מס החשמל בישראל

הכניסה לכיסיהם של אזרחי ישראל במהלכים עוקפי חקיקה אינה עוצרת רק בניסיון להוזיל ולהתאים את מחירי החשמל כנדרש בחוק, היא גם עובדת בכיוון ההפוך על-ידי ייקור מלאכותי שלהם וסיבסוד צולב של "יצרני החשמל הירוק". כך עולה מבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על-ידי צרכן חשמל נתנייתי אשר ביקש להכיר בכך שהמהלך לסבסוד ייצור אנרגיה ירוקה על-חשבון צרכני החשמל הינו בלתי חוקי.

לפי כתב התביעה, העלות המצטברת לעשר השנים הקרובות של החיובים הכספיים אשר הושתו על אזרחי ישראל באמצעות רשות החשמל, הינה 12 מיליארד שקלים. וסכום דומה של 12 מיליארד שקלים נוספים עוד מתוכנן כסבסוד נוסף עבור תחנות הכוח הפרטיות המיועדות לקום למטרות ייצור אנרגיה ירוקה.

שיטת הסבסוד הינה על-ידי הפיכת חברת החשמל לקבלן ביצוע עבור גבייה והעברת תשלומים לספקי החשמל ממתקנים סולארים, כאשר בפועל משולמת הסובסידיה מכיסם של צרכני החשמל בישראל ולא מתקציב מיועד לכך, שאמור היה להיקבע בחוק.

אחד ממגישי העתירה, עו"ד בן חיים, סיפר כי רשות החשמל כבר גבתה עשרות מיליוני שקלים ממשתמשי החשמל בישראל וציין כי "רשות החשמל, שהיא גוף כושל, מנצלת את תמימות הציבור ומסתירה ממנו באמצעות מכבסת מלים את העובדה שהיא עוברת על החוק. התביעה חושפת את פרצופה האמיתי של רשות החשמל ואת התרשלותה בתפקידה להגן על האינטרס של הצרכנים".

עדיין לא ברור מה יעלה בגורל המהלך המשפטי, אולם מה שברור הוא, שאזרחי ישראל מקבלים באמצעותו הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של החזית המזויפת המוצגת על-ידי פעילי הסביבה ומשרדי הממשלה של חלוקת "ארוחות חינם", תוך התעלמות מכך שבסופו של דבר נידרש לשלם את החשבון.

החיים הירוקים והיפים מקודמים על-ידי תעמולה מתמדת, תוך התעלמות מן המחיר הגבוה אותו אנו נדרשים לשלם עבור התענוג. העיתונות אינה מעלה את הצורך בדיון ציבורי פתוח בסדרי העדיפויות של אזרחי ישראל, שאמורים לשלם את החשבון, ונמנעת בדרך-כלל מלעסוק בעובדה שהפקת אנרגיה סולארית אינה כלכלית. הדרך להפוך אותה ל"כלכלית" עבור היזמים המעורבים בתחום, עוברת דרך מיסוי ושליחת היד השלטונית בדרכים עקלקלות אל כיסו של הציבור, אשר מסבסד באופן כבד כל מתקן ירוק.

העיתונות גם נוטה להתעלם מן העיוות המובנה בהצגת הפרויקטים הירוקים; העלויות תמיד מוצנעות ומושמטות לעומת התועלות המוצגות בצורה מוגזמת. בדרך-כלל נעלמות מן התחשיבים הוצאות תחזוקה ותפעול, הוצאות מיוחדות שנגרמות לחברת החשמל כתוצאה מן הפרויקטים המיוחדים, בלאי הציוד, גנבות פאנלים סולאריים ועלויות ביטוח, זמן פעילות אופטימלי (המוגבל לחלק קטן משעות היממה) ועוד... ראוי שלא נתפלא אם נתעורר לגלות בעוד שנים כי הסבסוד המתוכנן כיום, שהאמיר עד כדי 24 מיליארד שקל, יגיע לסכומים גבוהים בהרבה.

בינתיים, היחידים המרוויחים מהשיגעון הירוק שאחז בישראל ובמדינות המערב, הם המפעלים בסין. אלו נהנים מהזמנות הולכות וגדלות של פאנלים סולאריים ושגשוג של תעשיות שנדדו מאותן מדינות שחיסלו את יכולת התחרות שלהן עצמן על-ידי מחירי החשמל המופרזים.