האינטרנט הוא אומנם מהפכה, אבל יש כמה דברים שלא השתנו משחר ההיסטוריה ולדעתי גם לא ישתנו. הצורך שלנו בקנון, מיינסטרים, בהגדרה של מה שאין ומה שאאוט, רלוונטי ללא-רלוונטי לא נעלם וגם לא יעלם. אז נכון שהאינטרנט כעולם חדש מאפשר ביטוי לכל מיני אנשים (כמוני) שלא היו יכולים (לפחות באופן מיידי) לבטא את עצמם בשופרות של המיינסטרים. אבל זה ישתנה ובקרוב. כבר ברגעים אלה המיינסטרים של האינטרנט בתהליכי התהוות. למשל - להיות גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל זה בעצם להיות מיינסטרים.
זה שהאינטרנט לא נוצר על-ידי גוף אחד ושכל מיני תופעות אינטרנטיות כמו הגוגל למשל לא התחילו כדברים מסחריים. לא מסמן שום דבר לגבי עתידו של האינטרנט. לדעתי, האינטרנט ילך ויתמסד בשנים הקרובות ויהפוך דומה יותר ויותר לעולם האמיתי.
גם כשקמה במדינת ישראל היו חלומות. בני הקיבוצים אפילו ניסו להפוך את החלומות על חברה צודקת ושוויונית למציאות. לדעתי, חלומות ה-web 2.0 הם החלומות הקיבוציים שהם חלק מלידתו של העולם החדש. האינטרנט הוא מציאות חדשה במלוא מובן המילה ולפי דעתי מה שאנחנו רואים היום זהו רק קצה הקרחון.
בהמשך האינטרנט יתבגר ואפילו יסתאב כמו כל דבר אחר שבני אדם יצרו בעבר. תופעות כמו סרטוני יוטיוב עם מיליוני צפיות שמישהו יצר בבית עם מצלמה ביתית יעלמו ואותם יחליפו גרסאות אינטרנטיות של המדיות האחרות שימותו.
אני מקווה שמפריחי השממה או הקיבוצניקים של האינטרנט (אנשים כדוגמת בעז רימר - מייסד אתר במה חדשה) לא ייקחו קשה את זה שיקום דור חדש (למעשה הוא כבר קם ברגעים אלה ממש). שלא מעניין אותו רעיונות גדולים, דור חדש שהאינטרנט יהיה בשבילו מובן מאליו. דור שלא יראה בפרסום פוסט מעשה חלוצי.
אני מקווה שהם יבינו שהיה להם תפקיד חשוב בהקמה של האינטרנט אבל שבני אדם אחרי הכל הם יצורים תחרותיים ותאבי כוח. ושבמה חופשית לכולם לא תעלים את הירכיות שאנחנו כל-כך זקוקים להם ואת העדריות שהיא חלק בלתי נפרד מטבע האדם.
בינתיים, האינטרנט עוד לא התקבע לגמרי ומי שמחפש מקום לביטוי, יימצא אותו שם. היום האינטרנט עוד יכול להוות כלי עוקף ערוץ 2, כלי שנותן במה לקולות אחרים, כלי שמאפשר לפריצה גם לכאלה שההגמוניה הישנה הייתה דוחה על סף. אבל, לדעתי, חלון ההזדמנויות הזה הוא זמני והוא הולך להיעלם ובקרוב.