News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 364,021  סלולר - 297,917
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
זוהי תגובתו של השופט אדהם ספדי, לעורך דין המספר לו שהוא יוצא לחאג'. זוהי גם דוגמה לאווירה הנעימה והעניינית באולמו, המסייעת לו לנצל היטב את תהליך הקדם-משפט בתביעות ביטוח
[צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
איציק וולף
מהו הקשר שבין ידי משה ונחש הנחושת לתקיעת השופר בראש השנה    על השופר ותקיעותיו כתזכורת לכולנו להרים את העיניים מתלאות היום יום, ולהביט למעלה אל השמיים
האינטרסים האמיתיים [צילום: חסן עמאר, AP]
ד"ר יוסי מנשרוף
ישראל יכולה לפגוע משמעותית במעמדו של חיזבאללה, אם תחשוף את שקריו בנוגע למלחמות בסוריה ובתימן, ותוכיח שהוא פועל למען אירן ולא למען לבנון
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
חובות אבודים
אין כיסוי לצ'קים מהרשות [פלאש 90]

משה שמש, בעל חברה למסחר: "המסחר עם פלשתינים היה טיפשות. חיי אינם חיים, רק צער וכאב. השלטונות בישראל הפקירו אותנו. השלטונות שלנו צריכים להקפיא כספים של הרשות הפלשתינית ולתת אותם לסוחרים ישראלים שניזוקו"

חיים (שם בדוי), סוחר אמיד לשעבר שהגיע לפשיטת רגל: "היו לי חנות ובית, הרווחתי מדי חודש 60 אלף שקלים. היום אני יושב באפס מעשה. הבנק עיקל לי את הבית ואת החנות. כל מי שפניתי אליו, כולל ראש הממשלה, הבטיחו לעזור, ולא עשו כלום. אני כועס בעיקר על המדינה. היא עודדה אותנו לסחור עם הרשות הפלשתינית, אבל לא הגנה עלינו"

"בכיתי למשטרה ולצבא. התחננתי שיתנו לי להיכנס לקחת את הסחורה. בסוף, רק לאחר שאיימתי שאכנס לבד, הם שלחו אתנו ליווי של יחידת שמשון. הגענו עם משאית והעמסנו את הסחורה שלנו, אבל זה היה טיפה בים, כמעט שלא היה שווה את המאמץ שהשקענו. לצערנו, רוב הציוד הוחזק בבית-לחם, ולשם הצבא לא אפשר לנו להיכנס".

בהסכמים עם הפלשתינים מאיימת למוטט עשרות עסקים בישראל הסוחרים בשטחים מצפצפים על השותפים היהודים, הרשות לא אוכפת פסקי דין, ידי המשטרה והצבא כבולות התוצאה: חובות פלשתינים פרטיים בהיקף של כמעט רבע מיליארד שקלים שאין דרך לגבות. ומה עושה המדינה? בעקבות תחקיר 'דיוקן', מקימה צוות בדיקה מיוחד

>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
משה שמש, הבעלים של חברת 'שמש ניר שיווק וסחר בע"מ', מקלל את היום שבו החליט לפתח קשרי מסחר עם גורמים ברשות הפלשתינית. ההחלטה הזו עלתה לו בקריסה כלכלית. "בהתחלה חששנו לעבוד מול פלשתינים, אבל נגררנו", הוא מספר. "כשעוד היינו חשדנים, התשלום על הסחורות היה במזומן. עם הזמן הם התחילו לתת לנו צ'קים - בתחילה צ'קים לפירעון מיידי, ובהמשך יותר ויותר צ'קים דחויים. וכך הלכנו ונסחפנו. ב-2007 הצ'קים התחילו לחזור, ושלושת הסוחרים שהיינו איתם בקשר נעלמו מהשטח. לא ידענו מה לעשות".

כיום, שלוש שנים לאחר שהחלה למכור מוצרי אינסטלציה לסוחרים מהרשות הפלשתינים, נמצאת החברה של שמש בקשיים חמורים. הגורם הישיר - חובות בהיקף של 4.5 מיליון שקלים שלא שולמו לה. בקיץ 2007 הפעיל שמש לחצים על המשטרה והצבא כדי שאלה יאפשרו לו להיכנס לכפר חוּסן הסמוך לירושלים, שם החזיק פלשתיני סחורה שלו שתמורתה לא שולמה. "בכיתי למשטרה ולצבא. התחננתי שיתנו לי להיכנס לקחת את הסחורה. בסוף, רק לאחר שאיימתי שאכנס לבד, הם שלחו אתנו ליווי של יחידת שמשון. הגענו עם משאית והעמסנו את הסחורה שלנו, אבל זה היה טיפה בים, כמעט שלא היה שווה את המאמץ שהשקענו. לצערנו, רוב הציוד הוחזק בבית-לחם, ולשם הצבא לא אפשר לנו להיכנס".

