בכל שנה נזעקת מערכת החינוך נוכח הירידה בשיעור הזכאים לבגרות. השיעור הארצי עומד כרגע על גבול ה-50% (מלמטה), וזאת למרות כל ה"תרגילים" היצירתיים שהמערכת ממציאה כל פעם.
מה היו ה"תרגילים" שנוסו עד היום?
שיטת ההגרלות של
אמנון רובינשטיין, שיטת המיקוד של
יוסי שריד, מועדי קיץ במתמטיקה ואנגלית והמחצית השלישית של
לימור לבנת.
שיטת ההגרלות: בכל שנה נערכה הגרלה, לגבי מקצוע/ות מתוך מקצועות החובה, שלא התקיימו בהם בחינות בגרות וציון התלמיד נקבע לפי הציון השנתי שלו (ציון המגן).
שיטת המיקוד, הנהוגה כיום, מבוססת על כך שבבחינות הבגרות (בכל המקצועות) לא יכללו כל הנושאים אשר בתוכנית הלימודים, והפירוט על כך מתפרסם זמן קצר לפני חופשת הפסח.
מועדי קיץ במתמטיקה ואנגלית, הנהוגים כיום, באים לתת לתלמידים הזדמנות נוספת לתקן את הישגיהם הסופיים בתיכון בשני המקצועות הללו, שמספר התלמידים הנכשלים בהם הוא הגבוה ביותר.
המחצית השלישית, הנהוגה כיום, הינו קורס קיץ מרוכז, באורך חמישה שבועות, בהם תלמידים שנכשלו בבחינת בגרות במקצוע חובה כלשהו, יכולים להשתתף ולהיבחן שוב עם סיום הקורס בבחינת בגרות מיוחדת.
נזכיר כאן, כי קיימות בחינות בגרות בעשרות רבות של מקצועות שונים (ומשונים), וכך עובר התלמיד הממוצע את שנות התיכון - על כל בעיות גיל ההתבגרות - בשינון רב של עשרות נושאים, בלימוד פסיבי בדרך-כלל, בדיכוי כל יצירתיות ומקוריות - בקיצור, בלי הכנה מספקת, הן ללימודים האקדמיים והן לחיים האמיתיים בכלל.
ואז, כשאותו תלמיד ממוצע רוצה להמשיך ללמוד במוסד להשכלה גבוהה, עליו לעבור גם בחינה פסיכומטרית (מרבית התלמידים עוברים קורס הכנה לבחינה זו, שעלותו יקרה ביותר). הממוצע של ציוני הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית הוא הציון המשוקלל, שבו מתחשבים בעת קבלת התלמיד ללימודים אקדמיים.
האם זה צודק? האם אלו הנתונים שמנבאים בצורה הטובה ביותר הצלחתו של תלמיד בלימודיו האקדמיים? לפי מחקרים שנערכו, המנבא הטוב ביותר הוא ציון בית-הספר!!
אם כך, מדוע לא יוותרו על מכלול עשרות בחינות הבגרות ועל הבחינה הפסיכומטרית?
הרי נאמר כבר, כי בחינת הבגרות היא בחינה לא רלוונטית על חומר רלוונטי, ואילו הבחינה הפסיכומטרית היא בחינה רלוונטית על חומר לא רלוונטי.
אם כך, מהו הפתרון האופטימאלי?
לדעתי, יש להשאיר רק 4 בחינות בגרות כלליות: עברית (לשון, הבעה בכתב ובעל-פה, ספרות), מתמטיקה, אנגלית - אלו "שלוש השפות", כפי שקרא להם פרופ' הררי. כמובן, גם היסטוריה יהודית (כולל תנך), ולמגזר הערבי - ערבית ותולדות האיסלאם.
בנוסף, יהיה מקצוע תיאורטי ומעשי - זרחות פעילה, במסגרתו יחוייב כל תלמיד לבצע מטלה אזרחית לטובת הקהילה (יורכב סל של מטלות).
לגבי שאר המקצועות: הן תשארנה בחינות פנימיות, כשערכן בתעודת הבגרות יהיה שווה ל-4 המקצועות הנ"ל.
וכך יהיה בית-הספר, המוסד שמכיר בצורה הטובה ביותר את התלמיד, בעל המשקל המירבי בהערכת יכולתו של התלמיד. וכך יחזור בית-הספר להיות משמעותי יותר עבור התלמיד והוריו, ומערכת החינוך כולה תרוויח כתוצאה מכך.
