פנסיה לעצמאים: פרס או מס?

שר האוצר יובל שטייניץ והמפקח על הביטוח ידין ענתבי בירכו היום (ב', 30.11.09) את עצמם, על הצעת החוק שיזמו, לחייב כל עצמאי להפריש לפנסיה לעת זיקנה. שטייניץ אמר: "זה צעד נכון מבחינה כלכלית וחברתית. יש מעט מאוד מדינות בעולם שדואגות לעצמאים כמו ישראל". ענתבי אמר כי החוק הוא המשך לחוקי פנסיה-חובה לשכירים, ביטוח חובה לרכב, ביטוח בריאות חובה וחוק חינוך חובה. המדינה, אמר, חייבת לדאוג לצרכי היסוד של אזרחיה.

לכאורה, הכל טוב ויפה: החוק יחייב 150 אלף עצמאיים להפריש מדי חודש סכומים צנועים או בינוניים לקרן פנסיה או לחברת ביטוח כלשהי, לפי בחירתם. בתמורה יקבלו עם צאתם לגמלאות - 67 לגברים, 64 לנשים - קיצבה חודשית מכובדת, יחסית, שתנוע בין 750 ל-3,000 שקל לחודש. אם להוסיף לכך את קיצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי, העומדת היום על 1,800 שקל לחודש נטו לכל היותר (תלוי בוותק), יעמדו לרשות העצמאי, לעת זיקנה, 2,550 עד 4,800 שקל לחודש, שיהיו פטורים למעשה ממס.

יש להניח שהעצמאי גם ימכור את העסק שלו עם צאתו לגמלאות, יקבל תמורה וישקיע אותה. השקעה זו, יחד עם הפנסיה וקיצבת הזיקנה, יבטיחו לו קיום בכבוד. יש להעיר, כי הנתונים דלעיל כבר הביאו בחשבון, שכל גמלאי משלם מס בריאות של 165 שקל לחודש, כך שההכנסה דלעיל מבטיחה גם את הטיפול הרפואי.

אם הכל כל-כך טוב, מדוע יש כיום 150 אלף עצמאים שאינם מפרישים לפנסיה? ראשי האוצר אומרים, שהעצמאים פשוט לא חושבים על העתיד הרחוק. הדבר נכון בוודאי בעיקר לגבי בחורים צעירים, שגיל הזיקנה נראה לגביהם משהו רחוק ולא ממשי.

הצעת החוק סבירה, והכוונה ודאי טובה. אולם יש להביא בחשבון לפחות שתי בעיות עיקריות:

• הפרמיה היא בעצם מס נוסף. לדוגמא, עצמאי שהכנסתו 6,000 שקל ברוטו לחודש, משלם כיום מס הכנסה של 1,150 שקל לחודש, וביטוח לאומי עוד כ-600 שקל לחודש. עתה יחויב להפריש לקרן פנסיה 400 שקל לחודש. ההפרשה החדשה תביא לכך, שהוא יביא הביתה רק 3,850 שקל לחודש. פשוט אי-אפשר לחיות מסכום כזה. גם עד עכשיו היה קשה, ומעתה ואילך יהיה לו עוד יותר קשה. נכון, ההפרשה ההתחלתית לפנסיה תהיה 120 שקל לחודש, אך היא תגדל מדי שנה ב-120 שקל נוספים, עד 600 שקל לחודש (ההפרשה נטו תהיה קצת יותר נמוכה, כי היא תיחשב כהוצאה לצורך מס).

• אותו עצמאי יפריש, במשך 30 שנה, 144,000 שקל לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח. בתמורה יקבל, החל מגיל 67, קיצבה של 1,500 שקל לחודש. אם, לא עלינו, יילך לעולמו לאחר 6 שנים, הוא יצליח לקבל חזרה רק 108,000 שקל. כל העסק יהיה לגביו הפסד, ועוד לא דיברנו על כך שהשקלים שיקבל שווים פחות, בגלל האינפלציה, מהשקלים ששילם. מי שלא יאריך ימים - יפסיד. הצעת החוק כנראה אינה אומרת דבר על זכותה של האלמנה להמשיך ולקבל לפחות חלק מהפנסיה, כפי שמקובל בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות.

כדאי למנסחי החוק - האוצר, ארגוני העצמאים ואחר-כך ועדת הכספים של הכנסת - לבדוק נקודות אלו, ואולי גם נקודות אחרות, ולתקן את החוק כך שיהיה כדאי באמת לכולם. אם הוא לא יהיה כדאי, ישתמטו רבים מקיומו, וחבל.