אי-שם סמוך לחוג הקוטב הארקטי הקנדי מתגוררים להם כ-7,000 אנשים, חלקם הנכבד משבטים אסקימוסיים בעיירה בשם איקלוויט. כשמתחשק לאיקלוויטים להתבדר, תמיד יכולים הם לטוס זמן לא רב ולהגיע לבירתה של גרינלנד למשל.
שלוותה של אינקוויט הופרה בסוף שבוע זה, כששרי האוצר ונגידי הבנקים של ה-G7 נחתו שם בלוויית נכבדים אחרים, כמו נגיד הבנק העולמי ונשיא קרן המטבע העולמית.
כמובן, שרי האוצר והבנקאים רגילים לתנאים שונים במקצת מאלו השוררים באיקלוויט. המלונות בהם הם מתאכסנים בפריז, בלונדון, בניו-יורק ובשאר מיני חורים נידחים, מתאימים אפילו לדרישותיו המחמירות של שר בטחוננו.
דובר קנדי, בהומור לא-אופייני, הסביר שאיקלוויט נבחרה על-מנת לאפשר לנכבדים להתרשם בצורה לא אמצעית מיופיו של האזור הארקטי. זאת כמובן בתנאי שתימנע קפיאתם למוות בשנייה שייצאו מבית המלון הקטנטן שלהם.
חורצי לשון בזויים טוענים שמיקום הוועידה נועד להרחיק אותה מרחק מוחלט מעיני התקשורת. גם בחירת התזמון לסוף השבוע לא נעשתה בכדי. הסימן המדאיג במיוחד הוא ששרי ה-G7 התכנסו ולא ה-G8, ה-G9 או ה-G20, שהם הפורום שהתכנס בכל הפעמים האחרונות.
כלומר, האירופיים והצפון-אמריקניים התכנסו להם יחד לשקול מה לעשות לנוכח הקטסטרופה הרובצת לפתחנו. לשרים ולבנקאים הנכבדים מן הסתם לא מתחשק לחלוק את הגיגיהם בכלל ואת החלטותיהם בפרט עם הקולגות שלהם. זאת למרות ההצהרות המעודדות שפיזרו לכל עבר לכל מי שמוכן לשמוע את גבב המילים חסרות המשמעות האמיתית בהצהרות השונות.
ברשימתי הקודמת
"החזירים באים, החזירים באים" הצבעתי על הבעייתיות הקשה של גוש היורו ועל הצרות הצפויות למטבע האירופי. ואכן, בטווח קצר ביותר התגשמו כל הנבואות.
למרבה הצער, רכבת השדים עומדת להתחיל את מסעה האמיתי בכל רגע.
הכלכלנים למדו מאז מלחמת העולם השנייה כיצד לייצב מצבים כלכליים מסובכים באמצעות כל מיני חיזוקים גלובליים. כל קורות הסמך האלו טובות רק במידה שלמנהיגים יש שליטה פוליטית על הנעשה במדינותיהם. אבטלה מסיבית, בייחוד של אנשים צעירים, אינה סימן מבשר טובות. וכשאסונות פוליטיים לא מאחרים לבוא, פתרונות כלכליים נדחפים לקרנות זווית.
במקרים כאלו, כדאי באמת לחשוב על התבודדות ארקטית ולבהות בעיניו של אסקימוסי זקן או אייל צפון.