בני ישראל שלא יצאו ממצרים

סוף-סוף מגיעה השעה, הגיע הזמן לפרוק את עולו של פרעה מעלינו, לצאת מעבדות לחירות, ממאות שנות השפלה ודיכוי לאור גדול, לחופש - לכאורה הדבר הכי טוב שקרה אי-פעם לכל אדם, לכל יהודי באשר הוא. אם כך, למה לא כולם יצאו ממצרים? למה העדיפו חלק ניכר מבני ישראל להישאר בארץ ששיעבדה אותם קשה כל-כך?

יציאת מצרים נעשתה בחיפזון, בני ישראל יצאו אומנם ברכוש גדול, אך יצאו לא מוכנים, בחיפזון, בבהילות, אפילו את בצקם לא הספיקו לאפות. הבהילות נבעה מצורך מסוים, צורך, שכאשר נברר אותו לעומקו, נבין היטב מדוע בחרו רבים מבני ישראל לא להצטרף לעמם לצאת לחירות אלא להישאר במצרים.

הבהילות נבעה מההכרח לא לתת לעם שהות להתלבט, אלא להיות החלטיים, אחת ולתמיד, ולהכריז "אני יהודי גאה, שבחור לצאת ממצרים ולקבל עלי את עולו של השם".

בני ישראל הבינו היטב שאין הם יוצאים מעבדות לחירות, אולי חירות במובן הפיסי של המילה, אך הם עוברים לשיעבוד גדול יותר ומחמיר יותר משל פרעה - שיעבוד להשם.

בני ישראל הבינו היטב, שהם הולכים להתגבש במדבר כעם, ללמוד תורה, לקבל עול מלכות שמים. לקבל אחריות. עד היום, עם כל הכאב וההשפלה של היותם עבדים, הם נאנקו תחת עבודה קשה. אך תו לא. כמעט שלא נדרש מהם דבר אלא מינימום שבמינימום של קיום מצוות ושמירת זהות יהודית. ואילו עתה, במדבר, בהיותם עצמאיים וריבוניים, תנחת עליהם התורה, הר כגיגית.

לא סתם העדיפו רבים מבני ישראל להישאר במצרים, לקבל עליהם שיעבוד פיסי אך במקביל "ראש נטול מדאגות". אין הם צריכים להתייגע תחת עול התורה, המצוות, הסדר החברתי. עדיף להתיש את הגוף בעבודה קשה, לחזור בערב לבית, לאכול ולישון. חיים פשוטים וטובים, ממש כמו... החמור או הפרה הישנים באבוס הסמוך.

חז"ל אומרים: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" - מכאן אנו למדים כי רק כעשרים אחוזים יצאו ממצרים, השאר לא עשו זאת. השאר פחדו, פחדו מעולה של תורה, מאדנותו של השם. הם העדיפו את חיי העולם הזה, הפשוטים אך המסודרים, על פני חיים קשים אך מלאים תכלית ולמידה. הם העדיפו אוכל ומיטה חמה על לימוד תורה. הם העדיפו לחם על תורה.

איפה הם היום? מי יודע? אולי התבוללו עם הפרעונים, אולי נדדו לאפריקה, ואולי הפכו למוסלמים במצרים. בכל מקרה, הם אינם איתנו. איתנו זה עם ישראל, שהעדיף את יציאת מצרים וקבלת עולו של השם על עולו של פרעה, ואנו נדרשים כמעט כל יום לקבל החלטה - האם לקבל עלינו את עולו של השם, או לפרוש לחיי בטלה ריקים מתוכן?

יהי רצון שנדע ושנזכה לבחור בהחלטות הנכונות.