תארו לעצמכם שעורכי דין, פסיכולוגים, כוהני דת, רופאים - יתחילו להדליף לתקשורת פגישות ושיחות מוקלטות עם קליינטים שלהם. כמה זמן לדעתכם הם יחזיקו מעמד במקצוע - ומה זה יעשה לתדמית ולמקצוע.
להדגיש, לכל המקצועות הנ"ל יש חסיון בחוק הפלילי, הקרוי "חסיון מטפל לקוח" - האוסר על מסירה והעברה או מתן עדות כנגד הקליינט - אלא אם ויתר הלקוח על "החסיון" - או במקרים חריגים נתן בית המשפט צו - לגילוי השיחות או ההקלטות, אם יש, או מסמכים שבידי המטפל.
גם כשהמשטרה עושה חיפוש במשרדו של עו"ד, על-פי צו בית משפט, גם אז, המסמכים והתיקים החסויים, צריכים לקבל את אישור בית המשפט לגילויים והעברתם למשטרה ופרלקיטות.
במקרה של המקליט הסדרתי, מר ספקטור - נשמעה בפיו טענה מעניינת ותמוהה כאחת, בתכנית 'משעל חם' בטלוויזיה - שכל החומר שהיה ברשותו, כולל הקלטות הלוהטות, המודלפות כל שבוע לתקשורת - מצויות למעשה בידי המשטרה. אם זה נכון - יש לספקטור מחסן ב' - לקלטות עם חומר מעניין שעדיין לא פורסם - שיכול להדיח את ראש הממשלה שרון מתפקידו.
המעניין בגרסתו של ספקטור, הוא ההיתממות הנאיבית כביכול - שהוא לא רוצה לפגוע במשפחת שרון, שהוא נאמן להם, אוהב אותם, אבל נאלץ להתגונן מפני הכפשות ורצח אופי - ואז הוא שולף את נשק יום הדין, קלטות שרון המאוחסנות בכספת סודית. והרי לפניכם - הצביעות במיטבה.
אם אכן שרון סרח, מעל, שיקר, תימרן, הסתיר ממבקר המדינה ומהמשטרה - מידע חיוני ואמיתי - יקום וימסור ויפרסם - כי אסור לו בתנאים אלה להמשיך ולהנהיג את המפלגה ואת המדינה - ואם הוא רק מאיים או מנסה לסחוט את המשפחה - הוא סתם נבזה.
ליועצי תקשורת, תדמית, יועצים אסטרטגיים או סתם עוזרים, לפוליטיקאים, אנשי ציבור או אנשי עסקים - אין בחוק הפלילי "חסיון" שמגן עליהם ועל הקליינטים שלהם, אבל יש להם "קוד אתי" מקצועי-מוסרי - שמחייב אותם לשמור על נאמנות, סודיות, רגישות, חוכמת חיים. גם אם הקליינט זורק אותם, מדיח אותם ומשמיץ אותם לטענתם - גם אז הקוד האתי - צריך לגבור לפני שהם רצים למשטרה ולטלוויזיה. אם ברצונם להמשיך במקצוע ואם ברצונם להגן על חבריהם בתחום - עליהם לעשות "חושבים" טוב טוב - לפני הפרת כללי המשחק המקובלים.
מבחינה ציבורית, עיתונאית - אין ספק שיש מקום לפרסום הקלטות, שיש בהם עניין ציבורי - למרות שהקלטת שהיתה אמורה להיות מרכז המשדר, "קלטת טורפת", התבררה כשיחה בנושא עמותה חוקית בשם "שלום על ירושלים" - שנבדקה על-ידי מבקר המדינה והמשטרה - ולא נמצא בה פגם - אבל הפוליטיקאים הרדומים והמדוכאים מהעבודה ומרצ - התעוררו לחיים (רמון) ולעיתונות יש חגיגה תקשורתית של ממש.
לגוף הנושא - מבחינה משפטית - אין בה ממש כמו גם באחרות - אם כי הן יכולות להצביע על אווירה ונטיה ציבורית, לא נקייה עם ריחות לא נעימים.
למרבה האירוניה - מי שהכניס את עצמו לבוץ הזה הוא שרון עצמו - שהסכים, במעשה פוליטי אמיץ וללא תקדים קודם, להחזיר את המיליונים שלגביהם קבע מבקר המדינה שהושגו שלא כחוק. אם שרון היה נוהג כמו קודמיו - למשל אהוד ברק והעמותות שלו, ולא מזדרז להחזיר כספים ומתעלם מן הקביעה - לא היה מגיע למקום בו נמצא עכשיו מבחינת חשדות, חקירות ובחסרון כיס של מיליונים.
מצד אחר של המתרס - המשטרה והפרקליטות חוקרים וחוקרים, ונוברים בחומר - ותוצאות ממשיות אין. יותר מדי זמן, עובר לגבי חקירות מעין אלו - מבחינה ציבורית והשלכותיהן כדי להשלים עם העיכוב והזחילה.
אם יש צדק - יופיע מייד ואם יש משפט - ייעשה בהקדם. ועד אז - העיתונות תחגוג בכתב ובמראה והרגשתי המבוססת - שעדיין אנו רחוקים מלשמוע ולראות את המילה האחרונה - והאם נוכל להגדירה כ"חיידק טורף"? או סתם מיקרוב.
________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
