News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 604,274  סלולר - 1,452,200
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הרשמת הבכירה טל כהן-אלימלך מנהלת תיקי תביעות קטנות בבקיאות ובנועם, לצד יד רכה מדי כלפי דרישה מופרכת של נציג ישראייר והתנהגות בלתי מנומסת של עורך דין
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
ללא ניצולי שואה ייתכן שיום הזיכרון יאבד מעוצמתו [צילום: פלאש 90]
חיים זלקאי
ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה כואבת את העדר הקונצנזוס לגבי זיכרון יום השואה, חוששת מהיום שבו יהפוך הנושא לסתם עוד פרק בספרי ההיסטוריה ויש לה גם כמה לקחים אקטואליים    "יש לנו לעיתי...
האמריקנים זקוקים למחיר גבוה [צילום: רוגליו סוליס, AP]
דניאל ראקוב, אלדד שביט, תומר פדלון
מחירי הנפט אומנם ירדו לאחר ההסכם לקיצוץ מתמשך בתפוקה, אך מדובר בנקודת מפנה חשובה - גם אם המשבר עלול להתחדש    ניתוח ההסכם מוביל למספר מסקנות בינלאומיות חשובות - כולל בנוגע לישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
בול האליאנס - הצדעה לילדות אבודה
ילדי אליאנס, כיתה א', 1955 (הרצל ובלפור חקק בשורה שנייה, מצד שמאל, שני ושלישי מן הצד השמאלי של התמונה בשורה 2)

דואר ישראל הנפיק לאחרונה בול הוקרה לחברת האליאנס ולמוסדותיה ברחבי הארץ ובעולם הרצל חקק שב לילדותו האבודה ולבית הספר שלו בשכונת מחנה יהודה

▪  ▪  ▪
בול ההצדעה ל"אליאנס - כל ישראל חברים" מחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, לילדות הצבעונית, לימי שנות החמישים. כילדי כיתה א' בבית הספר אליאנס בשכונת מחנה יהודה, הכרנו עולם של נימוסים צרפתיים, כל מורה היה "אדון", כל מורה "גברת" ומי שכח את הזריקות בחדר האחות, גברת זמרן.

תמיד זכרנו את בית הספר כמבצר של דעת, מקום שאהבנו לרכוש בו השכלה. למדנו עשרות פרקים בתנ"ך בעל-פה, ואני זוכר שלימים, כשבגרנו והגענו לתיכון היוקרתי בירושלים, תיכון ליד האוניברסיטה העברית, ניגשנו לחידון התנ"ך וזכינו אני ואחי התאום בשני המקומות הראשונים באליפות התנ"ך העולמית. זכות הראשונים והאשראי הגיעו לאליאנס, שם ידעו לחנך אותנו לאהוב את התנ"ך והשיעורים של גברת וינקלר היו הצגה בשידור חי. כשאליהו הנביא עלה בסערה השמיימה, ראינו את גברת וינקלר יורה ברקים וכולה עולה בלהבות במרומים. האש היוקדת בעיניה ודברי הנבואה שלה נותרו לנצח.

מורים מורמים מעם

את פנינו קידם בפתח שער הברזל. שנים חשנו כי זה שער ההגנה על חיינו. יום הלימודים החל במגרש המסדרים, בשירה שפותחת את היום, ולא התביישנו לשיר את ההמנון, את השיר מן התפילה "אדון עולם אשר ברא"...

כמובן, אי-אפשר לשכוח: כשהמורה נכנס לכיתה וקידם אותנו בברכת שלום, כולנו קמנו בכבוד ובהוקרה. ידענו לברך בצרפתית, ללמוד שירים בצרפתית, ואהבנו ללמוד בשיעורי הזמרה שירי ארץ ישראל אמיתיים וכנים. "נבנה ארצנו ארץ מולדת"... "על כתף הר פורח"... לא שכחנו את דוכן המורה שהיה תמיד מוגבה, המורים היו מורמים מעם.

חורבות בית הספר

מי שמגיע משוק מחנה יהודה בירושלים, עובר את מבנה המשטרה הישן, מתקרב לבניין כלל, מבין הכל. בניין של חנויות החליף את מחוז ילדותנו - את בית הספר שלנו, אליאנס כל ישראל חברים. נכון, השאירו לנו עצם למזכרת. שבר מן ההריסות. הרגשנו יתומים, הרגשנו שהכל חרב, ששער הברזל קרס.

