News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 314,572  סלולר - 263,461
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הערעורים ההדדיים המבקשים לפסול את עוצמה יהודית ואת הרשימה המשותפת, יכולים להוביל לתוצאות הפוכות מאלו שאליהם מתכוונים הצדדים הניצים. הם אולי יפסלו את הרשימות השנואות עליהם - אך במחי...
עו"ד אברהם פכטר
עו"ד אברהם פכטר
כשאני שומע וקורא את הפרשנות של המומחים והמבינים לנושא של חמאס והפתרונות שהם זורקים לאוויר, בא לי לצחוק ולפעמים לגחך    הקולות הרמים של האופוזיציה, כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרות של בני...
ספרות במקום קריאה וכתיבה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
איילת פישביין
דוח ועדת שני מאשר עובדות שנחשפו בעבר ב-News1: ספרי הלימוד להוראת עברית בכיתות א' לוקים בחסר ויש לכותבם מחדש    המערכת לא מכשירה מורים איך ללמד קרוא וכתוב    נוהל חמור: תלמיד שלא מגיע...
עמיחי זילברמן
עמיחי זילברמן
רבים עוברים את העסקה החשובה בחייהם - קנייה ומכירה של דירה, בצורה קשה תוך שהם חשופים להפסדים עצומים. מרביתנו יוצאים לעסקת הנדל"ן הזאת כמעט בלא שום ידע או הכנה ממשית. שפע הנתונים הנג...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מצוינות אקדמית או פוליטיקת אקדמיות?
את החופש האקדמי מחליפה פוליטיקה אכזרית ושרירותית של קידומים [AP]

את האיכות ואת החדשנות האינטלקטואלית מחליפים כללי קידום שרירותיים ונוקשים על הטראגיות שבמדידת מצוינות ויצירתיות אקדמית בכלים של דירוג אשראי

▪  ▪  ▪
כאנתרופולוגית אני יכולה להעיד על הנזק האדיר הטמון בהשתה של מדדים כמותניים, הלקוחים מעולם המושגים של כלכלה ניאו ליברלית, למצוינות ולחדשנות אינטלקטואלית. לפני אוניברסיטה אלטרנטיבית, אני קוראת לכולנו להתגייס לשנות את הקריטריונים באוניברסיטאות הקיימות, ולא לתת לשיח התועלת הכלכלית להרוס כל חלקה טובה.

כמו בבורסה, גם באקדמיה יש היום חברות דירוג אשראי. אחת החזקות והמשפיעות ביותר היא ה ISI Web of Science עם האינדקס המכונה Journal Citation Report. חוץ מיוקרה מפוקפקת, דירוג האשראי (או בכינויו הספציפי-לתחום "מדד ה Impact Factor") מקנה כסף, כך בפשטות. ציון גבוה במדד ה ISI מסייע להעלות את הציון של המוסד במדד השיפוי של המועצה להשכלה גבוהה, דבר שבתורו מעלה את הסכום שהאוניברסיטה זכאית לקבל מן המדינה. שניים מן המרכיבים המרכזיים במדד השיפוי הם כספים עצמאיים שהמוסד או חוקרים בתוכו מצליחים לגייס, ודירוג היוקרה.

מבחינה זו, מוסדות שאין בהם מדעים מדויקים אשר מגייסים סכומי כסף גבוהים למעבדות וכד', מצויים במצב קשה במיוחד. מוסדות כאלה ינסו על-פי נוסחת השיפוי הקיימת למקסם את הקרנות שחוקרים בתחומים "רכים" של מדעי החברה והרוח מצליחים בכל זאת לגייס, וכן את הדירוג הכולל של המוסד במדד היוקרה האקדמית. מדד זה בהגדרה "סופֵר" רק סוג מאוד מסוים של פרסומים - פרסומים בכתבי עת שנכללים בתוך האינדקס (ויש מקום כמובן להדגיש את הטאוטולוגיה האירונית לפיה כתבי עת יכולים להיכלל באינדקס רק אם עברו סף מסוים של ציטוטים). פרסומים בכתבי עת מחוץ לאינדקס לא מועילים למוסד, ולכן המוסד לוחץ על החוקרים להימנע מפרסומים בבמות כאלה.

