News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 497,300  סלולר - 936,121
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
[צילום: מתוך יוטיוב]
איציק וולף  |  
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית הקליטו בבתיהם הפרטיים נעימות לחג הפסח    כך זה נשמע כשצירפו את כולם ביחד
איתמר לוין
איתמר לוין
מי אמר שאי-אפשר לחיות על המאדים? דומה שכבר כיום יש שם פוליטיקאים - הן מארה"ב והן מישראל - צוות שלם של פקידים, איגודים מקצועיים ואפילו כדורגלנים. זה לפחות הרושם שמצטייר בשבועות המטל...
הקורונה בישראל [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
איילת פישביין
היא הורגת, היא מנפצת כלכלות, מכניסה עמים שלמים לסגר, ועם זאת יש למגיפת הקורונה גם יתרון גדול: היא חושפת אמיתות באכזריות שאין כמוה
המחירים האמירו [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
עו"ד חגית בלייברג, עו"ד צחי חליו
זייפנים מנצלים את הפאניקה ומציעים למכירה באינטרנט, ובמיוחד ברשתות החברתיות, מסכות מגן ואפילו ערכות בדיקה ביתיות - שכולן מזויפות    ההמלצה: לבדוק היטב את מהימנות המשווק
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
שיעורי השבת השבועיים של עמנואל לוינס
עמנואל לוינס [צילום: ברכה אל אטינגר]

הגותו של לוינס זכתה בשנים האחרונות להתעניינות רבה בישראל ותרגומים של כתביו היו לרבי-מכר בארץ. פחות מוכרת כאן פעילותו החינוכית בקרב יהודי צרפת אלי שיינפלד מספר על אחד ממפעליו הייחודיים והמקוריים של הפילוסוף והמחנך שהיה ממבשרי ההגות היהודית המתחדשת: 'שיעורי רש"י' קצרים שהעביר לוינס מדי שבת בבוקר בתיכון היהודי אותו ניהל בפריס, שיעורים שהתנהלו לאורך קרוב לשלושה עשורים והותירו רושם עז על דורות רבים של תלמידים

▪  ▪  ▪
עמנואל לוינס מוכר כאחד הפילוסופים הצרפתיים הבולטים במאה ה-20 וכהוגה דעות יהודי חשוב. בארץ, שמו נודע בעיקר דרך הקריאות התלמודיות שלו - דיון פרשני רחב אופקים על טקסטים תלמודיים שנשא הפילוסוף לאורך כשלושה עשורים בכנס השנתי שייסדו האינטלקטואלים היהודים דוברי הצרפתית לאחר מלחמת העולם השנייה. הקריאות התלמודיות יצאו לאור גם בדפוס וארבעה מחמשת כרכיהן תורגמו בעשור הקודם לעברית (שניים כונסו ב'תשע קריאות תלמודיות', הוצאת שוקן 2001, אחד ב'קריאות תלמודיות חדשות', הוצאת שוקן 2004, שני הספרים בתרגום דניאל אפשטיין, ו'מעבר לפסוק', בתרגומה של אליזבט גולדוין, הוצאת שוקן 2007) וזכו להצלחה רבה בקרב קהל הקוראים הישראלי.

אולם פעילותו החינוכית של לוינס בקרב קהילת יהדות צרפת בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה זכתה לחשיפה פחותה בהרבה. זאת, למרות שלמעשה רוב שנות חייו של לוינס הוקדשו דווקא לפעילות מסוג זה. לבד מפעילותו במוסד להכשרת מורי רשת אליאנס בפאריס, שימש לוינס משנת 1947 ועד שנת 1974, כלומר כשליש מחייו הבוגרים, כמנהל וכמורה בתיכון יהודי בשם ENIO, אקול נורמאל איזראליט אוריאנטאל. כמנהל וכמורה, חינך לוינס דורות של צעירים ברוחה של יהדות מודרנית מתהווה שהוא היה חלק מגיבושה. הייתה זו יהדות פתוחה לעולם, לספרות, למחקר האקדמי, שראתה עצמה, עם זאת, מחויבת ליהדות ההלכתית.

