ההומור של ש"ס

"הייתי ידידו של נשיא אירן" - זוהי כותרת הכתבה שפורסמה בסוף השבוע בעלון "עונג שבת" של ש"ס (ליתר דיוק - של תנועת החינוך "אל המעיין" בשיתוף העיתון "יום ליום"). הרב עובדיה יוסף מככב כמעט בכל עמוד (תחת התואר "מרן מאור ישראל שליט"א"), בניו מופיעים בעמודים אחרים, ויו"ר התנועה, השר אלי ישי, מופיע בתמונה הפותחת את הכתבה בה אנו עוסקים.

אלא מאי? רק בדיקה מול דוברו של ישי ומול מערכת הביטאון העלתה, כי כתבה זו (בניגוד ליתר המאמרים באותו גיליון) היא בדיחה פורימית. נראה שהעורכים סמכו על קהל הקוראים, שיבין לבד שזו מתיחה. הנה עיקרי הכתבה, הפותחת צוהר להומור הפנימי של הסיעה החמישית בגודלה בכנסת. האם מתחת לבדיחה זו מסתתרות גם אמירות רציניות, כמו ברוב צורות ההומור? את זה אני משאיר לכם.

על פני ארבעה עמודים פורס הרב ישראל מרגליות את "סיפורו" של מרדכי סבורג'יאן, שהיה פקיד בעיריית טהרן כאשר מחמוד אחמדינג'אד נבחר לראשות העיר בשנת 2003. בין השניים נוצרה, כך מרגליות, "ידידות מופלאה" ו"ראש העיר מבטיח לידידו היהודי [ש]תמיד ימצא את דלתו פתוחה לפניו". יש אפילו תמונות פוטומונטאז' של השניים, לוחצים ידיים ומנופפים לעבר המצלמות.

על-פי הכתבה, סבורג'יאן עלה ארצה, השתלב בפעילות ש"ס בבחירות והפך ל"אורח מצוי ורצוי" בלשכתו של ישי. יום אחד החליט סבורג'יאן לנסוע בחזרה לאירן, על-מנת להציל כתבי קודש שהותירו משפחתו ועולים אחרים.

כאשר נודע הדבר ללשכתו של ישי, "התקבלה החלטה לנסות במישור האישי לשלוח את ר' מרדכי מיודענו שינצל את קשריו האישיים ויישב לשיחה עם ידידו משכבר הימים, וכך גם יעביר מסרים מאת מפלגת ש"ס המרכיבה את הפלח החרדי העיקרי בארץ ובתפוצות כשהיא גם אחת מהאושיות המרכיבות את ההחלטות המדינה ואף אם במישור הכללי יחזור הסירוב המוכר, אולי בערוץ הפרטי ייצאו כמה דברים טובים" (העברית הקלוקלת - במקור).

על-פי ה"ראיון" המפוברק עם "סבורג'יאן", אחמדינג'אד הוא "איש שיחה הוא נחמד ופשוט באופיו... אני משוחח עימו בנעימות רבה". אחמדינג'אד "אמר" לבן שיחו שאין הוא נלחם ביהודים אלא בציונות, והלה השיב לו כביכול: "אתה צריך לדעת שגם תנועת ש"ס אינה חלק מהציונות, היא דווקא נגד, טענתי לו בעוז. וכאן הוא הפתיע אותי והדהים בידע שלו במה שהולך בארץ, על אתר הוא אמר לי: אבל לא מכבר תנועתך החליטה לחבור להסתדרות הציונית".

"תשובתו" של סבורג'יאן: "הסברתי לו כי אם מאן דהוא חשב שבאנו לחבוק את המסודרים [כך במקור] הציוניים וביחד עימם להציל נפשות כביכול, טעות היא בידו. הוא עצמו טעון בדיקה משום שכנראה לא הספיקו לו מאתיים שנה כדי להבין שעם רוצחים לא מתחבקים".

"...אנו אכן חפצים בהצלת נפשות, אך לא בזו הדרך, אלא באמצעות גימוד כוחם ומיזעור אצבעותיהם בוועד הבית שלהם פנימה... האמת היא שאחרי עשרות שנות סבל מהציונות שהרגה רצחה ושדדה את נשמתם רוחניותם וגשמיותם, ילדיהם, כספם וזהבם של פארי יהדות ספרד, צריך להיות שוטים מופלגים כדי לחשוב שאנו נרצה להתחבר עימם. ראית מישהו שרוצה לחבוק את רוצחי אחיו והוריו? לא מסתבר שפיקח כמוך יחשוב כך".

בהמשך השיחה, לפי "תיאורו" של סבורג'יאן, הוא עבר להשמיץ באוזני אחמדינג'אד את המפלגות החרדיות האחרות, בהומור פנימי שכנראה רק חרדים יורדים לעומקו. מצד שני, לאחמדינג'אד היו מילים טובות על ראשי ש"ס, וכך הוא "מצטט" אותו: "אני מאוד מרוצה מפעילותם של השרים שלכם אלי ישי ואריאל אטיאס. הם חושבים בראש נכון, דואגים לכלל העם לדירות מוזלות ולא מתרכזים באליטות. אני גם אוהב את הנמרצות של השר אטיאס ואת הפשטות והעממיות של השר ישי". ואז מגיעה שורת המחץ: "לא פעם הוא אמר לי, שאם היה בארץ ייתכן מאוד שהיה מצביע ש"ס".

מצחיק? תלוי את מי שואלים.