בצר לו, הגיש שמש תביעה משפטית כנגד כמה מהסוחרים החייבים לו כספים. ביולי 2008 קבע בית משפט השלום בירושלים כי חמישה תושבים מהרשות חייבים סכום כולל של שני מיליון שקלים לחברת 'שמש ניר'. למשה שמש זה לא הועיל. "אין לנו מה לעשות עם פסק הדין הזה. הגשנו בקשה להוצאה לפועל, אבל הרשות הפלשתינית לא אוכפת פסקי דין כנגד פלשתינים החייבים כספים לישראלים. נכנסנו למערבולת, נאלצנו לקחת הלוואות כדי לשלם לחברות שסיפקו לנו את החומרים. עם חלקן הגענו להסכמות, אך יש עוד אחרות שתובעות אותי בסכום של יותר משני מיליון שקלים. אם לא אצליח להגיע איתן להסדר, ניאלץ לפרק את החברה.

"לצערי, החברות הגדולות לא מתחשבות בנו, הסוחרים הקטנים יותר, שנפלו קורבן לתרגילי עוקץ ברשות. אני מבלה כמעט מדי יום בבית המשפט. יש לנו גם תביעה של רשויות מע"מ, שדורשות מאתנו לשלם בשביל סחורה שלא קיבלנו עליה תמורה".

אין כיסוי לצ'קים

הרשות הפלשתינית קרובה אמנם גיאוגרפית למדינת ישראל, אבל נמצאת מעבר להררי החושך בכל הקשור לאכיפה משפטית. אלפי ישראלים כבר נפלו בפח, ועסקי מסחר שניהלו עם תושבי הרשות הפלשתינית הסתיימו במפח נפש גדול, ומינוס גדול עוד יותר בחשבון הבנק.

החברה התפרקה, הבעלים מת

אם קוראים לך אחמד ואתה תושב שכם, תוכל להגיש כאוות נפשך תביעות משפטיות כנגד ישראלים וכנגד רשויות מדינת ישראל, ואף לזכות בהן ולקבל את המגיע לך. אם לרעו מזלך קוראים לך משה ואתה תושב תל אביב שרוצה להגיש תביעה משפטית כנגד פלשתינים, מוטב לך לגנוז את הרעיון. גם אם בית משפט בישראל יפסוק לטובתך, אין לך שום דרך להוציא את פסק הדין אל הפועל. הרשות הפלשתינית קרובה אומנם גיאוגרפית למדינת ישראל, אבל נמצאת מעבר להררי החושך בכל הקשור לאכיפה משפטית. אלפי ישראלים כבר נפלו בפח, ועסקי מסחר שניהלו עם תושבי הרשות הפלשתינית הסתיימו במפח נפש גדול, ומינוס גדול עוד יותר בחשבון הבנק.

נתונים של ההוצאה לפועל חושפים כי החובות של תושבים ברשות הפלשתינית לישראלים עולים כדי 227 מיליוני שקלים. 916 תיקים פתוחים שוכבים בהוצאה לפועל, מבלי שמישהו יוכל לגבות את החוב. התיקים הללו הם רק קצה הקרחון; במשרד המשפטים מעריכים כי מדי שנה סופגים אלפי בעלי עסקים ישראלים נזקים כבדים בדמות חובות אבודים שנעלמו מעבר לגדר ההפרדה.

לתושבי הרשות הפלשתינית, כמו לכל אדם המתגורר בחו"ל, עומדת הזכות להגיש בבתי המשפט בישראל תביעות כנגד ישראלים. ההסכמים שבין ישראל לרשות קובעים כי בסכסוכים בין ישראלים לפלשתינים לא תהיה סמכות שיפוט למערכת המשפט הפלשתינית, אלא אם בחר האזרח הישראלי להגיש בה את התביעה, או אם נתן את הסכמתו להיתבע שם.

אך מה באשר לאכיפת ביצועם של פסקי דין? בנספח 3 להסכם קהיר, ההסכם שנחתם ב-4 במאי 1994 והכריז על הקמת ממשל עצמי פלשתיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור, נכתב: "ישראל והרשות הפלשתינית יאכפו פסקי דין שניתנו על-ידי הגופים השיפוטיים שתחת האחריות של הצד השני (...) לשכות ההוצאה לפועל שתחת האחריות של ישראל והרשות הפלשתינית יוציאו לפועל פסקי דין כאלה כאילו ניתנו על-ידי הגופים השיפוטיים שלהן עצמן".

