העיון ב"אבן-ישראל", ספרו המעולה של הרב עודד וולנסקי (י-ם, תשמ"ה), מעלה מראשיתו את שאלת הקשר בין פתיחת הספר 'למהלך הפרקים ב"אורות התורה"' (עמ' ט-יב), העוסקת בספרו של הרצי"ה "אורות התורה", לבין גוף הספר העוסק בהבנת התודעה הלאומית בדורנו וברעיון הלאומי בתחיית ישראל.
תשובה לשאלה זו אפשרית רק מתוך דיוק מירבי בקריאתה ובהבנתה של הפתיחה. הקושי הגדול נמצא בסגנונו המופשט מאוד של הרב וולנסקי, וכתוצאה ישירה מכך במבנה המשפטים. הפתיחה נפרשת על ארבעה עמודים אך מורכבת משישה משפטים בלבד כאשר הקצר ביניהם מחזיק יותר מחמישים מילים והארוך יותר ממאה ושבעים (170!) מילים.
הבנת הנקרא בכלל והמשפט בפרט דורשת לכל הפחות את בידוד הנושא והנשוא(ים), כלומר את אבחון הדבר בו מדובר ואת אשר נאמר עליו. אולם כאשר במשפטים מורכבים כה ארוכים עסקינן, הולך העניין ומסתבך: עתה יש לחלץ את הנושא ואת עיקר הנאמר עליו מתוך משפט רחב הכולל תוכן מקיף בהרבה מאשר יסודות הבסיס של המשפט עצמו.
להלן מובאים ששת משפטי הפתיחה באופן תמציתי ביותר. מתוך התמצית יובן ממילא עניין הפתיחה ויתבאר מקומה כמקדימה את אשר בהמשך לה:
א. מיסוד עצם מציאות התורה בפרק א' וההעמקה בפרק ב' בפנימיות הווייתה, נגלית בפרק ג' הווייתה הממשית.
ב. בפרק ד' מופיע פירוט ישות התורה במהלכה המציאותי ומתוך כך נגלה בפרק ה' מלוא גבורתה ותפארתה בפרטים היותר קטנים.
ג. בפרק ו' מופיע לימוד התורה מתוך כלל עצם מציאותה בחמשת הפרקים הראשונים, וכהשלמה לבירור ישותו (של לימוד התורה) מופיע בפרק ז' מצב היעדר התורה.
ד. מתוך כללות סקירה זו, מופיע בפרק ח' עצם הלימוד בגילוייו המעשיים, ומתוך כך מתפרטת בפרק ט' הופעתו הממשית אצל לומדי התורה, בהתאם למזגם ומצבם השונה, עד לנתיב המיוחד של לימוד סתרי תורה בפרק י'.
ה. סקירת עצם מציאות התורה (א'-ה') בהופעתה הלימודית (ו'-י'), מתמלא מזגה בפרק י"א בהיגלות פעולת והדרכת התורה במציאות החיים בה היא יוצאת לפועל.
ו. החיזיון הכולל של התורה המגלה את מציאותה האחת, מכוון כולו לקידוש שם השם בפרק י"ב, (חיזיון זה) ההולך ומופיע בפרק י"ג, נחתם בתביעה מחכמי ארץ ישראל שיכירו בכישרונם ועוצמתם "לפלש נתיבות ממקורה של תורה, מתורת ארץ ישראל ממש, שתחזור ותאיר את כל העולם כולו בכבודה".
אם כן, סיום הפתיחה חושף את עיקר עניינה אליו היא שואפת ומכוונת: התביעה מחכמי ארץ ישראל לפעול מתוך תורת ארץ ישראל ממש. בכך נוצק הבסיס ונפתח הפתח לשני הפרקים הבאים ב"אבן-ישראל" בהם מיישם הרב וולנסקי את תביעתו של הרצי"ה ובעצמו פורץ דרך ומפלש נתיבות.
