הוזלת תעריפי החשמל – הגיונית, נכונה וחוקית

הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל פירסמה לפני כמה ימים את החלטתה להוזיל את תעריפי החשמל לצרכנים היות וחלה הוזלה משמעותית בדלקים של חברת החשמל, במקרה זה בעלויות הגז בהם עושה חברת החשמל שימוש.

קצפם של שני שרים יצא על מנהל הרשות ונמסר כי הם אף איימו בפיטוריו.

באירוע הזה עולות שתי בעיות בהיבט הציבורי. האחת האם הציבור אינו זכאי לאחר רצף העלאות מחירים גם להוזלה כאשר עלויות הייצור יורדות, והשנייה על התערבות השרים לכאורה בניגוד לחוק בכל הקשור ללחצים שהפעילו על יו"ר הרשות.

כצרכני חשמל אנו נדרשים שוב ושוב לעליות מחירים, כאשר הטענה המרכזית היא התייקרות התשומות. כצרכנים נאמנים של מונופל אין לנו ברירה אלא לשלם, והנה, באופן "מפתיע", חלה הוזלה במחיר עלות ייצור החשמל ובמקום שנהנה מהוזלה זו מחליטים גורמים ממשלתיים שאין להעביר לנו הצרכנים את ההוזלה.

הטענות שנשמעו יכולות להיות טובות למערכונים אבל לא לדיון הציבורי. אחד מגורמי הממשלה מסר כי הוזלה של החשמל תעורר צריכה מוגברת וכתוצאה ממנה יהיה צורך בהקמת תחנות כוח חדשות שאת מימומן ישלם הציבור בעליית מחירים. ניתן ברוח זו לעלות את מחירי הקמח כדי שהציבור יתרגל לאכול פחות לחם ובכך לצמצם ביבוא הקמח, אפשר היה גם לחוקק חוק שמשכורתם של השרים תקטן באופן יחסי בעת גידול הממשלה מעל 18 שרים...

בטענה כזו ניתן לעשות שימוש כנגד כל הוזלה במשק, ולדברים אין סוף ובעיקר אין הצדקה.

ובעניין לחצי השרים ומקורביהם. חוק משק החשמל תשנ"ו 1996 קובע את סמכויות הרשות ותפקידיה. בסעיף 30 קובע החוק כי תפקיד הרשות "קביעת תעריפים ודרכי עדכונם". עוד קובע החוק את עצמאות הרשות בכך שהוא נמנע מלהכפיף את פעילות הרשות לסמכותו של גוף ממשלתי כלשהו. אז מה עשתה הרשות? קבעה את התעריף בצורה שקופה על-פי השתנות עליות התשומות ואידך זיל גמור.