דעה או אמונה?

נמחיש זאת באמצעות דיון בשלוש השאלות אותן שאלנו בתחילה.

ראשית, נתחיל בעוצמת השפעתה של האידיאולוגיה הפוליטית של האדם על קביעת דעתו הפוליטית. אידיאולוגיה פוליטית היא זיכרון רגשי בלתי מודע. כאשר מוטמעת באדם אידיאולוגיה מסויימת, הוא ינותב על-ידי רגשותיו ליישמה ללא שיקולי כדאיות. למשל, אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטיות, מוטים על-ידי האידיאולוגיה הפוליטית שלהם, בקביעת דעתם הפוליטית.
גם במחנות הימין והשמאל יש גוונים שונים. בימין יש מי שמקדשים את ארץ ישראל השלמה ויש שמקדשים שיקולי ביטחון. בשמאל יש מי שמקדשים שלום שמשמעותו אי לוחמה ויש שמקדשים את עצם הוותרנות גם אם בסופו של דבר אינה מביאה עימה שלום ואי לוחמה. כדי להבין את דעה פוליטית יש לבחון את השקפות היסוד הרגשיות של המחזיק בה.

זיכרון רגשי הוא שעומד מאחורי אמונותינו. אנשים שמאמינים באידיאולוגיה פוליטית מסויימת מנותבים על-ידי רגשותיהם. במקביל, גם דעותיהם מושפעות באופן מכריע מעולמם הרגשי.

התפיסה הרגשית היא התפיסה הדומיננטית שלנו. היא נעשית באמצעות השלכת זיכרון רגשי סובייקטיבי שמוטמע בנו על מצב עכשיווי שנתפס כדומה למצבים שאותם חווינו בעבר. תפיסה זו יעילה מאוד, שכן יש לנו מייד תמונה כוללת על המצב, אך היא חלקית שכן אנו תופסים רק מידע שיש לנו זיכרון רגשי קודם לגביו וסובייקטיבית שכן אנו תופסים את המצב הקיים על סמך ניסיון העבר שלנו. האופן בו אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית תופסים את אותן עובדות אובייקטיביות היא דוגמה לכך. הם אינם יכולים לקלוט ולייחס חשיבות לשיקולים המנוגדים לאידיאולוגיה הפוליטית שמוטמעת בהם. לעיתים נדמה שהם נמצאים בכלל על פלנטות שונות.

דוגמה נוספת לעוצמת השפעתו של הזיכרון הרגשי על דעותינו היא שיקולינו הכלכליים. ישנם שהכנסתם מכובדת מאוד, אך הם נוטים לבזבזנות ואינם מסוגלים לחסוך. ישנם בעלי אמצעים שנוטים לחיות בחסכנות מוגזמת שאינה מאפשרת להם ליהנות מכספם וגורמת להם לחיות במחסור בלתי הכרחי.

המערכת הרגשית היא בעלת יכולות תפקודיות יעילות. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי רלוונטי, היא תנתב אותנו ליישמו ביעילות. למשל, אנשים בעלי חוש חברתי, יתנהגו בצורה נעימה ומותאמת בסיטואציות חברתיות, מבלי שיצטרכו לחשוב על-כך. הם יחושו כיצד נכון לנהוג. אנשים שאין להם חוש חברתי יגלו התנהגות חברתית מגושמת גם אם יתאמצו מאוד להצליח בתחום זה.

הדבר נכון גם בתחום הכלכלי, מי שמוטמעת בו חשיבות החסכון ינותב על-ידי רגשותיו לחסוך מכספו ודעותיו ומחשבותיו יושפעו מכך. מי שלא מוטמעת בו חשיבות האחריות הכלכלית, לא יוכל לנהוג בהתאם לכך, גם אם הוא יהיה מתוסכל ממצבו הכלכלי.

קביעת מקום מגורים נעשית גם היא משיקולים רגשיים עמוקים. היכולת להעניק חשיבות לשיקולים שונים היא בהכרח רגשית, שכן היא סובייקטיבית וייחודית. בעוד לאחר יהיה מאוד חשוב לגור ליד משפחתו, אחר יעדיף לגור רחוק מהם. אחד יחוש צורך בכך שתהיה לו גינה. אחר יחוש רצון עז לגור בעיר סואנת. מה קובע את החשיבות שאנו מעניקים לשיקולים שונים? מדוע שיקול אחד חשוב לאחד וחסר חשיבות לאחר? התשובה טמונה בעולמינו הרגשי הלא מודע.