המדריך לאלרגיות האביב

• רצוי לאטום את הבית לאבק ולהשתמש במזגן או מאוורר כדי למנוע חדירת אבק ופולן;

• מומלץ להישאר בתוך הבית בשעות בהן יש עלייה בלחות ובריכוז הפולן באוויר;

• יש להימנע משימוש בתרסיסים או בטיפות אף המכילים את החומר המשמר בנזלקוניום כלוריד שנמצא כמגביר את האפקט האלרגי;

• מומלץ להתרחק מגינות ומדשאות בהן עובדים גננים עם מכסחות דשא או מפוחי אוויר המפזרים את האלרגנים למיניהם בכל הסביבה, וכן לשאוב מזרנים ולאוורר את השמיכות בתדירות גבוהה שתמנע הצטברות קרדית האבק;

• יש לאוורר, להפוך ולשאוב את השטיחים בבית לפחות אחת לחודש ולתלות את הכבסים ובעיקר את המצעים במקומות שאינם חשופים לאבק ופולן.

• אנג'ליקה: מרגיע את העור, בעיקר לעור אדמומי ומגורה, גרודים ופצעים, עוזר במצבים של גודש וליחה במערכת הנשימה;

• אקליפטוס: מכייח ומשחרר עוויתות במערכת הנשימה, משחרר גודש ופותח דרכי נשימה עליונות ותחתונות. לא מומלץ לפני השינה כי מעורר;

• בנזואין: מקל על הנשימה, מצבי גודש וליחה;

• ברגמוט: מעודד נפשי ומרים את האדם חזרה לאיתנו. ותומך נהדר בכל בעיות העור;

• גרניום: בעל השפעה מעוררת, מאזן מצבים קיצוניים(נפשית), למצבי דיכאון וחרדה;

• ילאנג ילאנג: מתאים להרגעת נשימה מואצת ודופק לב מואץ;

• יסמין: משחרר עווית במערכת הנשימה ממקור נפשי, למצבי שיעול, וקשיי נשימה, משקם נהדר לעור, בעיקר עור אדמומי, ומגורה;

• לבנדר: מרגיע, משחרר עווית, מרגיע ומשקם את העור;

• מור: מכייח, למצבי גודש וליחה (מייבש עודפי ליחה) ומשקם את הרקמה הרירית;

• מליסה: אחד השמנים הבולטים ביותר בטיפול במצבי אלרגיה המתבטאים במערכת עור ונשימה, מרגיע ומעודד נפשית, לקשיי נשימה הנובעים מלחץ וחרדה ומקל במצבי אסטמה ושיעול;

• מנטה: נוגד עווית במערכת הנשימה, מצנן ומכייח. מרגיע היסטריה ומתח. מרגיע גירויי עור לטיפול בעור אדום ומגורה;

• סנדלווד: כשמן מרגיע הוא נהדר לכל בעיות מתח קיצוניים, נוגד עווית במערכת הנשימה, נוגד דיכאון ומרגיע. מרגיע גירויי עור וגירודים;

• שומר: מכייח ומרגיע קוצר נשימה ושיעול. מתאים לטיפול בפנים בצקתיות ונפוחות;

• לבונה: מקנה לאדם תחושת ביטחון ופתיחות נפשית, נוגד עווית במערכת הנשימה, למצבי חרדה ופנקה;

• מרווה מרושתת: מרגיע ונוגד עווית במערכת הנשימה, מקל על מתח ופחד כתוצאה מקוצר נשימה, לטיפול בהתקפי אסטמה. מאזן מצבים נפשיים, מאזן הפרשת סבום דרך העור;

• קמומיל: למצבי גודש, נזלת והתכווצויות במערכת הנשימה, מרגיע נפשית, מחזק את המערכת החיסונית. למצבי גרד ותופעות אלרגיות בעור;

• רוזווד: מרגיע ומשחרר עווית, נותן תחושת התרוממות נפשית;

• רוזמרין: לבעיות שונות במערכת הנשימה, כגון נזלת גודש ואסטמה. טוניק לכבד וכיס מרה;

• תפוז: מעורר את מערכת ההחיסון, ומרגיע מצבי עצבנות, היסטריה, וחרדה.

כ-15% מהאוכלוסיה בישראל סובלים מאלרגיה. אלרגיה זו תגובה מוגזמת של מערכת החיסון. תפקידה של מערכת החיסון להגן על גופנו מפני פלישתם של גופים זרים כמו: חיידקים, נגיפים וטפילים.