אחת מהפעולות החינוכיות המקוריות יותר של בית הספר הייתה מה שכונה לימים 'שיעורי רש"י' של לוינס. שיעורים אלו התקיימו בין כתלי בית הספר בכל שבוע מיד לאחר תפילת שחרית של שבת. תחילה התקבצו להם תלמידים ותלמידות צעירים שבאו לשמוע את 'אדון המנהל', כפי שכינוהו, שהיה גם המורה לפילוסופיה בבית הספר, מפרש פסוק מפרשת השבוע בעזרת פירוש רש"י. במהלך השנים הפך מעמד זה למעין מוסד בפני עצמו, אירוע לימודי-אינטלקטואלי שמשך אנשים מכל קצוות הקהילה היהודית הפריסאית, ואף לא-יהודים רבים שדלתות בית מדרש זה היו פתוחות בפניהם.

שלמה מלכה, אחד הביוגרפים של לוינס שהיה גם תלמידו בתקופת ה-ENIO , מתאר בספרו ('עמנואל לוינס - ביוגרפיה', תרגום: דניאלה יובל, הוצאת רסלינג 2008) את המפגשים הללו. מלכה מספר כיצד היה המורה יושב בראש שולחן גדול שסביבו הסתופף מעגל ראשון של תלמידים, כאשר שאר באי השיעור התיישבו סביבם במעגלים הולכים ומתרחבים. בכל שבת, כותב מלכה, מונה אחד מתלמידי בית הספר להיות אחראי על קריאת פסוק שנבחר על-ידי לוינס, וכן את פירוש רש"י הצמוד לו. תרגיל זה היה כנראה חלק מנסיונו של לוינס לעודד את התלמידים ללמוד עברית ולהכיר את הכתובים בשפתם המקורית. כאשר סיים התלמיד, היה לוינס מפרש את הקטע הנלמד תוך שהוא משלב בו הן מן הספרות העולמית (דוסטוייבסקי, פרוסט, טולסטוי, עגנון), והן מן הספרות הפילוסופית. אלו היו שיעורים קצרים, שארכו, לאחר קריאת הפסוק ופירוש רש"י, לא יותר מעשרים דקות. אולם המעמד בו פילוסוף מן השורה הראשונה נדרש לפסוקי התורה כדי לפרשם לאור פירוש רש"י יצר פרשנות מקורית, בה השתלבו זו בזה הלמדנות היהודית (לוינס נהג להסמיך את פרשנויותיו אלו לקטעי תלמוד רלוונטיים) והידע האוניברסאלי. ככלל, לוינס סבר שכל ספרות עולמית, באשר היא העוסקת בשאלות היסוד של הקיום האנושי, יש בה 'רשימו' - אותו מונח קבלי המציין הותרת עקבות, או הדהוד, לאיכויות הנמצאות בספרי הקודש, ולכן ניתן, ואף ראוי, להיעזר בהם ולדלות מהם לשם הבנת הפסוק. למעשה, היה זה כבר יישום מסוים של רוח הפילוסופיה שלו, שביקשה לתרגם לשפת הפילוסופיה - לשפה האוניברסאלית - את המסרים שנבעו במקור מן העברית, מן היהדות. וזאת לאו-דווקא כדי לפייס בין שתי מסורות אלו, אלא כדי לחדד הן את הקרבה והן את הריחוק שביניהן ולהבין כך יותר לעומק הן את ה'יווניות' והן את ה'עבריות'; הן את הרוח המערבית, והן את זו היהודית.

ייתכן ששיעורים אלו היוו מעין בית מדרש ברוח אותו 'בית מדרש חופשי' (Freies Jüdisches Lehrhaus ) שהפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג, אחד ממקורות ההשפעה החשובים ביותר של לוינס, ייסד בפרנקפורט לאחר מלחמת העולם הראשונה. אין ספק, עם זאת, שכמו הקריאות התלמודיות היו שיעורים אלו - אף שהיו מעין 'מיניאטורות' שבועיות שמטרתן חינוכית - ביטוי לסגנון הפרשני החדשני של לוינס, לדרך הייחודית בה ניגש לטקסטים יהודיים ולחשיבות הרבה שמצא במימד הפומבי, הפתוח, הטמון בנשיאתם מול קהל של שומעים-מבחירה. למרות שנישאו לאורך שנים כה רבות, לא הועלו שיעורים אלו על הכתב בידי לוינס. למעשה, כל מה שנותר לנו מהם הינם זיכרונות שתוארו בידי תלמידים וכן רשימות שנכתבו על-ידי פלוני זה או אחר לאחר צאת השבת, שכן בשל השבת לא היה נהוג לכתוב במהלך השיעורים. מעניין לגלות, לכן, מעיון בשיעורים המעטים שכן נתפרסמו (בביוגרפיה שכתב מלכה, למשל), כי אלו אינם מותירים אותו רושם עז עליו דיווחו אלו שנכחו בשיעורים עצמם. הממד הייחודי של השיעורים, תחושת המאזינים כי בכל שיעור ושיעור זכו לחידוש, נחשפו לזווית ייחודית ויוצאת דופן או חוו ניצוץ של תובנה חדשה, ממד זה התפוגג איכשהו במעבר לכתב. הייתה זו, כנראה, 'תורה שבעל פה' במלוא מובן המילה.


