"אל תטרח לבחון תרמית", אמרה איין ראנד, "אלא בחן מה היא משיגה". כאשר מיישמים כלי בילוש תרבותי זה ומפשיטים את ועידת קופנהגן מן הטקסים, ההפגנות והנאומים הריקים, מתגלה עובדה פשוטה: מתחת לירוק מסתתר הצבע האדום. כמו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית, גם כאן פועל החוק שאין ואקום מוסרי - אם יש מי שמכה על חטא, מיד יופיע על מפתן דלתו מי שמוכן לגבות את מחיר החטא הזה.
שינוי האקלים הפך בעשור האחרון מעניין מקומי - תחזית מזג האוויר, שבה עוסקים בדקות האחרונות של מהדורת חדשות - למנגנון בינלאומי של בניית אשמה, המשמשת להעברת כספים לדיקטטורות של העולם השלישי - כספים האמורים לשפר את איכות החיים בהן.
נציגי המדינות העניות, שהגיעו לוועידה בידיים פשוטות, אף לא טרחו להסתיר את שנאתם לקפיטליזם ולחירות הנהוגה במדינות המערב העשירות, כשהם מצפים להתעשר מייסורי המצפון שלהן. הוויכוח ניטש לא על העיקרון של העברת העושר מן המדינות המפותחתות אל הלא-מפותחות, שהרי זה כבר הוסכם כשנוסדו מנגנוני האו"ם. הוויכוח הוא על המחיר.
כשעלתה שרת "שינוי האקלים" האוסטרלית לדבֵּר, הופרע האולם בשריקות משרוקיות וצופרים של אנשים שצעקו: "עיצרו את הקפיטליזם הירוק".
כדובר, המייצג את השאיפות ל"הצלת העולם" מטעם העולם המתפתח, נבחר סגן הנשיא הסודני, עומר חסן אל-בשיר, האיש שממשלתו אחראית לטבח העם בדרפור, שנגדו הוציא בית המשפט הפלילי הבינלאומי צו מעצר ושאת הסבל האנושי אשר גורמת ממשלתו אנו חשים עד מבואות התחנה המרכזית של תל-אביב המאוכלסים בפליטים אומללים.
אך הדובר גלוי הלב, אשר זכה לתשואות מחרישות אוזניים מן הקהל, היה נשיא ונצואלה
הוגו צ'אבז: "יש רוח שקטה ואיומה באולם", אמר צ'אבז, "ושמה הוא קפיטליזם". כ-20 דקות אחרי תום 5 הדקות שהוקצבו לו, ולאחר שהספיק גם לצטט ממשנתו של קארל מרקס, הכריז כי "קפיטליזם הוא הדרך לגיהנום... הבה נילחם בקפיטליזם ונגרום לו לציית לנו". הוא זכה לתשואות ממושכות מן הקהל שעמד על רגליו.
כשהתייחס לחילוץ הבנקים בשיא משבר האשראי, אמר צ'אבז: "אם האקלים היה בנק, הם כבר היו מצילים אותו". ואילו הנשיא הבוליביאני אוו מוראלס הסביר, כי "השיטה הקפיטליסטית עצמה היא האשמה בשינוי האקלים".
אך צ'אבז ומוראלס אינם לבד,
רוברט מוגאבה, דיקטטור זימבאבוואה לשעבר, המרקסיסט ורוצח ההמונים, שכינוי האימה שהודבק לו בארצו הוא "היטלר", קם וגילה את נפשו הפיוטית: "כאשר אלי הפחמן הקפיטליסטיים הללו מגהקים את פליטותיהם המסוכנות, אנו, בני התמותה הנחותים בחלק הכדור המתפתח, נשנקים, שוקעים ולבסוף מתים".
הדיקטטור, שמפעל חייו היה החרבת ארצו ורצח מתנגדיו, סחט את הלימון הירוק עד תומו: "מדוע הצפון האשם אינו מפגין להיטות כמו זו שהוא מפגין בארצותינו בנושא זכויות אדם, כשמדובר באיום החמור יותר של שינוי אקלים?", ועוד המשיך ושאל: "היכן הסנקציות נגד פושעי האקלים?".
ואילו כשעלה בתורו לדוכן הדיקטטור האזורי בעל האמביציות המשיחיות,
מחמוד אחמדיניג'אד, הסביר לשומעיו, כי "לכל אומה זכות לאנרגיה גרעינית ירוקה". המשבר הסביבתי, המשיך הרוצח האיראני, נובע מקפיטליזם ומחומרנות, המעודדים התערבות בטבע וניצול משאביו. "יש להימנע מגישה, המעודדת עשיית רווח ממשאבי העולם", סיכם. שהרי אם
המערב מוכן לקנות את הסיפורים הללו של "אהבת העולם" ושל "הרגישות הסביבתית" - הדיקטטורים מוכנים למכור אותם.
למרבה המזל, לא הגיעה הוועידה בקופנהגן לכלל הסכם מחייב שיוביל אותנו להתאבדות כלכלית. בינתיים נדחו גם העברות הכספים, שאמורים היו לבסס את שלטון כנופיות הדיקטטורים שהתקבצו בקופנהגן, ושהיו מחסלות כל סיכוי להשקעות ריאליות במדינות העולם השלישי. אך אל לנו לשמוח יותר מדי - התשלום אמנם נדחה, אך הצדקתו המוסרית אושררה: הצהרת הסיכום של ועידת האקלים כללה התחייבות לחיזוק המחויבות ארוכת הטווח למניעת התחממות גלובלית עד כדי 2 מעלות ולצמצום פליטות הפחמן במהירות האפשרית. כך גם הסכימו השותפות לוועידה, כי המדינות העניות הן הנפגעות ביותר מפגעי האקלים.
למען האמת, ארצות בלתי מפותחות ובלתי מתועשות תמיד סבלו מכל הצפה, סערה או רעידת אדמה יותר מאשר ארצות מפותחות, וזאת ללא קשר להתחממות או להתקררות גלובלית. אך במקום להעמיד בפני הארצות הללו אולטימטום, שידרוש מהן סילוק של שליטיהן העריצים וימנע מהן עד אז סיוע כלכלי המחזק את משטרי הקלפטוקרטיה שלהן, נפל המערב קורבן למהלך איגוף מוסרי, המנוהל על ידי האג'נדות של האו"ם.
המהלך הכפול מבוסס מצד אחד על נכונותן של מדינות המערב החופשיות לקבל על עצמן אחריות, שאין לה על מה להתבסס, להתחממות הגלובלית, ומצד שני על הצגת ההתחממות הזו כאפוקליפסה המאיימת על המדינות העניות.
מהלך קבלת האשמה העצמית הזאת, של תרבות הלוקה בתסמונת אובדנית, מבטיח שלמרות כישלונה של הוועידה האחרונה, ימצאו החברים מוגאבה, צ'אבז אחמדיניג'אד ושאר חברי כנופייתם את הדרך לפרוט על נימי מצפונו המיוסר של המערב ולרוקן את כיסיו.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