ואלה הבמות שאל לה לחוקרת חסרת הקביעות להיתפס מבזבזת בהן את זמנה:
  • פרסומים באנגלית שלא בכתבי העת הנכונים
  • פרקים בספרים
  • פרסומים בעברית או בערבית
  • פרסום ספרים בכל שפה שהיא

באנתרופולוגיה עגום במיוחד מצבן של אתנוגראפיות - ספרים המביאים את סיפורה של קבוצה אתנית בליווי ניתוח של תופעה תרבותית - ז'אנר שבעולם האקדמי הרחב הוא המרכזי והבסיסי ביותר בדיסציפלינה. בעוד שבארה"ב אנתרופולוגית ללא אתנוגרפיה כמעט לא יכולה להיכנס לתודעה המקצועית, ודאי שאינה יכולה לקבל קביעות באקדמיה, הרי שבישראל פרסום של אתנוגרפיה שמבוססת על מחקר הדוקטורט "לא נחשבת", גם אם יצאה באנגלית בבית הוצאה אקדמי מוכר, ולכל היותר נספרת כשוות ערך לשניים או שלושה מאמרים.

עונש שני שנגזר מן המשקל הלא פרופורציונלי של מדד ה ISI ניתן על פרסומים בעברית. פרסום בעברית אולי לא עומד במבחן של קולגות מארה"ב, אבל משמעותו החזרה של חלק מן התוצר האינטלקטואלי שלנו לקהילה ותרומה לחברה בה אנו חיים, שלא לומר שזהו כמעט הסוג היחיד של טקסט שסטודנטים לתואר ראשון יקראו בסופו של דבר. חוקרים צעירים שרוצים לשרוד באקדמיה חייבים להימנע מפרסומים בעברית ו/או מכתיבת אתנוגראפיות (אלא אם כן הם יכולים במקביל לפרסם מספר רב של מאמרים בכתבי עת באנגלית וכו'), וזאת בשנים הכי רעננות שלהם. רק אנשים עם קביעות יכולים אולי להרשות לעצמם להפנות חלק מן הידע חזרה אל הקהילה.

ואחרון חביב, גם אלה שדבקים בפורמט של מאמרים עדיין משלמים מחיר: לכתבי עת בתחום כמו אנתרופולוגיה יש ציון נמוך יחסית באינדקס של ה Web of Science מן הסיבה הפשוטה שקהילת השיח של תחומי ידע איכותניים היא קטנה יותר ואז מספר הציטוטים קטן יותר. כמו-כן, הכנה לפרסום של מאמר אתנוגראפי הוא תהליך איטי יותר בהגדרה מאשר הכנה של מאמר כמותני (אני אומרת זאת כמי שהתנסתה בשני התחומים).

חוקרים שמצויים בשלב הראשון, השלב שלפני הקביעות, הם כמובן הפגיעים ביותר ללחץ. במקרה שלהם, אי הגעה לסף הנדרש של פרסומים "נכונים" משמעותה אחת - פיטורין. ברמה היומיומית חוקרים כאלה מקבלים בעקביות מסרים שהם לא עומדים בציפיות וכאשר הם מגיעים לפרוצדורה, הרי שבמקרה הטוב הקידום שלהם מעוכב בשנתיים ("לתת להם זמן לפרסם יותר") ובמקרה הרע הם מפוטרים עוד לפני הפרוצדורה, משום שהקולגות שלהם, שהפנימו לגמרי את הרציונל של המדד הכמותי, לא מרשים לעצמם להתייחס לתוכן של התוצר האקדמי. הם מסתכלים אך ורק על כמות הפרסומים, ואצים להקדים את גזר דינה של ועדה אנונימית זו או אחרת ש"בטח תפסול" ואז, מי יודע, אולי נאבד את התקן. אז עדיף שאנחנו נפסול בעצמנו. כך נוצר מצב - ויש להדגיש שזהו מצב מבני - שבו חוקרים צעירים מוצאים את עצמם עובדים בסביבה מיידית שעוינת אותם משום שהיא עצמה כבר פרנואידית וחוששת כל הזמן לקיומה (מי צריך אנתרופולוגיה? מי צריך ספרות? מי צריך גיאוגרפיה? ממילא הסטודנטים מעדיפים ללמוד מנהל עסקים...).

הסיכוי של חוקרים צעירים היום לקבל עבודה באקדמיה מושפע ישירות מסוג הפרסומים שהם מסוגלים להפיק ולא מתכנם או מאיכותם. ולגבי אותם בני ובנות מזל שהצליחו כבר להיכנס למערכת, הקידום שלהם מעוכב לעומת "כוכבים" שמצליחים להוכיח פרסום של מאמרים בפורמט הנכון, והם מבלים את השנים הפורמטיביות שלהם באקדמיה בתחושה חזקה של חוסר לגיטימיות.

