המילה היפנוזה מעוררת אצל רבים פחד קמאי, וזה - בין יתר הדברים - מונע מחולים רבים להיעזר בכלי שיכול להביא מזור לכאבם, כך מאמין ד"ר איתי שמואל, אורטופד מנתח ומומחה לטיפול בהיפנוזה.
ד"ר איתי מסביר כי למעשה "כל היפנוזה היא עצמית". לדבריו, 95% מהאנשים הם בעלי יכולת להתהפנט, ועובדה מפתיעה היא ש-75% מהאנשים מהפנטים את עצמם אפילו בלי שהם מודעים לכך.
אין מי שלא מכיר את המצבים בהם אנו נוהגים ברכב, שוקעים בהרהורים ומוצאים את עצמנו במסלול אחר לגמרי מזה שתכננו. מצב כזה, אומר ד"ר איתי, הוא היפנוט עצמי.
היפנוזה היא מצב מודעות שונה. במהלך התהליך האדם מודע לחלוטין לכל מה שקורה ויכול לצאת ממנו בכל רגע נתון.
ד"ר איתי מדגיש כי צריך להתעלם מכל המקורות מהם שואבים את המידע על ההיפנוזה ובוודאי מכל סרטי הקולנוע, משום שאין מדובר בניסיון של המהפנט להשתלט על המוח אלא בהפעלה של תהליכים תת-מודעים המסייעים לגוף. (ד"ר איתי מדגיש כי ניתן לבצע היפנוזה גם בעיניים פקוחות.)
המהפנט מעביר למטופל טכניקה, שמאוחר יותר יוכל להשתמש בה בעצמו. למעשה, מדובר בהעלאת רמת הריכוז, כך שמקורות ידע שונים ורבים שאגורים במוח הופכים להיות זמינים.
לדברי ד"ר איתי, ישנם כיום אמצעי הדמיה, כדוגמת סורק תהודה מגנטי תפקודי (fMRI) שמראים בבירור כי בתהליך ההיפנוזה קיימת פעילות מוגברת באזורים שונים במוח - מצב השונה ממדיטציה או מדמיון מודרך. כמו-כן, גם התחושות הפיסיות והרגשיות שניתן לחוות בתהליכים היפנוטיים עמוקות יותר באופן משמעותי.
לדבריו, ניתן גם לזהות שינויים כימיים בעזרת בדיקות דם לפני ואחרי התהליך ההיפנוטי. מחקרים שנעשו בתחום הראו שינויים ברמות הורמונים שונים לאחר התהליך.
למי מתאים הטיפול?
למרות שהטיפול בהיפנוזה מתאים לרבים, כ-5% מהמטופלים אינם ברי היפנוט כלל. כדי לזהות אם המטופל בר היפנוט מבוצעת סדרת מבחנים.
ד"ר איתי מדגיש כי לפני שהוא מחליט לטפל בחולה בעזרת היפנוזה, הוא עורך בירור רפואי מעמיק עם החולה לגבי תלונותיו הפיסיות כדי לוודא שאלו נענו על-ידי הרופאים המוסמכים לכך.
"כדי לטפל בחולה, שלדעתי לא הייתי מטפל בו בלי שיעבור בירור מעמיק על-ידי מומחים אחרים, אני דואג שהחולה יעבור בירור מעמיק על-ידי הרופאים המקצועיים המתאימים, ורק לאחר בירור מעמיק ואישור הרופא המטפל ובתיאום איתו ניתן ללמדו להגיע להרפיה בעזרת היפנוזה ובכך לשפר את מצבו בתחום הספציפי המיוחד".
לדוגמא, כשמגיע למרפאה מטופל שמתלונן על כאב ראש, הוא נשאל תחילה אם נבדק על-ידי רופא מומחה (נוירולוג במקרה זה), או אדם "שלדעתי סובל מהפרעות נפשיות יישאל אם טופל על-ידי פסיכיאטר לפני שהגיע לטיפול ובמידה שלא, יומלץ לו לפנות אליו". גם מטופל הסובל מתסמונת המעי הרגיז יוכל למצוא מזור לסבלו דרך תהליך ההיפנוזה אך רק לאחר שגסטרואנטרולוג ישלול בעיה פיסיולוגית רצינית. "או שאני מדבר איתו או שאני דורש מכתב מהרופא שטיפל בו", מדגיש ד"ר איתי.
הטיפול בהיפנוזה יכול לתת מענה לבעיות רבות. אחת מהן היא בעיה של התמכרות. ד"ר איתי מטפל בעזרת התהליך בסוגי התמכרויות שונים כמו עישון, אהבה למתוקים ועוד. הטיפול יכול גם להתאים לחרדות כמו "חרדת החלוק הלבן", או "פחד ממחטים".
ד"ר איתי מספר על "מרצה באוניברסיטה שהגיעה לטיפול משום שסבלה מחרדת קהל, הייתה בטיפול פסיכולוגי קודם שלא פתר את בעייתה, ולאחר שהתקבל אישור מהפסיכולוג המטפל לעזור לה בתהליך עצמי של לימוד היפנוזה עבד איתה ועזר לה למעשה ללמוד כיצד לעמוד מול קהל גדול אך להתרכז בשלושה מאזינים בלבד.
