כל אימת שפוקד אותנו משבר, קיימת נטייה לראותו כתחתית אליה הגענו. צחוק ההיסטוריה ואיוולת החיים מוכיחים שלעולם אין תחתית ו"הבור" עמוק עד כדי אימה. כשסבורים בני האדם שהגענו אל שפל המדרגה, מתברר שישנן עוד מדרגות ועוד תהומות שבקלות ניתן להגיע אליהן, ומשם הלאה. כל מי שעיניו בראשו ושכלו לא בגד בו, מבין שהסכסוך הישראלי-פלשתיני-ערבי הגיע אל שלב הקנאות הדתית והלאומנות. זו תהום פעורה הטומנת בחובה סכנות גדולות, מעבר לבלתי רציונאליות, לאמונה עיוורת ומוכנות להקריב קורבנות ככל שיידרשו, לסכנה ממשית לאובדן התקווה, ולהרס והרג בשם אידיאלים "נשגבים".
המצב הטראגי אליו נקלענו הוא תוצאה של תהליך ארוך, רווי דם, שהחל כמאבק לאומי בין שתי תנועות לאומיות אשר דרשו את הגשמת המאוויים באותה פיסת ארץ, וכיום הוא מאבק שחצה את גבולות העולם הגשמי ומושגיו, ונחת אל תוך עולם השמיימי, של אמונה עיוורת המתובלת בעקרונות לאומניים קיצוניים. משני צדי המתרס נמצאים כוחות מזוינים בנשק להשמדה המונית מן הסוג הקטלני ביותר: אמונה צרופה בצדקת השמדתו המוחלטת של האויב ואי-מוכנות לשום פשרה רציונאלית.
אירן הפונדמנטליסטית מדברת במונחים אפוקליפטיים, כגון השמדתה המוחלטת של ישראל, לא מתוך רטוריקה לשמה אלא משום שהשלטון באירן, שטוף מוח מבחינה דתית, מאמין באמת שניתן להגיע לממש את המטרה לו רק ידבקו הבריות באיסלאם הקיצוני מבית היוצר של המנהיגים הפנאטיים שלה. זהו הדלק האמיתי והמסוכן ביותר ולא האורניום המועשר. הפצצה הגרעינית נועדה להיות אמצעי למימוש האמונה הדתית העיוורת. ההיסטוריה האנושית נכתבה בדם חפים מפשע שנשפך על מזבח אמונות דתיות קיצוניות ולאומנות ללא גבולות וללא פשרות.
חיזבאללה וחמאס - שלוחותיה של אירן - פועלים בדיוק מאותם המניעים של פטרונם. גם הרטוריקה זהה, גם האמצעים זהים וגם התקוות אותן תקוות: להטביע בנהרות הדם את היהודים. אין פשרה, אין מחילה, אין הידברות. משחק סכום אפס. אייתולות וכוהני דת אחרים, שטופי מוח ושנאה יוקדת לכל זר, הם המנהיגים, הם רועי צאן מרעיתם של "לוחמי החופש" המוכנים לרצוח בדם קר ואף להיהרג בשם אמונות דתיות. אף אחד אינו עוצר בעדם בדרך ל-72 הבתולות הממתינות להם בעולם שכולו טוב, כך אומרים. עם אלה כמעט בלתי אפשרי להידבר באופן רציונאלי כדי להגיע לפתרון משביע רצון לכל הצדדים. הם מקובעים בתוך האמונה העיוורת ומנהיגיהם מובילים אותם מאסון לאסון, ועדיין לא הגענו אל התחתית.
|
|
|
רוח עקרונות לאומניים ודתיים מנשבת בממשלה
|
|
גם בישראל, הפונדמנטליזם הדתי והלאומנות הצרופה מנחים כיום את מדיניות ה ממשלה המייצגת את מה שרוב הציבור רצה, כך שלא ניתן לטעון שהממשלה פועלת במנותק מהציבור. תחושות הלאומנות בקרב הציבור הרחב התחזקו והשיח הפנים-ישראלי מסתכם באמירות דתיות-לאומניות ותו לא.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דוגל באותם עקרונות לאומניים ומאמין ש"סלע קיומנו" נמצא בכל מקום על פני ארץ ישראל השלמה. גם אם ראש הממשלה אינו מודה בכך, הרי שכל אותם גורמים יהודיים, דתיים קיצוניים ולאומניים בתפיסתם, הם בני בריתו האמיתיים. זו הסיבה למהלכים שלו הן בנושא האתרים ההיסטוריים והן לגבי ירושלים. גם בתוך הליכוד, הגורמים הדתיים הפונדמנטליסטיים והלאומניים התחזקו מאוד והשפעתם גדולה. שס, מעבר להיותה מפלגה דתית-חרדית, בהחלט מייצגת את הרוח הנושבת בממשלת ישראל. אליהו ישי הוא לאומן דתי קיצוני, אך הוא לא היחידי בתוך מפלגה זו. אין פלא לזובור שנעשה לסגן נשיא ארה"ב בעת ביקורו בארץ.
גם השותפות האחרות בממשלה, דוגמת "ישראל ביתנו", דוגלות באותם עקרונות לאומניים ודתיים, והם מקבלים את חיזוקם מגורמים חוץ-ממשלתיים חזקים ביותר.
כך הגענו למצב הנוכחי שבו המאבק, כאמור, הפך להיות דתי-לאומני. הסכנות עצומות והסיכויים להידברות קטנים ביותר, אם בכלל.
למען ההגינות והדיוק ההיסטורי, גם לפני הופעתן של התנועות המשיחיות והלאומניות הקיצוניות בקרב היהודים, הפלשתינים לא היו מוכנים להגיע להסדר. תולדות ההידברות בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית על הסכם שלום מוכתמות בדם יהודים רב שנשפך כתוצאה מסרבנות הפלשתינים להשלים עם קיומה של ישראל.
מכאן ועד למשבר עם ארה"ב הדרך ארוכה. למרות כל דברי המתלהמים, ארה"ב היא הידידה היחידה של ישראל והערובה האסטרטגית החשובה ביותר.
|
|
| תאריך: |
17/03/2010
|
|
|
עודכן: |
17/03/2010
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
ניסיון לבלום את מינוי בן-חי שגב 