לימים מצאנו אותו, זר וחי בגלות. המביט היום אל השער יראה שער ברזל הניצב בין שני עמודי אבן. גדרות האבן משני צידי העמודים הן גידמות ואינן מתחברות לשום מקום. זה מה שנותר מבית הספר שלנו "אליאנס" (כל ישראל חברים) לבנים.

היינו אז קרוב לבני שלושים. כיתה א' ושנת 1955 היו רחוקות. עידן שלם חלף, עידן של תמימות אבודה. ב-1977 עברנו כאן סמוך למקום שבו עמד בית הספר, וראינו גדר פח מקיפה את כל האזור, ומעבר לה בור פעור ובתוכו שברי אבנים מבית הספר שאיננו עוד. על הגדר היה תלוי שלט "סכנה כאן בונים". כך פתאום, בלי הודעה מוקדמת לתלמידים ולהורים, עקרו את בית הספר והחליטו להקים עוד מרכז קניות ומשרדים - "מרכז כלל".

על הריסת בית הספר נכתבו שירים: בלפור חקק, אחי התאום כתב את שירו "איזו שלולית אדומה" (בלפור חקק, שירי מולדת עמ' 39, 1987) ואני פרסמתי אז את שירי - "תעודה נשכחת" (הרצל חקק, תעודה נשכחת, השיר מופיע על העטיפה האחורית, 1987).

זה לשון השיר שלי:

תְּעוּדָה נִשְׁכַּחַת

בַּסְּוֶדֶר הַצְּבָאִי הָיִיתִי יֶלֶד
בּוֹעֵר וְחוֹלֵם. הַצְּבָעִים הַיְּחִידִים עַל הָאָרֶץ הַשְּׁחֹרָה
הָיוּ זְעָקָה
שֶׁל אֵשׁ. וּפִתְאֹם חֲלוֹמוֹתַי.וּפִתְאֹם מַרְאָם שֻׁנָּה כְּמוֹ לֹא
הָיוּ כְּלָל. מָתַי
הָיִיתִי יֶלֶד. מָתַי לָבַשְׁתִּי סְוֶדֶר צְבָאִי שֶׁאִמָּא קָנְתָה
מֵרוֹכֵל זָקֵן. עַל הַגְּזֻזְטְרָה הַחֲלוּדָה אוֹר כָּתֹם
שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּדָם שָׁפוּךְ. גַּם אָז הָיוּ
טְלָאִים בְּמַרְפֵּקִי וְגַם בַּמָּקוֹם שֶׁאָהַבְתִּי הָיָה אוֹר
לָבָן. כָּאן בִּרְחוֹב אַגְרִיפָּס הָיָה בֵּית סִפְרִי. עַכְשָׁו
הַכֹּל נֶחֱרַב. רַק אוֹר לָבָן.
כְּשֶׁאֲנִי שָׁב מִמִּלְחָמוֹת חַיַּי אֵין
בַּת חֲלוֹם שֶׁתֵּצֵא לִקְרָאתִי. אֶת בֵּית הַסֵּפֶר אַלְיַאנְס לְבָנִים
עָקְרוּ בִּכְלִי מָוֶת. בַּבֹּקֶר הָיִינוּ עוֹמְדִים וְשָׁרִים:
אַלְיַאנְס, אַלְיַאנְס, כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים.
וּבִמְקוֹם הָאוֹר הַלָּבָן, הֵקִימוּ מִבְצָר שֶׁל חֲנֻיּוֹת, אֶגְרוֹף
שֶׁל שַׁיִשׁ וּכְלִי כֶּסֶף. הֵיכָן אָדוֹן סֶגַל וְאָדוֹן זִמְרָן.
הֵיכָן גְּבֶרֶת וִינְקְלֶר הַמּוֹרָה לְתַנַ"ךְ. וְעַמּוּד הֶעָנָן.
שְׁקִיעָה נוֹרֵאת הוֹד קֵדְמָה פָּנַי וּבָאֹפֶק לְבוּשׁ הַזַּיִת
נִלְקַח יֶלֶד בּוֹעֵר. הָלַכְתִּי בּוֹ
לְיַד חֲנוּת וּבָהּ קַרְקְפוֹת קְרָשִׁים,מַכְבֵּנוֹת וּמַחְלְפוֹת שֵׂעָר.
כָּאן מָכְרוּ סִפְרֵי תּוֹרָה. וּבִמְקוֹם רוֹכֵל הַסְּוֶדֶרִים
מוֹכְרִים בָּשָׂר. הַכֹּל מְשַׁנֶּה פָּנָיו. וּכְשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּרְאִי
הֲרֵי אֲנִי עוֹדֶנִּי שׁוֹתֵת רוֹטֵט בַּסְּוֶדֶר
הַצְּבָאִי. מָתַי הָיִיתִי יֶלֶד. כְּשֶׁאֲנִי שָׁב אֵין בִּי מִי
שֶׁיַּעֲנֶה. הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה.
כְּכָל שֶׁהַיָּמִים חוֹלְפִים אֲנִי שׁוֹתֶה רַעַל הַתּוֹדָעָה, מְקַפֵּד
חֲלוֹמוֹת נוֹאָשִׁים. מִתְרַגֵּל לְרוּחַ הַזְּמַן, לָרוּחַ
הָרָעָה.
בַּסְּוֶדֶר הַצְּבָאִי הָיִיתִי יֶלֶד בּוֹעֵר וְחוֹלֵם וְלֹא יָדַעְתִּי
כִּי חַיָּל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה.
כְּכָל שֶׁהַיָּמִים חוֹלְפִים
אֵינִי זוֹכֵר עַל מָה. רַק בַּלֵּילוֹת צוֹרְבִים בִּי פְּסוּקִים עֲשֵׁנִים:
מַה שֶׁלָּמַדְתִּי וְשׁוֹרַרְתִּי בְּאַגְרִיפָּס . בְּאַלְיַאנְס כִּי"חַ לְבָנִים


