מסמן גדר הביטחון הערכית בצה"ל

ועכשיו גילוי נאות: אני לא מכיר את תא"ל צ'יקו תמיר (פרט למה שפורסם בתקשורת), אבל אני כן מכיר את צה"ל, ערכיו ומפקדיו, הרבה לפני צ'יקו תמיר. הייתי מדריך בקורס קציני שריון של מיטב קציני השריון ואלופיו. פיקדתי, הדרכתי, טיפלתי במעשים מסובכים וחמורים יותר מאשר פרשת תאונת הטרקטורון הנדון.

מאז הקמת צה"ל ועד ימינו, צמחו מקרב החיילים והקצינים "אגדות" מהלכות ו"גיבורים" עטורי מעש וצל"שים, וכמובן סיפורים ואגדות כמקובל לגבי דמויות יוצאות דופן, שרבים רצו להידמות להם. אלה הובילו את צה"ל ויצרו את ה"מיתוסים" שהוטמעו בערכי צה"ל ובקוד המוסרי הצבאי, שהפכו לתורה שבעל-פה והתורה שבכתב. דמויות כמו מאיר הר ציון, גוליבר, קצ"ה, ג'יבלי הקטן, אריק שרון, רפול ז"ל, האלוף טל רוסו, רב אלוף אהוד ברק, גורודיש ז"ל - קצינים מעוטרים כמו תא"ל קהלני - גיבור ישראל, אל"מ צביקה גרינוולד - גיבור ישראל, אל"מ יצחק בן שוהם ז"ל, עיטור העוז, אלוף איציק מרדכי, סא"ל יוני נתניהו ז"ל, רב"ט אלבז ז"ל (שזרק עצמו על רימון חי כדי להציל את חבריו בשנות השישים) וכנ"ל רס"ן רועי קליין ז"ל, שעשה מעשה גבורה דומה במלחמת לבנון השנייה - וכל מקבלי הצל"שים למיניהם - שתרמו את חלקם למסורת ה"מיתוס" של צה"ל.

בהזדמנות זו אני מבקש סליחה, מרבים אחרים שעשו מעשי גבורה, עזרה, חברות, נאמנות בקרב והקרבה עצמית, ששמם לא הוזכר לעיל.

ככל שהצבא גדל והתרחב, הטכנולוגיה המתקדמת חדרה ושדרגה את ביצועי צה"ל, הוסיפו אלמנטים וערכים נוספים למסורת צה"ל ולמסורת הלחימה, ועל-סמך בסיס זה נכתב "הקוד הצה"לי" שהוא מורה דרך להתנהגות ולהתנהלות החיילים, ובעיקר למפקדי צה"ל לכל דרגותיהם. להדגיש - למרות הטכניקות החדשות והכלים המודרניים בים, ביבשה ובאוויר, דבר אחד בסיסי לא השתנה אלא התחזק - האדם, המפקד.

הדוגמה האישית בשעת שלום ובעיקר בזמן מלחמה וקרב לא שונתה, ונקווה שלא תשונה בעתיד. לאמור: המפקד כדוגמה אישית לנאמנות, לאומץ לב הובלת חיילים מול אויב, כאשר הערך של "אחרי" - דוגמה אישית ושמירה על שלומם וביטחונם של החיילים - לא פסו מצה"ל. שום מכשיר אלקטרוני, ויהיה המתוחכם ביותר, לא פלאזמה, לא עכברים אלקטרוניים ואפילו מזל"טים - לא יכולים להחליף את המפקד בשטח, הנמצא בתוך ובראש חייליו, ממנו הם שואבים כוח, ביטחון ואומץ לב.

גדולי המצביאים בהיסטוריה - חניבעל, אלכסנדר מוקדון, מלך ספרטה - ליאונידס, יוליוס קיסר, נפוליאון, פלדמרשל רומל, גנרל פטון, אריק שרון ורבים אחרים מבין הקצינים שהוזכרו לעיל - הלכו בראש החיילים ובקרבם, ומכאן הצלחותיהם. לכך ניתן להוסיף רשימה מכובדת מספר הספרים שלנו - כמו יהושע בן-נון, יואב בן צרויה, גדעון ורבים אחרים.

