"הדודה של מנש" - הצגה בתיאטרון חיפה

לאחר כמה שנות משבר כספי שהייתה לו השלכה על ההפקות, נוסק תיאטרון חיפה עם קומדיה ישראלית שמדגדגת את כל אחד, על הפערים החברתיים, על תאוות הבצע של העשירים, וההתנגשות בין המעמדות.

מצד אחד - הדודה שגרה בבית האבות חוזרת לביתה, כשמצבה השתפר פלאים הודות לתרופה חדשה. בבית, המשפחה כבר חשבה בגלל המצוקה, להוציא מהמזרון את חסכונות הדודה. האב, נורמן עיסא, מובטל כרוני, הבן, (אפי ביבי, שחקן רבגוני במיוחד - קומיקאי, דרמטי ויפיוף), מצליח הודות לכשרונו במשחק הגולף להשתחל למשפחה עשירה בקיסריה. מצד שני - האב, (אבי פניני, ממקימי החאן הירושלמי), שעושה מיליונים מבתי האבות שברכושו, מתכוון להיות פטרונו של הצעיר המוכשר, ומזמין אותו ואת משפחתו העניה לשישי בערב.

אשתו של פניני,הכמהה להכרה חברתית, אודיה קורן המצוינת, דואגת רק לבזבז כדי להרשים. בנה הצעיר,גיל וויס החביב, מתאהב בבת השכנים העניים המגיעים לערב שבת.

אני דדון, כבת הצעירה של השכנים העניים, עם שפת הגוף העשירה והפה הגדול, ואסי לוי כאמה הפרחה המצויה, במיבטא מרוקאי הכי אותנטי שרק אפשר, עושות בית ספר לקומיקאים בשואו שהן נותנות. הן פשוט מגלגלות אותך מצחוק, וללוי זו ההופעה הטובה ביותר שלה שראיתי עד כה. הן פשוט כובשות את הצופים. אבל הבונבון של ההצגה היא הדודה, רבקה גור הבלתי נלאית, ששולטת בבימה בכל רגע נתון בו היא שם.

כמובן, שהתזמון המוצלח והבימוי הסופר-מעולה של אלון אופיר לרפליקות המוצלחות של אילן חצור, בתפאורה מבריקה ביצירתיותה של מיכאל קרמנקו, והמוזיקה המופלאה המקורית שניתנה בכמות מזערית מדי, שכתב ישראל ברייט, מהמחוננים במוסיקאינו - כל אלה לשים מהשחקנים המוכשרים הצגה שפשוט אסור להחמיץ. ובימים טרופים אלה, שכולם קמים עלינו - מה יותר טוב מאשר להינות ולצחוק מכל הלב מקומדיה כה נהדרת?