במידה רבה של צדק כינה
יצחק רבין, בשעתו, את אסופת ה"יורדים" שמעבר לים "נפולת של נמושות". שהרי לא די בכך שהם נטשו את מדינתם - הם גם מבקשים, בעודם יושבים על סיר הבשר, ליהנות ממנעמיה.
מן הסתם מתהפך עכשיו רבין בקברו לנוכח הקנונייה הנרקמת על-ידי הצמד-לא-חמד נתניהו וליברמן, שמטרתה שקופה: להעצים עוד יותר את מספרם של מצביעי הימין בבחירות הבאות. לצורך המטרה הקדושה הזאת מוכן
בנימין נתניהו, בברית עם השטן, לחבור אפילו ליריבו,
אביגדור ליברמן - זה שחרת ערב הבחירות האחרונות על דגלו את סיסמת מפלגתו: "בלי נאמנות - אין אזרחות". עוד סיסמה נבובה, שעכשיו מתברר בעליל כי אין מאחוריה ולא כלום.
עולה ויורדת כבר שנים עולה ויורדת בכנסת היוזמה לאפשר לישראלים להצביע בחו"ל. בינתיים נראה שלחוק היורדים המוצע לא מסתמן רוב, תודות להתנגדותן הנמרצת של קדימה, "העבודה" ו"שס". עם זאת, לא מן הנמנע שהסכמים קואליציוניים, או עסקות חשוכות מתחת לשולחן, ישנו בסופו של דבר את התמונה מן הקצה אל הקצה.
נראה שיוזמתם המשותפת של נתניהו וליברמן מסתמכת על ההנחה שמבין מיליון הישראלים החיים בחו"ל יש היום רוב למצביעי הימין. אם אכן תתאמת ההשערה, יהיה בה רק כדי להוכיח שלסיר הבשר שמעבר לים יש משקל עודף לעומת הגשמת החזון הציוני לחיות בארץ.
לא ראויים בחשבון סטטיסטי פשוט מתברר שכחצי מיליון ישראלים החיים בחו"ל יוכלו לממש את זכותם להצביע, אילו זו ניתנה להם. פירוש הדבר: תוספת משמעותית של עשרה מנדטים לאלה הקיימים כיום אצל 5.3 מיליון בעלי זכות הבחירה בישראל - תוספת שאין להקל בה ראש, אבל שנודף ממנה ריח רע מאוד.
מי שמבקש לממש את זכות ההצבעה המוקנית לו - צריך גם לדעת לשאת בחובות המוטלות עליו, כמו להתגורר בישראל, לשלם מיסים למדינה ולשרת בצה"ל. ה"יורדים", שמטבע הדברים אינם עומדים בקריטריונים האלה, אינם ראויים לבונוס הזה. אליהם צריך להתייחס על-פי הפתגם: "לא מדובשך ולא מעוקצך".