דברים שרואים מכאן

המטרופוליט אירינאוס הראשון משוכנע שזכה בפיס. למרות שהמשטרה, השב"כ ומשרד הדתות התנגדו בתוקף לבחירתו לתפקיד הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים, מתעקש ראש הממשלה אריאל שרון למנות אותו לתפקיד ללא כל הסבר סביר.

בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית כמות אדירה של קרקעות המהווה את המאגר הפרטי הגדול ביותר במדינה, הממוקמות במקומות יקרים ורגישים ביותר. בין היתר נמצאים בבעלותה השטחים של הכנסת, משכן הנשיא, בית הכנסת הגדול, חלקים בעיר העתיקה, בטלביה וברחביה היוקרתיות והיקרות בירושלים, קרקעות בחיפה, יפו, ובגליל.

אין ספק שראש הכנסיה הזו יכול להיות אחד מאנשי הנדל"ן הכבדים ביותר בארץ.

אירינאוס הינו מינוי בעייתי ביותר מנקודת ראות ישראלית. הוא נחשב בעל קשרים הדוקים עם הפלשתינים ומקורב לערפאת. יוחס לו ששלח מכתבים לערפאת לפני שנבחר ובאחד מהם נכתב:
"אתה מודע לרגשות הגועל וחוסר הכבוד אשר חשים כל האבות בכנסיה כלפי צאצאיהם של צולבי אלוהנו ישו, היהודים הקיצוניים כובשי פלשתין".

בעקבות הפרסום ב"מעריב" לפני כשנה, פנה אירינאוס למשטרה ואף תבע את "מעריב" בטענה שהמכתבים מזוייפים. השבוע נסגר התיק לאחר שהמשטרה לא מצאה כל ראיה לזיוף.

בקרב החוגים הנוגעים בדבר היה חשש כבד שהמינוי הזה עלול להעמיק את האחיזה של הרשות בירושלים המזרחית ואף לאפשר לה לנעוץ ציפרניים במערב העיר ובעוד נקודות קריטיות בתוך המדינה.

אורי מור ז"ל, ששימש כיועץ בכיר לשר הדתות, היה אחד האנשים הבקיאים ביותר בנושא הנוצרי בארץ. בדוח שחיבר, הצביע על אירינאוס כ"מועמד ששתלה הרשות הפלשתינית". הוא הזהיר מנסיון הטעייה ערמומי של אירינאוס כלפי אישים פוליטיים ישראלים שאינם מודעים לקירבה שלו לרש"פ. מור ציין כי אם יקבל את המינוי, ישראל יכולה לשכוח מגאולת אדמות, והדבר עלול להיות "בכיה לדורות".

לאחר מותו של הפטריארך הקודם, הגישה הכנסייה לעיון ישראל, ירדן והרש"פ, 15 שמות של מחליפים אפשריים. ישראל פסלה 5 מהם בשל נימוקים בטחוניים, ביניהם את אירינאוס. משום מה, היו גורמים בישראל שפתחו במסע לחצים חשאי שגרם למדינה להכשיר אותם מחדש. כמה ימים לאחר מכן בחרה הכנסיה באירינאוס לתפקיד. החוק קובע, שסיום הליך המינוי אמור להיות כאשר המדינה מאשררת את הבחירה של הכנסיה. אירינאוס, שלא הצליח להתאפק, לא חיכה לאישרור ומיהר להדיח מהמועצה העליונה של הכנסיה אנשים הידועים כתומכי ישראל.

שרים בממשלה, גורמים במשרד הדתות ובמערכת הביטחון מתנגדים נחרצות לאישרור המינוי, ואכן הצליחו עד עתה לעכב אותו. למרות זאת מצפצף אירינאוס על כולם ומנסה ללא סמכות לקדם עסקאות נדל"ן, כמו בגבעת אנדרומדה ביפו, כך מסרו לי עיתונאים החוקרים את הנושא. עם זאת, כרגע מרחב התמרון שלו מצומצם ביותר.

הדוחפים הראשיים לאישרור הם ראש הממשלה וראש לשכתו וייסגלס, המנסים תרגילים שונים כדי לגרום לממשלה לתמוך בו. באפריל 2002 ארגן שרון מחטף שבמסגרתו מינה לצורך האישרור ועדת שרים מצומצמת שכללה אותו, את שמעון פרס ואת מאיר שטרית.

חשיפת פרטים על אירינאוס על-ידי קלמן ליבסקינד ב"מעריב" ויואב יצחק באינטרנט, גרמו לשרים להפעיל לחץ כבד על שרון, והנושא נדחה.

התנהגותם של שרון וויסגלס מעלה עוד כמה תמיהות. איך יתכן שבעת מלחמה עם הרשות הפלשתינית, לאיש הקובע ביותר בלשכת ראש הממשלה משרד עורכי דין המשרת את החברה האוסטרית המפעילה את הקזינו של אותו אוייב ביריחו? איזו מין מלחמה בטרור היא זו? איך סובלים שרון, המערכת המשפטית והתקשורת ניגוד אינטרסים שכזה? מדוע לא הפסיק משרד וייסגלס את הטיפול בקזינו עם מינויו לתפקיד? עד כמה ניתן לסמוך על שיקול דעתו של וייסגלס בנסיעותיו השגרתיות לקבלת התכתיבים מקונדוליסה רייס כשליח הבכיר היחיד של ראש הממשלה ומדינת ישראל? מהי מידת תלותו של שרון בוייסגלס? עד כמה קובע וייסגלס את מדיניותה של ישראל?

הממשלה נוהגת לתרץ את שורת הנסיגות והכשלונות שלה בלחץ האמריקאי. אך איש אינו טוען כי ארה"ב תפסיק את התמיכה לישראל אם לא ימונה אירינאוס. אין גם שום לחץ קואליציוני היכול להסביר מדיניות שכזו. אם כך למה כל כך חשוב לשרון לקדם את המינוי המסוכן והמפוקפק הזה?

שרון נוהג לומר כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". אם כן, איזה סוג של משקפיים שימש לו לראות את אירינאוס כמועמד קביל?