התחרישי למכות שקיבל תוקפך?

באולם בית המשפט העליון אירע (יום ד', 27.1.10) אירוע קשה של אלימות והפרת חוק. המעשה של אזרח הנוטל את החוק לידיו במקום החשוב ביותר למשפט במדינת חוק - חייב לעורר דאגה בלב כל אזרח במדינה.

שני שופטי בית המשפט העליון שהיו נוכחים במקום לצידה של הנשיאה דורית ביניש - אליקים רובינשטיין וכן עוזי פוגלמן, והיו עדים למעשה האלים, יפעלו בוודאי על-מנת להעניש את האשמים ולהרתיע אחרים שלא יטלו את החוק לידיהם.

למה מכות?

אתרים שונים מספרים על האיש אשר השליך נעלו לעבר שופטת בית המשפט העליון, הגב' דורית ביניש. משמח לקרוא כי השופטת שבה לאיתנה במהרה. חלוץ הנעל יובא בוודאי למשפט וייפסק דינו. אך מדאיג לקרוא כי "המאבטחים הפליאו מכותיהם באיש" בחדר צדדי.

לאחר שנתפס האיש - כבן חמישים או שישים - בידי המאבטחים הגברתנים הצעירים ממנו, לא נשקפה ממנו עוד סכנה. מדוע היכו אותו ולא המתינו עד שיעמוד למשפט וייחרץ דינו? האם יבקשו שופטי בית המשפט העליון להעמיד לדין את המאבטחים?

האם תחוש מעתה השופטת הנכבדה חרטה על העמדתם לדין וענישתם של חיילי ומפקדי צה"ל אשר עמדו מול סכנה יותר גדולה מהשלכת נעל לעברם - למשל השלכת רימון או בקבוק תבערה - לא פעם ולא פעמיים, וביקשו למנוע סכנה יותר גדולה? האם יתנצל עכשיו האלוף גד שמני והפרקליט הצבאי הראשי בפני סגן אדם מלול, סגן מפקד פלוגה מחטיבת כפיר?

תזכורת: סגן אדם מלול נאשם כי בזמן פעילות מבצעית בכפר קדום היכה תושב ערבי בשתי 'כאפות' - היכהו בכף ידו פעמיים. הוא היה עצור בכלא צבאי למשך 64 ימים, ואחר-כך הושם במעצר-בית. מפקד חטיבת כפיר העיד כי הפעלת כוח ומכה שאינה פוצעת, הן דבר שכיח. מותרת הפעלת אלימות שתמנע הסלמת מצב ואלימות יותר גדולה, לא רק מותרת - אלא חובה. בעקבות העדות של אלוף המשנה איתי וירוב, נזף בו אלוף פיקוד המרכז, האלוף גדי שמני. [על-פי מכתב אמו של הסגן מלול, שהתפרסם ב-NRG בתאריך 24.5.09]