גנרלים שיודעים לתקוף את חלוץ

הראיון שהעניק דן חלוץ בערוץ 2 לקידום ספרו החדש החיה שוב את המחלוקת באשר למלחמת לבנון השנייה. גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, כותב ספר ומבטיח לגלות פרטים חדשים על המלחמה, אשר ירעידו את אמות הסיפין. נמתין ונראה, אך בינתיים, הביקורת על חלוץ שוב תופסת תאוצה. בראיון שפורסם באחד מאתרי החדשות, טוען האלוף (במיל.) אייל בן ראובן, מי שהיה סגנו של אלוף פיקוד הצפון בתקופת מלחמת לבנון השנייה, שחלוץ היה צריך להתפטר במהלך המלחמה.

אין בטענה זו משהו חדש, ואת מלחמות הגנרלים כולם מכירים היטב. מה שמקומם הוא גישתם של אלופים או קצינים בכירים, דוגמת בן-ראובן, הסבורים שלו הרמטכ"ל היה אחר, או שחלוץ היה מתפטר - צה"ל היה מתגלה אחרת ממה שהיה במהלך המלחמה. ברור שלבן-ראובן וחבריו יש אינטרס ברור לטעון זאת כדי להסיר מעל עצמם את האחריות למצבו של צה"ל ב-2006 וכושרו במלחמה. וכך מצוטט בן-ראובן כאומר: "אותה תרבות [של לחימה יבשתית, צ.ר.] הביאה את ההישגים הגדולים ביותר במלחמת לבנון השנייה. לצה"ל היו כל הכלים - מפקדים, חיילים ואמצעי לחימה, והיה ניתן לעשות את המערכה אחרת לחלוטין". בן-ראובן האשים את הדרג המדיני, שלדבריו "לא איפשר" לבצע מהלך קרקעי דרמטי שעשוי היה לשנות את פני המערכה.

הטלת אשמה פתטית

אם למלחמת לבנון השנייה היו הישגים גדולים, אליבא דבן-ראובן, אז מה הבעיה? מדוע היה צריך לנהל את המערכה אחרת כפי שהוא טוען לעיל? לא ברור כלל. זאת ועוד; אם הדרג המדיני לא איפשר מהלך קרקעי רחב, מדוע חלוץ אשם? גם לא ברור. אם האלוף (במיל.) בן-ראובן סבור כי חלוץ היה צריך לפעול בניגוד להנחיות הדרג המדיני, זו טענה מעניינת.

הבלבול רב עוד יותר כאשר טוען בן-ראובן שלצה"ל היו כל הכלים כדי לבצע מהלך מוצלח הרבה יותר. ייתכן שאזרחי ישראל, החיילים בסדיר ובמילואים, לא שירתו באותה מלחמה אליה מתכוון בן-ראובן, וועדת וינוגרד, ככל הנראה, חקרה מלחמה שלא הייתה, וגם צבא אחר. הניסיון לצייר תמונה אחרת ולהטיל את כל האשמה על הרמטכ"ל או על הדרג המדיני - פתטי לחלוטין.

יוהרה לא-מידתית

ראוי להזכיר לקוראים הנכבדים מה נכתב בדוח וינוגרד לגבי פיקוד הצפון בו היה בן-ראובן, כאמור, סגנו של אלוף הפיקוד. להלן ציטוטים מתוך הדוח:

• "כבר נאמר כי, החלטת הממשלה לפעול נגד חיזבאללה בצורה שהייתה עלולה להביא להתדרדרות למלחמה, מצאה את מפקדת הפיקוד בלתי מוכנה. התוכניות האופרטיביות למתארי הלחימה לא היו מגובשות בין המטה הכללי והפיקוד, ונוהל הקרב להשלמתן עם היחידות המוקצות לכך היה בשלב של רעיון מרכזי בלבד, שגם הוא לא הובהר עד תום, והיו פרשנויות שונות באשר לדרך יישומו. מפקדת הפיקוד הייתה מאורגנת לפעולה שגרתית של ביטחון שוטף, לא אומנה ולא הוכנה לפעולה במצבי חירום ומלחמה. מפקדת הגַּיִס, שהייתה ממונה על קיום נהלי הקרב הפיקודיים והייתה אמורה לשלוט בכוחות המבצעיים בגזרת מבצעים נתונה, פורקה במאי 2006 ולא נבנה לה תחליף. היה מדובר ביותר מאשר היעדרן של תוכניות שלמות ומוסכמות. מפקדת הפיקוד לא התאמנה מזה זמן רב, ולא הייתה ערוכה לניהול מלחמה. כפי שראינו, גם האוגדות שהוקצו לפיקוד לצורך המבצע היו ברמה נמוכה של מוכנות ללחימה. ציינו כמה מן הפערים במודיעין ובהיערכות בפרקים אחרים... נזכיר כי הפיקוד הגיע למלחמה ללא תוכניות אופרטיביות מתואמות..."

דומה שמדברי הוועדה ניתן להתרשם אחרת ממה שהאלוף (במיל.) בן-ראובן טוען. נכון, ייתכן שוועדת וינוגרד לא הבינה, לדעתו של מר בן-ראובן, את אשר היא הייתה אמורה לחקור, אך יחד עם זאת, ראוי להצניע לכת ולא להתייהר יתר על המידה.

דן חלוץ נושא באחריות עליונה לגבי תפקוד הצבא והדרג המדיני נושא באחריות כוללת. על כך אין חולק. למרות זאת, לבוא ולטעון כי צה"ל היה מוכן למלחמה כוללת בלבנון, כאשר שנים קודם לכן לא התאמן, הימ"חים היו ריקים, הציוד היה חסר ואפילו האוכל, לפי עדות החיילים, לא היה בנמצא - זו טעות איומה, אם לא הטעיה. ראוי להם למבקרים לבדוק מה הם עשו בתפקידיהם השונים ולאחר מכן למתוח ביקורת על אחרים.