אלא שהסכמים לחוד ומציאות לחוד. הרשות הפלשתינית לא הקימה מנגנון של הוצאה לפועל התואם את ההסכם הנ"ל, והיא איננה אוכפת פסקי דין ישראלים. בתי המשפט בישראל מודעים לכך שבדפים שעליהם נכתבות ההכרעות שלהם כנגד פלשתינים, ניתן לכל היותר, לעטוף דגים. "מן המפורסמות הוא כי אין ברשות הפלשתינית מערכת אפקטיבית של הוצאה לפועל, לכל הפחות לגבי פסקי דין של בתי משפט בישראל", נכתב בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בקיץ 2008, בתביעת דיבה שהגישו בניו של אבו-מאזן נגד רשות השידור. "אזרח ישראלי יכול להיתבע על-ידי תושב הרשות הפלשתינית, ואם יזכה האחרון בדין, ייאכף פסק הדין לטובתו על-ידי מערכת ההוצאה לפועל הישראלית. מנגד, אזרח ישראלי שניזוק על-ידי תושב הרשות הפלשתינית, או שיש לו כלפיו עילת תביעה אזרחית אחרת, עומד בפני שוקת שבורה. הוא יכול אולי להגיש תביעה משפטית, אולם יכולת אכיפה ממשית, אם יזכה בדין, אין לו. חוסר הסימטרייה הזה מעורר אי-נחת, ומחייב תיקון ואיזון", קונן בית המשפט המחוזי בירושלים, וחייב את התובעים להפקיד ערבות בסכום גבוה, למקרה שתביעתם תידחה.
"אי נחת" הוא ביטוי עדין מכדי לתאר את שעובר משה שמש. "המסחר עם פלשתינים היה טיפשות", הוא אומר. "מאז חיי אינם חיים, רק צער וכאב. מזל גדול שאני אדם חזק נפשית. אני יודע על חברה אחרת שמכרה חומרי בניין לאותם סוחרים, לא קיבלה תשלום ובסופו של דבר פורקה. הבעלים של החברה הזו מת מצער, ואשתו ירדה מהארץ.

"השלטונות בישראל הפקירו אותנו. השלטונות צריכים להקפיא כספים של הרשות הפלשתינית ולתת אותם לסוחרים ישראלים שניזוקו. רק לרשות יש גישה לבעלי החובות, והיא לא פועלת כדי לגבות את החוב - לכן צריך לקזז את החובות מכספים שלה עד שהיא תגבה מהחייבים".

לא לאכוף חובות של הרשות

"לדעתי צריך להפעיל כאן את עיקרון ההדדיות שבין שתי מדינות, ולא לאכוף פסקי דין שבהם זכו פלשתינים נגד ישראלים. זה לא פשוט משפטית; ישראל היא מדינת חוק, אבל כשמדינה מפרה הסכמים ואינה אוכפת פסקי דין של מדינה אחרת, כלומר עוברת על עקרון ההדדיות במשפט הבין-לאומי, אפשר לנקוט צעד כזה. לפעמים אין ברירה – עם נבל תתנבל".

בצינורות המזויפים

בינתיים, הגורמים הכלכליים הבכירים במדינת ישראל מסרבים להשתמש בנשק הקיזוז. לפני שנתיים הציע נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, לשר האוצר דאז אברהם הירשזון לקבוע בהחלטת ממשלה היתר לקזז מהתשלומים שמעבירה ישראל לרשות הפלשתינית חובות של תושבי הרשות וסוחריה לספקים ישראלים. האיגוד אף הציע לקבל על עצמו אחריות לביצוע המהלך, באמצעות ריכוז צ'קים שהעבירו פלשתינים לספקים בישראל כנגד סחורות, מוצרים או שירותים. בפועל, עד היום האופציה של קיזוז מכספים פלשתינים ממומשת רק כאשר מדובר בחובות של הרשות עצמה, ולא של גורמים פרטיים בשטחה. כך, למשל, חובות הרשות הפלשתינית לחברת החשמל הישראלית ולחברות הדלק והגז מקוזזים מכספי המכס והמע"מ שישראל גובה עבור הרשות.

"האפשרות של קיזוז חובות פרטים מכספי הרשות אינה פשוטה מבחינה משפטית", אומרת עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, שמתמחה בתביעות של נפגעי טרור נגד הרשות. "משרד האוצר לא בנקל ינכה את החובות הללו. במצב שבו הנתבעת היא הרשות עצמה, ולא גורמים פרטיים בתוכה, ניתן אולי לקזז. לפני כמה שנים נגנבה מחברה הולנדית משאית עם מנוף יקר. הרשות הפלשתינית איתרה את המשאית בשטחה, והחזירה אותה ללא המנוף. החברה תבעה את הרשות, נפסק לטובתה סכום של 300 אלף שקלים, והאוצר קיזז את החוב מכספים המועברים לרשות. אבל זה היה מקרה חריג, שאירע זמן קצר לאחר חתימת ההסכמים בין ישראל לפלשתינים.

"לדעתי צריך להפעיל כאן את עיקרון ההדדיות שבין שתי מדינות, ולא לאכוף פסקי דין שבהם זכו פלשתינים נגד ישראלים. זה לא פשוט משפטית; ישראל היא מדינת חוק, אבל כשמדינה מפרה הסכמים ואינה אוכפת פסקי דין של מדינה אחרת, כלומר עוברת על עיקרון ההדדיות במשפט הבינלאומי, אפשר לנקוט צעד כזה. לפעמים אין ברירה – עם נבל תתנבל".

למרות חוות דעת מעין אלה, 'הקרן לגאולת הקרקע' שליד מדרשת ארץ ישראל בקדומים עדיין מקווה כי תצליח לקזז מכספי הרשות מיליוני שקלים שחייבים לה תושבים פלשתינים. הקרן, שביצעה עסקה לרכישת קרקעות ליד היישוב אבני-חפץ, גילתה כי מוכתר הכפר שכביכול מכר את האדמות כלל אינו הבעלים שלהן.