הטיפול נותן מענה גם לבעיה קשה נוספת והיא כאבים. ד"ר איתי מספר כי בעבודתו היומיומית כאורטופד הוא נעזר פעמים רבות בהיפנוזה כדי להקל על כאבים קשים. לדוגמה, ילד שמגיע עם שבר ביד. הטיפול האורטופדי יהיה להחזיר את העצם למקומה ואז לגבס את האזור, טיפול מכאיב ביותר במהלכו הילד זועק מכאבים. בתהליך ההיפנוטי הרופא יוכל לבצע את הטיפול המכאיב מבלי שהילד ירגיש דבר.
דוגמה נוספת היא של נשים הרות או מניקות, הסובלות פעמים רבות מכאבי גב וצוואר ואינן יכולות לקבל טיפול תרופתי משום שזה עלול להזיק לעובר. ד"ר איתי מסייע גם לנשים המעוניינות ללדת ללא הצורך להשתמש במשככי כאבים ומדריך אותן כיצד לבצע את התהליך בכוחות עצמן. לדבריו, נשים רבות חוסכות מעצמן את הכאבים הקשים של צירי הלידה, את החתכים ואת התפרים, כל זאת בעזרת השימוש בתהליך ההיפנוטי. שוב, מדגיש ד"ר איתי את העבודה המשותפת עם הגיניקולוג המטפל, "מכיוון שעל-פי חוק ההיפנוזה כל רופא רשאי לטפל בחולים שבתחום התמחותו".
חולים נוספים שיכולים ליהנות מיתרונות הטיפול הם חולי סרטן. מחלת הסרטן גורמת פעמים רבות לכאבים חזקים והטיפול התרופתי נושא עימו תופעות לוואי רבות שגורמות הן עצמן לתסמינים קשים. בעזרת התהליך ההיפנוטי, החולה יכול ללמוד כיצד לשלוט בכאבים אלו ללא שיזדקק לתרופות לשיכוך כאבים.
ד"ר איתי מדגיש כי המטרה של ההיפנוזה היא לעזור למטופל להרגיש טוב יותר. "מילטון אריקסון, אבי ההיפנוזה המודרנית, אמר באחד מספריו שמה שמעניין אותו זה לא מה שגרם לסימפטומים, אלא מה ניתן לעשות כדי להפסיק אותם".
מי רשאי לעסוק בהיפנוזה?
בעקבות מקרים של שימוש בהיפנוזה בתחום הבידור, חוקק בישראל בשנת 1984 חוק השימוש בהיפנוזה. על-פי החוק, מהפנט מורשה יכול להיות רק רופא, רופא שיניים או פסיכולוג קליני. מי שרוצה לעסוק בתחום נדרש לעבור בחינה ממשלתית להסמכה לעיסוק בהיפנוזה, ועליו להירשם בפנקס הרישום מורשים להיפנוט שמנהל משרד הבריאות. ד"ר איתי מדגיש כי מדובר רק במי "שביכולתו לטפל בכל מקרה שהיה עוסק בו בתחומו המקצועי".
חוק ההיפנוזה ייחודי לישראל והיוזמה לחוק התעוררה בעקבות מקרה של נערה שלא התעוררה מהיפנוזה שעשה לה אבשלום דרורי, אדם שנהג לעשות הצגות היפנוזה והרוויח כסף מהופעות אלו. הנערה סבלה מבעיה נפשית, ומי שהצליח בסופו של דבר להעיר אותה היה הפסיכיאטר ד"ר מוריס קליינהאוז, שנחשב כבר לפני 30 שנה כמומחה בתחום ההיפנוזה הרפואית ואבי ההיפנוזה בישראל.
"אין קונים" להיפנוזה
לאור דבריו של ד"ר איתי מתעוררת השאלה מדוע לא רבים הם הפונים לטיפול בהיפנוזה, ומדוע קופות החולים ובתי החולים כמעט שלא נעזרים בכלי זה כתחליף לטיפולים יקרים ובעייתיים אחרים?
ד"ר איתי טוען כי הבעיה טמונה בעובדה שהקהילה הרפואית אינה מעוניינת לאמץ ללבה את הטיפול בהיפנוזה. רופאים, לדבריו, מתייחסים להיפנוזה כ-"time consuming" (בסלנג "זולל זמן"). "למה להם לאפשר את הטיפול בהיפנוזה שהוא ממושך יותר אם אפשר בשתי דקות להזריק למטופל חומר מאלחש וזהו?"
עוד ציין הד"ר, כי משרד הבריאות אינו שוקל את נושא החיסכון בעלויות שהטיפול ההיפנוטי יכול להביא איתו (כגון, הורדת משך האשפוזים). כיום ישנן מדינות בהן בבתי חולים רבים משתמשים בטיפול בהיפנוזה ובחדרי לידות רבים הטיפול מבוקש ביותר. בארץ, לעומת זאת, לא קיימים בתי חולים שמאמצים את הטיפול והוא מקווה שבעתיד הדבר ישתנה.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