לתהליך זה אין כל קשר אמיתי לחדשנות, למצוינות, או למנהיגות אינטלקטואלית. לייתר דיוק, יש לו אליהם קשר סיבתי שלילי חזק. אני קוראת לכולנו להתגייס בדחיפות על-מנת לשנות את השיח, ואת הקריטריונים. להוציא את האוויר מן הפֶטיש הפשטני של דירוגי אשראי אקדמיים, ולחתור להפוך מ"מעצמה אקדמית" לאקדמיה בעלת עוצמת התחדשות אמיתית.


ד"ר עמליה סער הינה מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
תאריך:  19/12/2009   |   עודכן:  19/12/2009
ד"ר עמליה סער
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מצוינות אקדמית או פוליטיקת אקדמיות?
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
we445
19/12/09 18:49
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
הייתה לי השבוע חוויה מצמררת כאשר השתתפתי מטעם תנועת אומ"ץ בכנס חירום שארגנה השבוע ההסתדרות הרפואית בהשתתפות נציגי ארגונים המטפלים בחולים, איגודים מקצועיים רפואיים וגופים חברתיים כדי למחות על החלטתו של סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לקצץ עשרות מיליוני שקלים מ"סל הבריאות" הממלכתי ולהעבירם לטיפולי שיניים לילדים שמהם ייהנו בעיקר ילדים במגזר החרדי.
19/12/2009  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
נסיקתו המטאורית של היומון "ישראל היום" מדליקה בעיתונים הוותיקים, "ידיעות" ומעריב, נורה אדומה: במקרה הטוב הם רואים בו פגיעה בתפוצתם ובמקרה הרע סכנה לקיומם. על-אף יריבותם הקשה, הם חוברים עכשיו יחדיו, כאחים לצרה, כדי לקדם את פני הרעה הצפויה ממנו. בעזרתה של חקיקה פרלמנטית הם מבקשים למנוע את הופעתו. התירוץ: לא יתכן שבעליו של עיתון המופיע בארץ לא יהיו ישראלים.
19/12/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
ליאור קודנר מספר בעיתון הארץ על הדגם החדש של האישה הנבגדת.
18/12/2009  |  רועי אורן  |   מאמרים
מה שורש הסיפוק הציבורי למשמע פסק הדין של השופט נעם סולברג שהרשיע את אילנה דיין ותוכנית 'עובדה' בהוצאת דיבה על קצין צה"ל סרן ר'? דיין הפכה עם השנים לאייקון תקשורתי קונצנזואלי, הילדה המוצלחת בכיתה, יסודית, דעתנית, בטוחה בעצמה ובעיקר מכירה את כללי המשחק היטב.
18/12/2009  |  דרור אידר  |   מאמרים
בשנים האחרונות, בעיקר מאז פרצה האינתיפאדה השנייה בשלהי שנת 2000, מתגברת תופעה מדאיגה: שדה מערכה חדש נגד ישראל נפתח במסדרונות בתי המשפט באירופה. התופעה החלה עם תלונה, שהוגשה לבית המשפט הבינלאומי בהאג על-ידי כמה מתומכי הפלשתינים נגד ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, בשל אחריותו האישית כביכול לטבח שביצעו בלבנון בשנת 1982 "הכוחות הלבנוניים" הנוצרים בתושבי מחנות הפליטים הפלשתינים, סברא ושתילה, כנקמה על חיסול בשיר ג'ומייל.
18/12/2009  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
סיפורים חמים
עידן יוסף
בפיצוץ המל"ט נהרגו אירני ושני פעילי חיזבאללה
איציק וולף
דליקה בבקעה כילתה 180 שתילי קנביס
היום לפני
אלברט, ויקטוריה וחמישה מילדיהם
נסיך נולד [1819]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
רשלנות רפואית
כתיבת המומחים
9 דרכים לשפר את סיכויי גיוס לסטארט אפ
יום הולדת
תדמור דב 28/8
בכר יעקב 28/8
שניצר-זאגא חנה 28/8
בן-עטר מוריס 28/8
אריאל חנוך 29/8
ברון צפורה 29/8
בן-ש"ך אהוד 29/8
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il