"יש לנו פסקי דין כנגד כמה תושבים פלשתינים, שבהם נקבע כי חייבים לנו שמונה מיליון שקלים בגלל מכירות פיקטיביות", אומר עו"ד דורון ניר-צבי. "אין מה לעשות עם פסקי הדין הללו, כי הרשות לא אוכפת אותם. לכן צירפנו את כל פסקי הדין, ותבענו את הרשות הפלשתינית עצמה על כך שהיא מתרשלת במילוי חלקה בהסכם הביניים עם ישראל, ואינה אוכפת פסקי דין ישראלים. כעת בג"צ דן בשאלה העקרונית האם הרשות נחשבת למדינה ריבונית, ואז תעמוד לה זכות החסינות המשפטית במקרה של תביעות נגדה במדינה אחרת, או שהיא איננה נחשבת מדינה. בינתיים בג"צ קבע שאין לרשות הפלשתינית חסינות גורפת, ושצריך לבחון כל מקרה לגופו. משרד החוץ צריך להוציא בכל מקרה ומקרה תעודה המאשרת שאין לרשות חסינות, ואז אפשר לתבוע אותה. התביעה שלנו כנגד הרשות עדיין תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בירושלים, אף שהמאבק המשפטי החל לפני 12 שנה".

מקצת מבעלי העסקים הישראלים שנתקלים בבעיה דומה מתייאשים במהרה, וכלל אינם פונים להוצאה לפועל או למאבק משפטי ארוך. כך למשל אירע במקרה של חברת 'A.F אביזרי אינסטלציה' מתל אביב, שהתרסקה כלכלית כתוצאה ממעשה של מרמה וזיוף שביצעה חברת 'אלאחמדיה' העזתית. בין שתי החברות התקיימו לאורך זמן קשרי מסחר, שבמסגרתם ייצרה החברה בעזה עבור A.F חלקים של מוצרי פלסטיק.

"בשנת 2000 התחלנו להבין שעובדים עלינו", מספר אחד מבכירי החברה התל אביבית. "הגיעו אלינו תלונות מצד קבלנים שהשתמשו במוצרים שלנו, וטענו כי התגלו בהם פגמים. פתאום צינורות החלו לנזול. אחר כך סיפרו לנו שניתן להשיג מוצרים שלנו במקום אחר במחיר נמוך יותר. התחלנו להבין שמתרחש כאן זיוף - מישהו משתמש בלוגו שלנו ובתו התקן שקיבלנו, ומוכר מוצרים מזויפים שאיכותם פגומה. הודענו למשטרה ולמכון התקנים. המשטרה הצליחה למצוא כמה משאיות ובהן סחורה מזויפת, אבל בינתיים מכון התקנים לקח מאתנו את התקן ואנחנו איבדנו לקוחות. המפעל שלנו היה עסק מצליח שהתחרה בחברות ענקיות כמו 'כתר', העסקנו בו שלושים עובדים, השקענו בטכנולוגיה מתקדמת, בבקרת איכות ובפיקוח, וכל זה נפל. הפסדנו מיליונים, והחיים של שלושים משפחות נהרסו. חלק מהעובדים לא מצאו עבודה עד היום".

בפסק דין שניתן בשנת 2004 בבית משפט השלום בתל אביב קבעה השופטת חנה ינון כי חברת אלאחמדיה אכן זייפה מוצרי פלסטיק וסימנה עליהם את הלוגו של חברת A.F. עורך הדין צבי פפרברג, מי שייצג את A.F, מספר כי למרות פסיקה זו לא זכתה החברה לראות ולו שקל אחד מאלאחמדיה. "לא שווה לשלם אגרה כדי לפתוח נגדם תיק בהוצאה לפועל, אין לזה טעם. הרי הרשות הפלשתינית לא מממשת את תיקי ההוצאה לפועל הללו", מסביר פפרברג. "לפני האינתיפאדה השנייה עוד אפשר היה לגבות חובות של פלשתינים באמצעות פנייה למנגנונים ברשות, שלקחו דמי תיווך על ה'שירות'. הגורם הפעיל ביותר בתחום הזה היה ג'יבריל רג'וב. כיום אין מה לעשות כנגד חייבים פלשתינים".

בצ'ק בלא כיסוי, נפדה את פלסתין [AP]

"בעזות מצח הם התגרו ואמרו שלא נוכל לעשות נגדם כלום, ולכן לא ישלמו", מספר פפרברג. "צריך להבין שזו פגיעה חמורה מאוד ביחסי המסחר של ישראל בעולם. חברות במזרח הרחוק לא מבחינות בין ישראל לרשות - הן העבירו את הסחורה דרך ישראל, ובסופו של דבר כל האזור הופך בעיניהם למסוכן למסחר.