כמה חודשים לפני צאת הספר שלי "תעודה נשכחת" פרסם אותו זיסי סתוי, עורך המוסף הספרותי של ידיעות אחרונות, ובחר לפרסם אותו תחת השם "ילד במלחמה". זיסי סתוי אכן היטיב לקלוע לרוח השיר. כילדים חיינו בעולם תמים ומאושר ולא ידענו שיש להילחם על ערכי העולם הזה.

השיר מספר על עולם משתנה, על אגריפס שאיבד מזוהרו וממלכותו. השער היה ברחוב כל ישראל חברים. עם הקמת הקניון, הוזז השער לרחוב יפו, סמוך לבנק, כפריט נוסטלגי בלבד וכזיכרון לחברת האליאנס שהוקמה ב-1860.

אליאנס זכורה לטוב

כילדים זכרנו את פרקי ההיסטוריה של האליאנס וכמה סייעה ליהודים בגולה, כמה נאבקה על ערכים של רוח ותרבות, יצאה למאבק באנטישימיות, הקימה מוסדות לחיזוק הזהות היהודית. אמנו סעידה, שלמדה באליאנס בעירק, רוויה בזיכרונות מן המוסד בבגדד וזוכרת עדיין פרקים שלמים של שירים בצרפתית.

אביה היה תלמיד חכם, אך בחר להעניק לבנותיו חינוך מוקפד וכולל, השכלה מערבית, ובכלל זה לימוד השפה הצרפתית. בכל בתי הספר שילבו באליאנס גם לימוד מקצועות שיסייעו ליהודים לחיות חיים מועילים ויצרניים.

דואר ישראל ידע להצדיע לבית הספר שלנו ולחברת האליאנס, ולאחרונה נערך טקס השקה לבול האליאנס [ראה תמונתו מטה] בבית הספר של האליאנס בירושלים, ודברי הוקרה נישאו מפי מנכ"ל דואר ישראל אבי הוכמן. כיום נותרו זיכרונות ויפה שדואר ישראל בחר להנציח את פועלה של רשת האליאנס בארץ וברחבי העולם.