המסקנה העולה מרשימת שמות אלו - קצינים איכותיים המשמשים דוגמה אישית - היא שהם הוסיפו רבות לאיכות הצבא ולפעמים אף שינו אותו או השאירו חותם חיובי לעתיד, שעליו נבנו ערכים ויסודות להתפתחות צבא וצה"ל טוב יותר, חזק יותר וערכי יותר.

לפי המסופר והמדווח בתקשורת, ולאור התייצבותם של שישה אלופים מוערכים + הרמטכ"ל גבי אשכנזי וקצינים רבים אחרים לטובת צ'יקו תמיר, נראה לי, שהוא שייך לחומר המפקדים החיובי והערכי ממנו בנויים קציני צה"ל המובילים. יחד עם זאת, אסור לטעות - מעשיו והתנהלותו הראשונים של צ'יקו תמיר ראויים לגינוי ולעונש. אם יתברר שהמשטרה הצבאית התרשלה או הושפעה מהדרגה או שהופעל על החוקרים לחץ מלמעלה להנמיך, להשתיק ולמזער את האירוע - הדבר מחמיר את המצב ודורש טיפול מיידי וכואב.

כעיקרון, אין קצין שאין לו תחליף. אבל לפעמים התחליפים לא טובים כמו המקור, לפי אותו עיקרון של תרופות גנריות. לאמור: הם באים במקום התרופה המקורית, עם אותם היסודות ובכל זאת, זה לא אותו דבר. מאחר שכל כך הרבה קצינים התגייסו לתמוך בצ'יקו תמיר כדי להשאירו בצה"ל, כנראה שיש דברים בגו. מאידך-גיסא, אין הם טוענים שצריך היה להוציאו ללא עונש, ובעיקר מכוונים דבריהם וטרוניותיהם להורדה בדרגה מתא"ל לאל"מ.

ובכן, הורדה בדרגה בצה"ל נעשית בשתי דרכים: 1) על-ידי בית הדין הצבאי; ו-2) מנהלית, על-ידי הרמטכ"ל לאחר קבלת חוות דעת מפרקליט צבאי ראשי ומוועדה מיוחדת שמונתה לשם כך. ההורדה בדרגה, בדרך-כלל, מתלווה לעונש העיקרי, אך לאיש צבא, במיוחד בקבע ובדרגות הבכירות, זה הופך לעונש העיקרי.

הורדה בדרגה מתבצעת במקרים חריגים ביותר, נדירים למדי בדרגות הגבוהות, על מעשים שליליים יוצאי דופן, כמו התנהגות מחפירה בזמן קרב, התנהגות שיש בה רשלנות גבוהה, או עצימת עיניים מכוונת למעשים שתחת פיקודו של אותו קצין. למשל: מעשי התעללות, תקיפות מיניות, נטילת שלל, טיפול בשבויים, שוחד, מכירת נשק, שהמפקד הממונה יודע עליהם, מנסה להשתיק אותם ולטשטש ראיות וכיוצא באלה.

בהחלטה הדרמטית של גבי אשכנזי בעניינו של צ'יקו תמיר, שמוכר לו אישית מחטיבת גולני ולאורך הקידום הצבאי שעבר - יש אמירה ברורה ערכית, מוסרית. יש גבולות, יש ערכי התנהגות, דוגמה אישית, דיווחי אמת, אומץ לב, בשדה הקרב ובחיים אזרחיים מלווים בהתנהלות ההולמת קציני צה"ל, בכל הרמות ובמיוחד בפיקוד הבכיר. בהצבת הרף במקומו לאחר שנראה בשנים האחרונות כאילו שהוא הונמך ונשחק - יש אמירה ברורה שממנה ברור לכל קציני צה"ל מה נדרש מהם בשעת קרב, בפיקוד על אנשים וגם בימי שלום - להיות דוגמה ליושר, לאמון, לחברות ולנאמנות לצה"ל ולמדינה. הצעד הבא - אנחנו מחכים ומקווים ש"הקוד הצה"לי" ייטמע ויחלחל גם לחיים הפוליטיים והאזרחיים.