אינתיפאדה משפטית

אל פפרברג, המתמחה בגביית חובות בארץ ובחו"ל, פנו בשנים האחרונות חברות מהמזרח הרחוק שתושבי הרשות הפלשתינית חייבים להם כסף רב. כשהצליח לאתר את החייבים, הודו הללו כי קיבלו את הסחורה שהם נתבעים לשלם תמורתה, אך סירבו להעביר את הכסף. "בעזות מצח הם התגרו ואמרו שלא נוכל לעשות נגדם כלום, ולכן לא ישלמו", מספר פפרברג. "צריך להבין שזו פגיעה חמורה מאוד ביחסי המסחר של ישראל בעולם. חברות במזרח הרחוק לא מבחינות בין ישראל לרשות - הן העבירו את הסחורה דרך ישראל, ובסופו של דבר כל האזור הופך בעיניהם למסוכן למסחר. האבסורד הגדול הוא שבעוד ישראלים לא יכולים לממש פסקי דין כנגד פלשתינים, פלשתינים מגישים בישראל יותר ויותר תביעות נגד ישראלים. זה כבר הפך לאינתיפאדה משפטית. הרי מה יש להם להפסיד? גם אם יפסידו במשפט, אפילו הוצאות לא יוכלו לגבות מהם".

כדי להתמודד עם מתקפת התביעות של תושבי הרשות הפלשתינית, נוטים היום במערכת המשפט הישראלית לדרוש מהם הפקדת ערובה כספית, למקרה שיפסידו ויחויבו לשלם לנתבע את הוצאות המשפט. "בתי המשפט הבינו שפלשתינים תובעים ללא חשבון, וכשפוסקים נגדם הם נעלמים", מספר פפרברג. "לפני עשר שנים היינו צריכים להיאבק כדי שהם יידרשו להפקיד ערובה. באחד המקרים פלשתיני תבע את הלקוח הישראלי, בטענה שהוא חייב לו כסף. בית המשפט חייב את התובע להפקיד מראש ערובה של 4,000 שקלים. בסופו של דבר התביעה נדחתה, והפלשתיני חויב לשלם 20 אלף שקל על הוצאות המשפט. סכום הערבות שהופקד מראש הועבר אלינו, אבל את היתרה לא זכינו לראות. היום בתי המשפט בישראל דורשים בקלות יותר הפקדת ערובה".

עו"ד חוסאם יונס ממזרח ירושלים, המתמחה בבנקאות ומקרקעין, טוען שהדרישה מלקוחותיו הפלשתינים להפקיד ערובה בבתי המשפט הישראלים מונעת מהם לממש את זכויותיהם. "רק השבוע חויב לקוח שלי להפקיד 20 אלף שקלים בתביעה שלו בעקבות פציעה שגרם לו צה"ל. הפקדת הערובה יוצרת מחסום ומקשה על תושבים פלשתינים להגיש תביעות בישראל. צריך להבין שהמשכורת הממוצעת ברשות היא 1,200 שקלים, כך שבשביל פלשתיני ממוצע להפקיד סכום גבוה כל כך, זה כמעט בלתי אפשרי".

האם קיימת סימטרייה משפטית בין ישראל לרשות?

"קיימת סימטרייה מסוימת: הרשות הפלשתינית לא אוכפת פסקי דין ישראלים, ומדינת ישראל לא אוכפת פסקי דין פלשתינים. יש לנו מסמך רשמי של משרד המשפטים שבו נכתב במפורש שישראל לא אוכפת פסקי דין כאלה".

לדברי עו"ד יונס, בדיוק כמו שפלשתינים יכולים לתבוע בבתי משפט ישראלים, גם אזרחים ישראלים יכולים לתבוע בבתי משפט פלשתינים – "אלא שבפועל מי שתובע שם הם רק ערבים-ישראלים, ולא יהודים. ישנו צו אלוף שאוסר כניסת ישראלים לרשות, ובנוסף היהודים פוחדים להיכנס, ובצדק. זו סכנת חיים".

האם ברשות הפלשתינית יש מנגנון אפקטיבי של הוצאה לפועל?

"בוודאי. המנגנון שם הרבה יותר יעיל מההוצאה לפועל הישראלית. אם צ'ק של תושב הרשות לא כובד, ניגשים אל התובע המשטרתי, והוא מורה לפתוח מיד בחקירת משטרה. בשלב הבא החייב נעצר ולא משוחרר עד שהוא מסדיר את חובו. בארץ ההוצאה לפועל הרבה יותר איטית ולא יעילה. במקום להחזיר את החוב, נותנים לך בכל חודש צ'ק מסכן עם סכום מגוחך.

"אנחנו כבר למדנו שעדיף לתבוע ברשות, ולא בישראל. לקוח שלי, תושב ארצות הברית, מכר לתושב מזרח ירושלים דירה בבית-חנינא. כשחזרו צ'קים בסכום כולל של 47 אלף דולר, פתחנו תיק בהוצאה לפועל בישראל. חלפה שנה ולא קרה כלום. עבד אצלי אז מתמחה שהוא עורך דין מוסמך ברשות הפלשתינית, והוא הציע לי לפנות לתובע המשטרתי ברמאללה. תוך חודשים העניין הוסדר. שיחת טלפון אחת מהמשטרה הפלשתינית גרמה לחייב לשלם את הכסף. כיום, את כל התיקים כנגד חייבים פלשתינים ששוכבים ללא תועלת בהוצאה לפועל הישראלית, אני מושך אל ההוצאה לפועל ברשות הפלשתינית".