אלי שיינפלד הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון שלום הרטמן ובמכון ון ליר בירושלים. מזה כמה שנים הוא מלמד פילוסופיה יהודית בחוג ללימודים כלליים ובחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. ספרו 'פלא הסובייקטיביות - עיון בפילוסופיה של עמנואל לוינס' יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2007.
תאריך:  19/02/2010   |   עודכן:  19/02/2010
אלי שיינפלד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שיעורי השבת השבועיים של עמנואל לוינס
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מבנה הכוכבים מאתגר השבוע את דרך החשיבה שלכם. הדמיון העשיר מוביל לפריצת דרך ולמעשה, מוציא אתכם מהקופסה. החשיבה המסורתית אינה עובדת, ולכן זה הזמן להגיע לנתיבים חדשים בצורת החשיבה שלכם.
19/02/2010  |  טובה ספרא  |   מאמרים
השבוע, בהמשך ישיר למעמד הר סיני בו ניתנה לנו התורה באירוע נשגב ונורא הוד, אנחנו מקבלים הוראה (שמות כ"ה): [ח] וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. בפסוקים הקודמים נאמר שאת המקדש הזה אנחנו צריכים לממן בעצמנו: [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. [ג] וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. [ד] וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. [ה] וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. [ו] שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. כל הטובין האלו היו דרושים לבניית המקדש ולעבודה הסדירה בו. כאמור, ההוראה על כך באה בסמוך לאחר מתן תורה בהר סיני, מעמד בו ירד ה' על הר סיני וכולם ראו שאין עוד מלבדו. כלומר, הקדושה העליונה, מושג שהוא מעבר להשגה אנושית שכן הוא על שכלי, נחשפה בגלוי באותו מעמד.
19/02/2010  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
בעולם מתקיימים דיונים אינסופיים ואיומים בסנקציות נגד אירן, הכל בקשר לדרישת המעצמות ומועצת הביטחון של האו"ם להפסקת העשרת האורניום באירן. כמות הדעות לגבי מתי תהיה כבר לאירן כמות מספקת של אורניום מועשר לפצצה, שווה לכמות העוסקים בנושא. ועדיין אין תשובה ברורה והחלטית.
19/02/2010  |  אבנר יופי  |   מאמרים
פרשת תרומה פותחת את סדרת הפרשות שעוסקות במשכן. בסוף ספר שמות מתארת התורה באריכות את הציווי על בניית המשכן ואת בנייתו בפועל. הפרשות הראשונות של ספר ויקרא עוסקות בתיאור עבודת המשכן.
19/02/2010  |  אריה יואלי  |   מאמרים
על הדירה הצנועה מאד של אהוד ברק, על ההצעה להשבת רכוש יהודי מדינות ערב, על חוסר ההיגיון שבשביתת הטכנאים ברשות השידור ובשכר המוגזם של עובדי חברת החשמל
19/02/2010  |  איתמר לוין  |   מאמרים
המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון  /  ד"ר יעקב ידגר
יצר הרע: פרק באנתרופולוגיה תלמודית  /  ד"ר ישי רוזן-צבי
הטלת גורל  /  שרגא בר-און
סיפורים חמים(72 שעות)
עו"ד יוסי דר
בג"ץ חייב את מעמדו לשי ניצן
אלוף (מיל') גיורא איילנד
הלקחים שכבר ניתן להפיק מהקורונה
היום לפני
[צילום: AP]
שיר היובל [1974]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עורך-דין אביב טסה על תמ"א 38
כתיבת המומחים
עדות מהחזית: יוסי חננאל חוזר לקרב ששינה את חייו
יום הולדת
קלוגמן יעל 12/4
אלבז שלמה 12/4
מלצר חנן 12/4
אביטל חן 12/4
אבסדזה נינו 12/4
חותה איילת 12/4
בלזר מרדכי 14/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il