיתון מעריב, ופרסום שקרים ועוד שקרים ועוד שקרים. דנקנר ניסה להונות את ציבור הקוראים, ובמובן זה הוא בגד בקוראי העיתון.

דנקנר ניצל לרעה את מעמדו. הוא כפה על עיתונאים במעריב קו מערכתי, שנועד להציג את אולמרט כאיש ישר ואמיץ וכמי שלא דבק בו רבב פלילי. דנקנר לא הסתפק בכך, ולכן הוא העז להשמיץ קומץ את אותם אנשים שפעלו לחשוף את מעשיו הפליליים של אולמרט.

דנקנר נכשל בסופו של דבר בתפקידו, בגלל השקרים שפרסם, ובגלל, בין היתר, שציבור הקוראים הצביע ברגליים וקנה פחות ופחות גליונות של מעריב. עכשיו דנקנר חוזר. אין חולק על כישורי הכתיבה שלו. ואולם, מן הראוי שכל מנוי שמכבד את עצמו יעשה הפעם מעשה, במקום רק לקטר: לפנות לעורך מעריב, יואב צור, ולהסביר לו מה שצריך להיות מובן מאליו: כדי לנצח את שלדון אדלסון, שהחל לחלק חינם גליונות של ישראל היום גם ביום שישי, יש דווקא להשביח את העיתון ואין במעריב מקום לדנקנר השקרן.