אולי זה עובד אצלך בגלל שיש לך קשרים ברשות?

"יש לי קשרים אישיים עם התובע המשטרתי ברמאללה, ואני לא מכחיש שזה מזרז את הטיפול בתיקים שלי".

אתה מציע גם ליהודים לתבוע ברשות?

"הגשתי ברשות תביעות של ערבים אזרחי ישראל, וגם של תושבי חוץ. לגבי יהודים, אם מדובר בתיק שבו התובע לא חייב להעיד, ועורך הדין יכול לעשות בעבורו את כל העבודה, אני ממליץ לנסות ולתבוע ברשות, למרות שבינתיים לא ידוע לי על מקרה שבו הדבר נעשה".

אין אכיפה כלפי יהודים!

כשהגעתי לטול-כרם, השופט הזמין אותי מיד לתוך החדר שלו, ושם חיכיתי עד שהגיע עורך הדין של בעלי החוב.
"הביאו לי ספר תנ"ך עם כריכה יפה, להישבע עליו שאני דובר אמת. התייחסו אליי יפה מאוד. השופט נתן פסק דין לטובתי, והרושם שקיבלתי הוא שבתי המשפט ברשות מתפקדים טוב יותר מאלה שבארץ. אלא שאז עורך הדין שלי פנה שוב למשטרה הפלשתינית כדי לאכוף את פסק הדין, ואחרי כמה זמן הוא קרא לי ואמר שהודיעו לו שלא יוכלו לטפל בזה, בגלל שאני יהודי".

מצטערים, אתה יהודי

יש מי שכבר ניסה את האפיק שמציע עו"ד יונס. חיים (שביקש לא לפרסם את שמו האמיתי בגלל רגישות הנושא), סוחר ישראלי מצפון הארץ, פנה לבית משפט ברשות הפלשתינית על-מנת לגבות חובות בסך 840 אלף שקלים משלושה תושבי טול-כרם, ותחילה נדמה היה שהוא נוחל הצלחה. "פניתי לעורך דין מג'נין. הוא הציג במשטרה הפלשתינית את הצ'קים שחזרו, והם עצרו מיד את החייבים ולא שחררו אותם עד שחתמו על מסמך שבו הם מודים בחוב".

מתיק גדוש במסמכים שולף חיים את מסמך ההודאה. כבר 10 שנים שהוא נאבק כדי להחזיר לעצמו את החוב הזה, ובינתיים ההצלחה שלו מסתכמת בתיק נפוח של מסמכים. "ב-99', ממש לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, התקשר אליי עורך הדין והודיע לי שאני צריך לבוא להעיד בבית המשפט בטול-כרם. ביקשתי מקצין הקישור אישור להיכנס לרשות. הוא הסכים רק לאחר שהפעלתי עליו לחץ כבד. כשהגעתי לטול-כרם, השופט הזמין אותי מיד לתוך החדר שלו, ושם חיכיתי עד שהגיע עורך הדין של בעלי החוב.

"הביאו לי ספר תנ"ך עם כריכה יפה, להישבע עליו שאני דובר אמת. התייחסו אליי יפה מאוד. השופט נתן פסק דין לטובתי, והרושם שקיבלתי הוא שבתי המשפט ברשות מתפקדים טוב יותר מאלה שבארץ. אלא שאז עורך הדין שלי פנה שוב למשטרה הפלשתינית כדי לאכוף את פסק הדין, ואחרי כמה זמן הוא קרא לי ואמר שהודיעו לו שלא יוכלו לטפל בזה, בגלל שאני יהודי".

המבט בעיניו של חיים אומר ייאוש. הוא היה סוחר אמיד, שהיקף עסקיו נאמד במיליוני שקלים בשנה. כל זה איננו עוד. החוב ברשות לא היה הגורם היחיד לקריסתו; גם סוחרים ישראלים שפשטו את הרגל לא החזירו לו חובות. היום, בגיל 63 ואחרי אירוע לב, הוא חי מקצבת נכות ומדמי ביטוח לאומי בסך פחות מ-3,000 שקלים בחודש.

"היו לי חנות ובית, הרווחתי מדי חודש 60 אלף שקלים, ושילמתי סכומים גדולים מאוד למס הכנסה, הייתי אזרח שתורם כלכלית למדינה הזו, והיום אני יושב באפס מעשה. הבנק עיקל לי את הבית ואת החנות. הגעתי לפת לחם. מע"מ ומס הכנסה לא הסכימו להכיר בחובות שלי כהכנסה אבודה. כל מי שפניתי אליו, כולל ראש הממשלה, הבטיחו לעזור, ולא עשו כלום. אני כועס בעיקר על המדינה. היא עודדה אותנו לסחור עם הרשות, אבל לא הגנה עלינו, אלא רק על חברות גדולות כמו בזק וחברת החשמל. אני חש שמדינת ישראל הפנתה לי עורף. משרד המשפטים הוציא צו איסור כניסה לארץ כנגד החייבים, אבל מה זה עוזר?"

