פועלי כל העולם - האזינו לשירה!

דברים יפים מתחוללים בשירה העברית. אי-אפשר שלא להתרגש מהתופעה של משוררים צעירים הפותחים לבם להתרחשויות חברתיות ומקַיְמים איתן דיאלוג .

בתוך השממון הספרותי והניכור החברתי במדינה שמפריטה עצמה לדעת נושבת,לשמחתי, רוח חדשה של משוררים צעירים המוציאים מתחת ידם שירה חברתית במיטבה.

כאשר במכון ויצמן ברחובות עשרות עובדים מועסקים בתנאים מחפירים על-ידי חברות כוח אדם, הראשונים שמתיצבים עם העובדים במאבקם, זו הקבוצה הנושאת את השם "גרילה תרבות".
כאשר במפעל של חברת אקרשטיין בירוחם נמנעת זכות יסוד של פועלים להתאגד ולבחור ועד עובדים, החבורה הזו עושה דרכה מתל אביב לירוחם הרחוקה ומחזקת את ידי העובדים במאבקם. מאבק משולב של פועלים המעלים תביעות מעמדיות ואיתם קבוצה גדולה של משוררים המביעים את תמיכתם בעוצמת הביטוי השירי. הפועלים זועמים על תמורה של 24.70. שקל לשעת עבודה, שיש בה מאמץ פיזי קשה, וחברי "גרילת תרבות" תורמים למאבקם את העוצמה השירית.

האומנות היא הכלי היחידי , שחבורה זו נושאת עמה במסעותיה בארץ. זו קבוצה ללא משרד ועובדים. קבוצה המבקשת להניע פעולות תרבותיות תוך כדי השתלבות במאבקי עובדים כדי להחזיר את ערכי הצדק החברתי והשוויון למרכז הדיון. הקבוצה שמה לעצמה למטרה לארגן אירועי תמיכה בעובדים במאבקיהם, להניע את מדורי התרבות בתקשורת להיות שופר למאבקים חברתיים, ולפתוח דלתות נעולות של מדורי התרבות שהפכו מנותקים מההתרחשויות החברתיות.
אינני יכול, כמי שמשוטט בעשור השמיני לחייו, שלא להתרגש מהתופעה של חבורת יוצרים צעירה, המשלבת ידיים עם עובדים הנאבקים על זכויות בסיסיות במקום עבודתם.

"גרילת תרבות" אינה משלימה עם מציאות ולפיה, מצוקת הפועל המפוטר ב"עוף הגליל" במגדל העמק , ב"פרי הגליל" בחצור או ב"אקרשטיין" בירוחם, נחסמת על-ידי העורכים של מדורי הספרות והכלכלה בעיתונות הכתובה ובתקשורת האלקטרונית . לכן ב-1.11.2007 המשוררים מתי שמואלוף ורועי צ'יקי ארד החליטו להגיב לראשונה באירוע תרבותי ראשון, שנקרא 'שירת המלצריות', בכדי להזדהות עם עובדי בית הקפה "קופו טו גו" שבכניסה לאוניברסיטת תל אביב. עובדי הרשת היו נתונים לפגיעה קשה של הנהלת הרשת בזכויות יסוד של אדם עובד כגון: תשלום עבור שעות נוספות ומתן ימי חופשה, ובנוסף לכך היו נתונים לאימת החרב המתהפכת של פיטורין שרירותיים. אירועי "גרילת תרבות" משכו עשרות יוצרים ולא רק מתחום השירה, שהתיצבו יחד עם העובדים. הכיסוי שניתן לאירועים אלו גרמו לכך, שלאחר 13 ימי מאבק ההנהלה נענתה לחלק הארי של דרישות העובדים.

מעודדים מהניסיון הראשון המשיכה החבורה הצעירה בהנהגת מתי שמואלוף, דוקטורנט לספרות באוניברסיטת תל אביב, ורועי צ'יקי ארד, בשורה של פעולות מרגשות בשנתיים האחרונות. אפשר היה למצוא אותם קוראים שירים במפעל "פולגת" בקריית גג מול פועלים שאת פניהם קיבלו שערים נעולים של מפעל. מפעל שזרק לכל הרוחות פועלים ופועלות, שנתנו את חייהם למפעל עשרים ואף שלושים שנה.

ניתן היה לראות את החבורה הצעירה משמיעה שירה עברית במיטבה מול קירות וסורגים באזור התעשיה בחולון , שהפך למכלאה של מהגרי עבודה, אליה הם מושלכים כבהמות עבודה
מרכבי משטרת ההגירה.

במאבקם של השובתים והשובתות באוניברסיטה הפתוחה השתלבה החבורה הנפלאה הזו . ניתן היה למצוא אותם ב"שירה מפרקת חומה", בשירת מחאה מול חומה החוצה בין עמים, ניצבים עם פליטים שנזרקו מבתיהם אחרי ששים שנות חיים בשיח ג'ארח.

אני רואה ברוח הצעירה והרעננה , שמפיחה "גרילת תרבות" אחד הדברים היפים שקרו לספרות העברית בשנים האחרונות.

הייתה לי הזכות להשתתף במעט מאוד מהפעולות הרבות שיזמה "גרילת תרבות". כל פעולה הייתה עבורי - המבוגר בחמישים שנה מהגיל הממוצע של רוב חברי החבורה - תשורה נאה של חוויה אמנותית עזה ומרגשת.