|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
לפני שנים, בינואר 2002, פרסמתי מאמר בו טענתי שאיווט ליברמן נפל בפח כמו טירון, כי ימרחו את כל תלונותיו על האזנות הסתר הלא חוקיות (והמודלפות) נגדו. ימים ספורים לאחר מכן פגש אותי איווט והעיר לי (בנימוס) שאני טועה, לא מבין כלום, ושעוד אראה איך הקצינים האחראים יועמדו לדין.
אנו בשנת 2010 ואיבט עתר השבוע לבג"צ למה לא נתפתחה חקירה נגד הקצינים המדליפים מחקירותיו. מה עוד חדש איווט? אתה רוצה שאסביר לך גם איך הבג"צ ימרח אותך?
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
ועדת ביקורת במר"צ עסקה בשאלה איך למנוע את היעלמותה של המפלגה. זו הייתה פעם מפלגה עם 12 מנדטים, אבל ברגע מבחן האמת שלה נעצו דדי צוקר ו אמנון רובינשטיין סכין בגבה של המנהיגה-המייסדת שולמית אלונית והביאו להדחתה ממשרד החינוך לפי דרישת הרב עובדיה יוסף, שכעס על השולמית שאמרה שמוצא האדם מהקוף.
התמורה לשניים באה מייד: אמנון רובינשטיין קיבל את משרד החינוך, דדי צוקר קיבל את קאמרה אובסקורה, והציבור קיבל בחילה.
היום עומד בראש שרידי המפלגה הזו חיים אורון, שחלק ניכר מזמנו בכנסת מוקדש לשיחות חשאיות עם עובדי מדינה בכירים, לצורך קידום עסקים כלכליים של התנועה הקיבוצית. עסקני מרכז הליכוד עוד יכולים ללמוד ממנו. גם המשטרה. אבל היא כידוע חוקרת רק מימין.
כדי להציל את המפלגה הגוועת קובעת ועדת הביקורת הפנימית שלה שצריך להכניס שינוים רעיוניים במצע המפלגה, שצריך להוריד את הגיל ההמוצע של ההנהגה (קרי: חיים אורון), שצריך להתייחס לעדות ולשינויים הדמוגרפיים בישראל, שיש לשקול איחוד עם מפלגות אחרות ושחובה להעמיד מעכשיו בראש המפלגה דמות אטרקטיבית לציבור.
לנוכח גמישות "רעיונית" שכזו, יש לי דמות מתאימה עבורם: איווט ליברמן. הוא צעיר יחסית, כריזמטי, מייצג שינויים דמוגרפים בישראל ואטרקטיבי לציבור. הוא יביא להם את המנדטים והם יביאו לו את החסינות. אילו הוא היה עומד בראש מר"צ החקירה שלו הייתה נקברת כבר לפני 13 שנים.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
השופט דוד חשין האריך את בידודו של רוצח ראש הממשלה. הנימוקים הדחוקים הם סכנה לפגיעה בבטחון המדינה. אתם רוצים לדעת למה אסור לדבר עם שופט על תיק שהוא פסק בו? כדי שלא תוכלו להסתכל לשופט בעיניים ולשאול אותו ישירות: אתה באמת מאמין שאם לחדרו של יגאל עמיר בכלא יוכנס אסיר עולם נוסף זה יהווה סכנה לבטחון המדינה?
מדינת ישראל נוקמת. זה נעשה לואנונו מהכור וזה נעשה ליגאל מהכיכר. אפשר להסכים עם זה ואפשר להתנגד, אבל לא צריך לעטוף זאת בנימוקים של משפט הוגן.
|
|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
איווט ליברמן כבר לא מעניין. גורלו נחרץ. למי שלא מאמין, הנה:
נניח (סתם, תיאוריה, הזיות, פנטסיה דמיונית כמובן) שאיווט ליברמן לא עבר שום עבירה פלילית במעשיו.
האם מישהו מכם מאמין שאחרי למעלה מ-12 שנים של חקירות, האזנות, פשיטות, מעצרים וטונות של הדלפות יש סיכוי כלשהו שפרקליטות המדינה ומשטרת ישראל יופיעו בפניכם בסוף ויאמרו שאין בידם כלום והתיק נסגר?
מדינת ישראל חייבת להרשיע עכשיו את איווט ליברמן במשהו. זה כל כך הכרחי לשמירת אמון הציבור במערכת החוק, עד שאין למערכת כל ברירה אחרת ולכן היא תעשה זאת, ולא חשוב איך.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
סגן מפקד משטרת מסובים שאמר לחבריו על דברים שכתב שופט ש"הוא כולה שופט שלום", ננזף ע"י מפקדיו. זה אירע לאחר שהתקבלה עליו תלונה ממנהל בתי המשפט ומנהל משטרת המחשבות והביטויים על שופטים, השופט משה גל.
יותר ממה שראוי היה לנזוף בשוטר היה ראוי להבהיר לו את טעותו: על שופט עליון אפשר לומר שהוא "כולה" שופט בעליון, כי הוא יושב כאחד מהרכב של שלושה וגם חשוף לעיני הציבור וביקורתו.
שופט שלום, לעומתו, עושה מה שהוא רוצה. איש לא מסקר את התנהגותו ומעשיו. על קביעותיו "העובדתיות" אין דיון חוזר. על החלטותיו בעניין סדר הדין אי-אפשר כבר לערער, והוא גם יודע שלבתי המשפט המחוזים אין שום חשק להתעסק עם ערערורים או לקבלם.
צא ואמור: שופט השלום הוא העליון. אין לפניו ואין לאחריו. ועיקר הבעיה שלנו היא שחוסר ההבנה שגילה סגן מפקד משטרת מסובים היא גם נחלתם של חברי הוועדה למינוי שופטים.
|
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
משרד השיכון של השר אטיאס מתנגד להקמת עיר חרדית בכסיף, שזה משהו בצפון הנגב, ליד ערד. לטענת המשרד זה סתם יתקע את החרדים במקום, יקשה עליהם לצאת לעבודה ויצור להם בעיות פרנסה. יש אמת בטענה. אבל היא נכונה גם לגבי סתם ישראלים שאינם חרדים.
במקום זה מתכנן משרד השיכון להגביר את הבניה לחרדים במרכז הארץ ולהקים עיר חרדית חדשה באזור החקלאי היפהפה של חריש-קציר, ליד כביש 6. אני לא יודע אם הם יצאו משם לעבודה, אבל לפחות לא יהיו תקועים בנגב. גם זה משהו.
רואים? בניגוד להשמצות שמשרדים ממשלתיים לא עושים כלום, משרד השיכון דווקא עובד יפה עבור המגזר. נכון שרק בשבילו, אבל גם זה משהו, תודה לאל. ולשר אטיאס.
|
|
|
|
|
[צילום: כפיר סיוון - ג´יני]
|
|
|
שמעון פרס מארגן ברומא "ועידת פסגה לשלום" עם אבו מאזן. למי שלא זוכר, אבו מאזן הוא יו"ר הרשות הפלשתינית, זה שמסרב להפגש עם ביבי נתניהו. אז נראה שבכל זאת לא הכל אבוד, ואולי ברומא יחתם הסכם שלום חדש. מה יש? למה אסור לעשות ברומא את מה שמותר באוסלו?
בלשכת נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לא ידעו כלל על היוזמה והפסגה. מלשכת פרס אפילו לא עדכנו אותם על הוועידה וזה באמת לא מנומס. בסופו של דבר הרי ביבי הוא מי שיצטרך לבקש מהממשלה שמדינת ישראל תכיר בהסכמים ששמעון פרס חותם עליהם, לא?
|
|