עו"ד יונס מצדו אומר שקשה לו להאמין כי הרשות לא תאכוף פסקי דין שלה עצמה, רק בגלל שהנושה הוא יהודי. "תגידי לו שיבוא אליי, אני אעזור לו", הוא טוען.

עו"ד ז'אן-קלוד נידם, הממונה על העזרה המשפטית במשרד המשפטים ומי שהטיפול בסוגיה הזו מצוי בתחום סמכותו, מאשר כי אין דרך מעשית להכריח תושבים ברשות לפרוע את חובותיהם לישראלים. "כשמתקבל פסק דין כנגד חייבים פלשתינים ופותחים תיק הוצאה לפועל, אנחנו מתרגמים את פסק הדין לערבית ומעבירים לרשות. בפועל היא לא אוכפת את פסקי הדין", אומר נידם. "אנחנו לא יכולים לעזור, משום שאין לנו גישה לשטחי הרשות. הצעד היחיד שאנו יכולים לנקוט הוא לעכב כניסה לארץ של הגורמים החייבים. מאז 1999 הוצאתי 2,253 עיכובי יציאה מהרשות בשל חובות כספיים לישראלים. הצעד הזה בדרך כלל לא פוגע בתושבי הרשות, שממילא לא נכנסים לישראל, והוא עזר רק במקרים מעטים מאוד.

"לפני עשר שנים היו עשרות אלפי ישראלים שתושבי הרשות לא החזירו להם חובות. בשנים האחרונות מדובר באלפי מקרים מדי שנה (משום שהסחר הצטמצם בשנות האינתיפאדה – י"א). יש כאלה שמראש לא פונים אל ההוצאה לפועל, וגם לא אליי, משום שהם יודעים שזה חסר סיכוי. אני לא קובע מדיניות, אני מיישם את המדיניות כפי שהתחייבה ישראל בהסכמי הביניים, אבל לצערי הצד האחר לא עומד בהתחייבות. יש כאן א-סימטרייה".

מדוע לא מקזזים חובות מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלשתינית?

"היועץ המשפטי לממשלה קבע שלא ניתן לקזז חובות פרטיים מכספי הרשות הפלשתינית, רק חובות של הרשות עצמה".

כיסוי חלקי [פלאש 90]

סוכן הביטוח שלי ניסה להשיג את חברת הביטוח הזו, ושם צחקו עליו והזמינו אותו לשתות כוס קפה ברמאללה. בסופו של דבר חברת הביטוח שלי שילמה את ההוצאות, אבל אנחנו נאלצנו לשלם 1,000 שקלים כהשתתפות עצמית. צריך גם לזכור שכל תביעה של הביטוח מייקרת את מחיר הפוליסה הבאה".

נהג ישראלי עם פוליסה פלשתינית

גם אזרח שלא מעורב בעסקי סחר עם גורמים ברשות, עלול למצוא עצמו נפגע מהיעדר האכיפה. כשרכב פגע באורית ועקנין בשכונת גילה בירושלים, היא לא העלתה בדעתה שתיאלץ לספוג חלק מהנזק. "התברר לנו שהנהג הפוגע, ערבי-ישראלי תושב בית-צפאפה עשה את הביטוח החובה שלו בישראל, אבל את הביטוח המקיף וביטוח צד ג' ברשות הפלשתינית. סוכן הביטוח שלי ניסה להשיג את חברת הביטוח הזו, ושם צחקו עליו והזמינו אותו לשתות כוס קפה ברמאללה. בסופו של דבר חברת הביטוח שלי שילמה את ההוצאות, אבל אנחנו נאלצנו לשלם 1,000 שקלים כהשתתפות עצמית. צריך גם לזכור שכל תביעה של הביטוח מייקרת את מחיר הפוליסה הבאה".

מכיוון שלא ניתן לתבוע את החוב מחברת הביטוח של הנהג הפוגע, היושבת ברשות הפלשתינית, לא נותר לחברת הביטוח של הנפגעת אלא לתבוע את הנהג עצמו. קשה להשיג נתונים על היקף התופעה, אבל בירור עם סוכני ביטוח מעלה שחברות ביטוח הפועלות בקרב ערבים אזרחי ישראל מציעות להן פוליסות ברשות הפלשתינית. יש לזכור שככל שיתרבו כלי רכב כאלה על הכביש, מי שיספוג בסופו של דבר את נזקן של חברות הביטוח הישראליות הוא האזרח הקטן, שייאלץ לקנות את הביטוח שלו במחירים גבוהים יותר.

