שיעור השתתפותם של גברים חרדים בכוח העבודה הוא הנמוך בעולם. מספר גדל והולך של צעירים, בריאים ונבונים, הנזקקים למתנת חסד של משלם המיסים הישראלי, החלה להטריד את ראשי המדינה נותני החסד.
ראש הממשלה
בנימין נתניהו ושר האוצר
יובל שטייניץ, מדברים על כך - אך אינם עושים כלום. נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר מטיף מוסר לראשי החרדים ונשיא המדינה
שמעון פרס מפתיע ומעורר כעס: הוא מאשים את החילונים שאינם מוכנים כאילו "לקלוט" חרדים במקומות העבודה.
אבל האמת נמצאת במקום אחר! האמת היא שישנו פתרון פשוט בתכלית לבעיית תעסוקתם של החרדים. הממשלה צריכה רק לרצות ליישמו. הפתרון מתמקד במילה אחת:
חינוך.
יש להטיל על החרדים ללמוד מגיל צעיר את מקצועות הליבה, הנחוצים לכל: בגרות במתמטיקה, באנגלית, באזרחות ובהיסטוריה. לא במקום תלמוד, חס וחלילה, אלא בנוסף ללימודים הנהוגים היום בישיבות. אין סיבה שלא ינהגו כאן, כנהוג בקהילות החרדיות ברחבי העולם, שבהן החרדים הם גורם יצרני, בנוסף להיותם גורם למדני.
כדי להשליט מערכת חינוך יצרנית על החרדים, הממשלה צריכה לקבל החלטה נחושה. היא צריכה לשלול את תמיכתה הכספית ואת תמיכת הרשויות המקומית, מכל מוסד חינוכי שלא יכלול את לימודי הליבה. מורים חרדים, שאינם מסוגלים לעמוד בתוכנית ההוראה הממלכתית, לא יורשו ללמד. אם העסקתם של מורים כשירים בלבד תחייב את בתי הספר החרדים לבטל תוכניות הסעת תלמידים וארוחות - יש לפעול כך: להעדיף את החינוך הנכון על פני פיתוי ההורים באמצעים, שאינם ניתנים לבתי הספר הממלכתיים.
תלמידי הישיבות נאלצים לקבל על עצמם עבודות פחותות ערך, לרוב בתוך מגזרם שלהם, בהיעדר כל ידע מקצועי אחר. לפיכך, יש לעודד את יציאתם לעבודה המחייבת ידע מקצועי, הנדרש במקומות עבודה רגילים. לשם כך, חייבת הממשלה להעניק לבני משפחותיהם סיוע מיוחד תמורת מעברם לעבודה, בצורת משכנתות מיוחדות לדיור. יש לעודד יציאת תלמידי ישיבות צעירים לשירות לאומי ויש להגביר את מסגרות מתן ההשכלה האקדמית לחרדים.
תוכניות אלה, המקיפות כיום מאות חרדים במוסדות שונים, חייבות לקלוט אלפים ואף עשרות אלפי חרדים. רק כך ישתלבו החרדים בחיים היצרניים של ישראל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