תאריך:  23/02/2010   |   עודכן:  23/02/2010
הרצל חקק
מועדון הבלוגרים עוקבים: 26 לקבלת רשימות הרצל חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בול האליאנס - הצדעה לילדות אבודה
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אברהם שלום
23/02/10 17:28
2
פנינה לשם- טל
24/02/10 08:30
3
יעקב מזור (מזרחי)
24/02/10 10:22
4
יורם אורעד
2/04/10 21:46
5
שושנה ויג
2/04/10 22:51
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
כשמדברים בישראל על הצורך בהטלת סנקציות על הממשל באירן, ללא ספק זוהי שיטה מרתקת ואף עמוקה ביותר, פתרון אמיתי של ממש, אשר יש לשקול לנקוט בו. אך לפני צעד כל-כך רציני ומשמעותי כזה, יש לבדוק תחילה מה הן הסיבות אשר הובילו מלכתחילה את מצדדיו לתמוך בו.
23/02/2010  |  קיריל הדר  |   מאמרים
מימין ומשמאל מזדהם השיח הפוליטי והציבורי שלנו בדוחות, תחקירים, כתבות עומק ושאר דיווחים שמכופפים בגסות את האמת למען מטרה פוליטית. אני לא מדבר על תיאור של המציאות החוטא בהטיה, מעצם היותו של כותבו בעל אג'נדה מסויימת. זה טבעי, ואולי אף בלתי-נמנע. אני מדבר על חצייה מובהקת את הקו האדום של ההגינות: השמטה של עובדות רלוונטיות לחלוטין, עיוות של עובדות ואף סילוף גס.
23/02/2010  |  יריב מוהר  |   מאמרים
אחת התובנות המרכזיות של פרשת אלון היא כי מוטב לו לציבור הדתי להתנער מגורואים ומהערצה עיוורת של רבנים ומנהיגים. למרות זאת אני מכריזה כי אני מעריצה, מעריכה ומוקירה את חברי "פורום תקנה" ובראשם את יהודית שילת. מדובר באנשי מעלה, שמקריבים בלא כל תמורה זמן רב וייסורי נפש אדירים כדי לטפל בחלל הבלתי נסבל שבין הפלילי לבין הבלתי מוסרי במצבים רגישים של ניצול סמכות ומרות להטרדה מינית.
23/02/2010  |  יפעת ארליך  |   מאמרים
החלטת פורום תקנה, המזהירה את הציבור מפני הרב מוטי אלון, היא מהפכה של ממש באווירה ובשיח הציבורי של הציונות הדתית. יש לזכור שרק לפני שבע שנים, כאשר יצאו לאור פרשות הרב אבינר ופרשת הרב יצחק כהן שהוגשה לבר-אילן על-ידי 'קולך', הייתה התגייסות אוטומטית של ראשי הציבור הדתי נגד המתלוננות. רבנים לא הכירו את הנושא של הטרדה מינית ולא ידעו כיצד להתמודד עמו כראוי. כך היה גם בפרשת הרב קופולוביץ', שהושתקה שנים על-ידי רבנים שידעו. מבחינה זו, הקמתו של הפורום ופעילותו הן מהפכה אמיתית.
23/02/2010  |  עו"ד ריקי שפירא  |   מאמרים
ההודעה של פורום "תקנה" בעניינו של הרב מוטי אלון חוללה סערה תקשורתית, והדהימה את הציבור הדתי-לאומי. הרב אלון מוכר, אהוב ומוערך בציבור כולו. תלמידי חכמים, בני ישיבות, סטודנטים, בעלי בתים וגם רבים שאינם דתיים למדו עמו וממנו תורה כתובה ותורה שבעל פה, תורה משודרת ומומחשת, תורת חיים. העובדה כי חברי הפורום (ולא מיותר למנותם שוב בשמותם: הרב יעקב אריאל, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב איתן אייזמן, הרב אברהם גיסר, הרב אליקים לבנון, מר בני להמן, פרופ' ידידיה שטרן, הרב יצחק שילת, הרב יהושע שפירא והרב יובל שרלו) מצאו לנכון לנקוט צעד זה אינה מותירה מקום לספק באשר לחיוב לנהוג על-פי הנחייתם. אך הלב... הרבה רגשות משמשים בערבוביה.
23/02/2010  |  נעה איתם  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
מי האחראי להטעיית בית המשפט העליון כאילו תיק מנדלבליט נסגר בחוסר אשמה
איתמר לוין
בית המשפט העליון נגד המדינה היהודית
היום לפני
דרורה חבקין ז"ל [צילום: מן הטלוויזיה]
זמרת מחומרים טבעיים [1995]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
סדרות דרמה מומלצות
יום הולדת
ביבי אריה 28/4
הנדל ניל 28/4
נסים-שי תמר 28/4
לנדוי משה 29/4
מלול רחמים 29/4
מלול רחמים 29/4
ינון חיה 29/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il