את מי משרתים כלי התקשורת בישראל

התקשורת בישראל שוב מתגוללת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כרגיל, משיקולים זרים. הפעם על-חשבון האינטרסים של מדינת ישראל בעיר הבירה - ירושלים. לא פחות. התקשורת מציגה את ההיתר שניתן לבניית 1,600 יחידות דיור ברמת שלמה (יום שלישי, 09.03.10), כמהלך מופקר ומופרע ובלתי לגיטימי - שנועד, כביכול, לסכל את שיחות הקירבה עם הפלשתינים.

משמעות הדבר: כלי התקשורת הגדולים בישראל - ערוצי הטלוויזיה (ערוץ 2 ו-10), והעיתונים ידיעות אחרונות, מעריב והארץ, נותנים גושפנקא, בפועל, להפסקת הבנייה גם בירושלים. כלי תקשורת אלה כפרו השבוע - בעצם הפרסומים שלהם - לא רק בזכות ישראל לקבל החלטות בעיתוי נפיץ, לכאורה, אלא בזכות ישראל לבנות באזורים השנויים במחלוקת, כדוגמאת רמת שלמה; ובזכות הציבור לקבל מה שהובטח לו על-ידי הממשלה הנבחרת. בכך משרתים כלי התקשורת את האינטרס הפלשתיני. התנצלותו המיותרת של נתניהו - במקום לזקוף קומה ולומר: זו מדיניות הממשלה שנבחרה על-ידי רוב הציבור - שנבהל מהביקורת ונגרר לכך כמי שכפאו שד, "שיחקה" עוד יותר לידי הצד הפלשתיני.

זר כי יגיע למקום עלול לחשוב בטעות, כי מדובר בשידורי/בעיתוני הרשות הפלשתינית בגירסה העברית ולא בכלי תקשורת ישראלים-יהודים. זר כי יגיע מארץ רחוקה עלול להתבלבל ולחשוב כי הוועדה המחוזית בירושלים אמורה הייתה לקבל היתר מוקדם מהמוקטעה ברמאללה, קודם שאישרה את בניית יחידות הדיור ברמת שלמה, וזאת על-אף שמדובר בקרקע בבעלות מלאה של מינהל מקרקעי ישראל.

מרבית הפרשנים התגייסו כדי להכות בנתניהו, ולהציגו ככלי ריק, ואת זרועות הממשלה ככאלה המתנהלות באופן מופקר וחבלני, במטרה לסכל את ביקורו/שליחותו של סגן נשיא ארה"ב, ג'ון ביידן, בישראל. כלי התקשורת נמנעו ממתן ביטוי הולם לעובדות הפשוטות ובכך חטאו לתפקידם. ואלו הן:

א) הממשלה החליטה לפני כארבעה חודשים, לאחר עימותים פומביים עם הממשל האמריקני, על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון בלבד;
ב) במסגרת אותה החלטה קבעה הממשלה: הבנייה בירושלים תימשך. זה האינטרס של מדינת ישראל ואין טעם להחביאו;
ג) שתי ההחלטות התקבלו בתיאום ולאחר שיחות רבות עם הממשל האמריקני, לרבות עם הנשיא ברק אובמה ומזכירת המדינה הילרי קלינטון, שאומנם רטנו אך קיבלו זאת בהבנה ובשתיקה;
ד) ירושלים מצויה בלב הקונצנזוס בישראל;
ה) כל הסיעות החברות בממשלה תומכות בהמשך הבנייה בירושלים וסביבותיה;
ו) ישיבות הוועדה המחוזית בירושלים מתקיימות מדי שבועיים, ביום שלישי, כך שאין להלין על תיזמון-דיון כאילו הוא נועד להביך את סגן הנשיא ביידן;
ז) כמעט בכל ישיבה דנה הוועדה ומקבלת החלטות לגבי פרויקטים גדולים בירושלים, ששנויים במחלוקת מול הפלשתינים;
ח) תוכניות הבנייה ברמת שלמה נדונות בוועדות במשך שנים רבות (לפחות שמונה שנים):

• הוועדה המקומית אישרה את התוכניות לפני כארבע שנים;

• הוועדה המחוזית עוסקת בתוכניות אלה כבר שלוש שנים;

• לוועדה המחוזית לא הוגשו התנגדויות - לא מצד ישראלים ולא מצד פלשתינים;

• החלטת הוועדה מיום שלישי הייתה רק מהלך נוסף. הבנייה בפועל רחוקה ותחל לכל המוקדם בעוד כשלוש שנים;

• הפרויקט מתוכנן להיבנות לכיוון דרום-מזרח (לעבר שכונות רמות והגבעה הצרפתית), ולא לכיוון הכפר הערבי שועפט, כך שאין להלין כאילו מדובר בגזילת קרקעות שצריכות להינתן לפלשתינים.

לתשומת לב עורכי ובעלי כלי התקשורת בישראל:

סוד גלוי הוא כי ממשלים רבים, ובכלל זה הממשל האמריקני, מושפעים ממה שמכונה: "דעת קהל". וזו מעוצבת ו/או נודעת באמצעות תיווכם של כלי תקשורת. כאשר כלי תקשורת ישראלים חובטים שוב ושוב בממשלת ישראל בכלל ובנתניהו בפרט, ומציגים אותם כמי שמבצעים בנייה באופן בלתי לגיטימי - ואין מדובר רק בשאלת העיתוי שעל אודותיה ניתן בהחלט להתווכח - הרי שהם "משחקים" לידי יריבי ישראל, ובראשם הרשות הפלשתינית והחמאס. בכך הם נותנים גושפנקא גם לממשל האמריקני ולקוורטט: לפעול למניעת קבלתה החלטות לגבי בנייה בירושלים. לא עכשיו ולא בעתיד.

היטיבה להביע זאת מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, שהודיעה בשיחת-נזיפה לנתניהו: באשר להיתרי הבנייה בשכונת רמת שלמה - הממשל מתנגד לא רק לעיתוי ההחלטה אלא גם לגבי תוכנה. קלינטון אף הוסיפה שההחלטה פוגעת באינטרסים אמריקנים. כן-כן, אמריקנים. לא ישראלים.

כדאי לעורכי ובעלי כלי התקשורת בישראל להפנים זאת, אם ברצונם לדבוק באמת ובעובדות ולעשות שירות למדינת ישראל ואזרחיה.