דני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, מספר כי למרות הכול, בשנת 2008 נרשם גידול בקשרי המסחר בין ישראלים לתושבי הרשות הפלשתינית. "בסחר עם עזה אומנם יש ירידה, בעקבות ההכרזה שמדובר בשטח עוין ובמיוחד לאחר שבנק דיסקונט ובנק הפועלים הפסיקו לכבד צ'קים של בנקים מהרצועה - אבל מול הגדה יש גידול של 21 אחוזים בהיקף הסחר. שנת 2008 הוא הסתכם ב-15 מיליארד שקלים. אי-היכולת לגבות חובות ברשות היא בעיה חמורה, שצריך למצוא לה פתרון משפטי וכלכלי. אי-אפשר להשאיר את האזרח הקטן להתמודד לבד. היקף המסחר עלה כי המניע הכלכלי גובר על הכול, אבל מומלץ לסוחרים להיזהר ולדרוש את התשלום מראש ובמזומן".

מרשויות ההוצאה לפועל נמסר כי בעקבות ממצאיו של תחקיר 'דיוקן' הורה מנהל מערכות ההוצאה לפועל, דוד מדיוני, על הקמת צוות לבדיקת מצבם של תיקי ההוצאה לפועל הקשורים לתושבי הרשות הפלשתינית. זאת, על-מנת לבחון מצבם המשפטי ואת אפשרויות הגבייה.

פורסם במקור: מוסף דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  23/12/2009   |   עודכן:  23/12/2009
יפעת ארליך
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חובות אבודים
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
וטו שכונת התקוה
23/12/09 10:16
2
מטאטא
23/12/09 10:55
3
זה עולם אחר בכלל
23/12/09 11:03
4
אינתיפאדה משפטית
16/04/11 22:16
פורום: ישראלי-פלשתיני כתוב הודעה
+
רמבו צלניק
8/08/19 13:56
 
ערב רב שכמוך
25/08/19 04:54
+
ערבי פליט
22/07/19 20:22
 
אז קדימה מגיב
16/08/19 14:24
+
צורי
8/08/19 15:45
 
הירונימוס
11/08/19 18:13
+
שבץ חלובה
11/08/19 08:27
+
רמבו צלניק
25/07/19 07:27
 
כך פשוט
30/07/19 10:04
 
משה מיכאל
4/08/19 08:46
+
שבץ חלובה
22/07/19 19:50
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מקרה ציפי לבני, מצטרף לפרשת האלוף אלמוג וראש הממשלה לשעבר - שרון. ראש ממשלת אנגליה - הצהיר שהוא מטפל בשינוי החוק או דרך הטיפול בנושא.
23/12/2009  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
נושא ההרחבות במושבים ובקיבוצים לפי החלטה 737 של מועצת ממ"י (שבוטלה בינתיים בבג"צ הקשת המזרחית) איננו יורד מסדר היום המיסויי במישורי היחסים שבין האגודה, המשתכן ומינהל מקרקעי ישראל בינם לבין עצמם ומול מנהל מיסוי מקרקעין.
נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, חזר ודיבר (יום ג', 22.12.09) על הנושא המציק כיום לקבלנים יותר מכל עניין אחר: כניסתם של מאות יזמים קטנים לענף, כחברי קבוצות רכישה, דבר הגוזל מהקבלנים ה"מסורתיים" חלק מפרנסתם. ברור, שמותר לקבלנים להתנגד לקבוצות הרכישה בכל דרך חוקית, כלכלית או הסברתית. אבל עליהם ועל דובריהם לדבר בלשון אחת, ולא בשתי לשונות, הסותרות זו את זו.
22/12/2009  |  אלעזר לוין  |   מאמרים
חובה לשחרר את שליט - אולם בפירוש לא בכל מחיר! לא במחיר כניעה ועידוד הטרור ופגיעה בבטחון המדינה ואזרחיה!
22/12/2009  |  עו"ד נבון קצב  |   מאמרים
מכות מצרים כולן יחדיו וכל אחת לחוד לא יוכלו למכת המדינה הקרויה גדעון לוי. אסון בקנה מידה שכזה לא ירד על עם ישראל מעולם. עשיתי לי מנהג לתרגם את הבליו המזיקים לאנגלית, לצרפתית ולערבית והתוצאות המתחייבות מהקריאה הן שנאה עזה למדינת ישראל, התגלמות האנטישמיות ורצון עז להביא על היהודים במדינתם השמדה ואיוד שרידיהם לכל הרוחות. אין ולא היה שונא לישראל כמו גדעון לוי.
22/12/2009  |  דודו אלהרר  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
פאינה ודאוד נמנעים מחשיפת חלקו של ליברמן בעבירות בפרשת ישראל ביתנו
יואב יצחק
הפרקליטות מאתרגת את ליברמן למרות הראיות המחייבות חקירתו
היום לפני
מנחם אוסישקין
מנחם ציון [1941]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מאיפה מתחילים? תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון
כתיבת המומחים
איך בוחרים מנתח פלסטי
יום הולדת
גוז'נסקי תמר 3/10
קפלן-הגלר עדנה 3/10
פינקלמן שמואל 4/10
ברנט מיכל 4/10
יצחקי רונית 4/10
כהנא אריאל 4/10
תדיר יונה 5/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il