כמו להקת תנינים מורעבים, חיכו אתמול דוגלי הפינוי והבריחה לשמות היישובים אותם יזרוק להם ראש הממשלה, על-מנת שישברו בהם את רעבונם. באווירה המחושמלת ששררה באולם בו נשא שרון את "נאום הרצליה" תשס"ד, כל שם אשר היה עולה על דל שפתיו של ראש הממשלה היה מביא למחיאות כפיים סוערות: נצרים, מורג, גנים, כדים, אפילו מיגרון בלית ברירה.
אך הוא לא נתן להם שמות. בבדיחות הדעת הביט על הקהל המורעב (תרתי משמע) מעל משקפי הקריאה שלו, ואמר: "אני יודע שאתם רוצים לשמוע שמות, אבל כדאי להשאיר משהו גם לאחר כך". אנחת אכזבה נשמעה בקהל.
"משכו אותנו באף", אמרה חברת כנסת מהשמאל באכזבה לא מוסתרת לאחר הנאום. ברגע האחרון נשמט הטרף מלוע התנין. גם קומץ העיתונאים ה"מיוחסים" אשר זכה להיכנס לאולם הראשי ולשבת מול שרון (הזוטרים נדחקו לאולם צדדי בו יכלו לחזות בזיו פניו רק מעל מסך הטלוויזיה), ישב בפנים חמוצות מול התרחקות הסיכוי לכותרת דרמטית כגון: "נצרים - הבייתה" או "מקפלים את גוש קטיף". אכן, קשה מאד עם ראש ממשלה עקשן כזה שלא מספק את ליטרת הבשר. ימים רבים לחצו עליו בכותרות רעשניות שהנה, פה, בהרצליה, הוא יעשה מעשה "ציוני" אמיתי - יברח, יפנה, יהרוס. והוא, לא ממש משתף פעולה.
אין סיבה לדאוג לעיתונאינו המוכשרים. לאחר זמן קצר של התאוששות, הצליח בן כספית להוציא מעטו המושחז את אמרת הכנף הנהדרת: "דחפורים במצב הכן". בכך הצליח מיודענו להראות שאת שארית האמפאטיה שלו הוא הוציא על הפלשתינים אויבינו, ולא נותרה בו אף מעט ממנה כלפי מתיישבי יש"ע האמיצים, בני עמו. באותו מאמר הוא גם קורא להם בשם המלבב "מתנחלי מיגרון מעבר להררי החושך". להזכירך, בן, אותם "הררי החושך" הם תבנית נוף מולדתך.
היכן נולדה תאוות ההרס הזו? כיצד טחו העיניים מראות עד כמה מגוחכים ופאתטים אנו נראים בריקודי "מה יפית" המודרנים בפינוי מיגרון ודומיה? רק אתמול רואיין ב-CNN היועץ המשפטי של אש"ף בארה"ב, בחור רהוט בשם טאראזי. לשאלת המראיין, האם אין הוא רואה בפינוי המאחזים וההתנחלויות שמציע שרון משום התקדמות, הוא ממש צחק למראיין בפנים. הבעייה, אמר, היא בכלל מאות אלפי המתנחלים במזרח ירושלים. איתם צריך שרון להתחיל ולא ביישובים קטנים ולא חשובים.
אז תושבי גילה, רמות אשכול, גבעת זאב, היכונו! בקצב ההתקפלות הנוכחי גם אותכם בקרוב יסמנו כאויבי השלום וגם בכם עלולים עיתונאים רעבים לשסות את דחפוריהם. כדאי שכולנו נחשוב על כך היום, בטרם מאוחר מידי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