לעיתים חל שיבוש במערכת החיסון והיא מגיבה ברגישות ובעוצמה יתרים כנגד גורמים יומיומיים הסובבים אותנו, שבמרבית המקרים אינם גורמים לכל תגובה. זוהי התגובה האלרגית. חדירת חומר זר (הנקרא אלרגן) לגוף והתקשרותו לחלבון סגולי הסובב בדם (הנקרא נוגדן) גורמת לשורת תהליכים כימיים המפעילים תאים מיוחדים הנקרים תאי פיטום (תאי mast). תאים אלה משחררים מגוון רחב של חומרים כימיים, וביניהם חומר המכונה היסטמין. החומרים האלה גורמים לתסמינים האלרגיים, כמו גרד, עיטוש, פריחה, ובמקרים קיצוניים קוצר נשימה וירידה בלחץ הדם.

כ-15% מהאוכלוסיה בישראל סובלים מאלרגיה. אלרגיה הינה תגובה מוגזמת של מערכת החיסון. לעיתים חל שיבוש במערכת החיסון והיא מגיבה ברגישות ובעוצמה יתרה כנגד גורמים יומיומיים מוכרים, שבמרבית המקרים אינם גורמים לתגובה כלל. החומרים שמביאים לתופעה נקראים אלרגנים, ומדובר לרוב בחומרים בלתי מזיקים כגון: מזונות מסויימים, תרופות, צמחים או אבקנים, שערות בעלי חיים אשר גורמים לתגובה האלרגית בגוף. כאשר הגוף בא במגע עם החומר, מופעלת חלק מהמערכת החיסונית, כאשר התוצאה היא שחרור היסטמין מתאי הפיטום שבגוף אשר גורם לסימני האלרגיה: דמעת, נזלת אלרגית, פריחה וגירוי בעור.

ההיסטמין הינו חומר שנמצא בכל הגוף שפועל כמתווך בהיווצרות האלרגיה, כאשר הוא משתחרר בביטוי יתר בגוף בעת המפגש עם הגורם האלרגני. קיימים סוגים רבים של תגובות אלרגיות. סוג התגובה תלוי בעיקר בעוצמת הרגישות של האדם ובמקום המפגש עם האלרגן (אף, ריאות, עור). התגובה יכולה להיות מקומית ו"קלה" או כללית ותקיפה יותר (הלם וחסימת דרכי נשימה). התגובה יכולה להיות מיידית או לבוא לידי ביטוי לאחר זמן מה.

המתווכים הכימיים (כגון היסטמין ולויקוטריאנים) משפיעים על איברים שונים בגוף וגורמים לתופעות האלרגיה המוכרות. התגובות האלרגיות הנפוצות ביותר הן: עיניים אדומות, דומעות, מגרדות ונזלת שקופה, גרד בחך ובאף, אדמומיות עור ופריחה, התקפי התעטשויות ושיעול כרוניים, עצבנות ודיכאון. תופעות אלו כוללות את המערכות הבאות:

• דרכי הנשימה: קוצר נשימה, התקפי אסתמה ושיעול - נגרמים עקב כיווץ של הסמפונות, דלקת של דופן הסמפונות והפרשת ריר צמיג החוסם את מעבר האוויר;

• עור: גרד, אודם, תפיחות (בצקת) ותפרחות;

• עיניים: אודם, גירוי, דמעת, טשטוש בראיה ונפיחות של העפעפיים;

• פה ולוע: נפיחות (בצקת) של הלשון, השפתיים והענבל המקשים על הדיבור והנשימה;

• מערכת העיכול: בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים;

• כל הגוף: בעת אירוע אלרגי כללי (סיסטמי) כגון תגובה לעקיצת דבורה, מתרחשת "הצפה" של הגוף במתווכים כימיים אשר מביאה בעקבותיה הלם (שוק) עקב ירידה בלחץ דם, איבוד הכרה והפרעות קשות בפעולת הלב והריאות.

בתקופה שבין עונת החורף לעונת האביב, מתחילה פריחה של עצים (כמו ברוש, ערער, ויותר מאוחר גם עץ הזית) וצמחים אחרים המפזרים את אבקותיהם כחלק מתהליך הרבייה. אבקת הפריחה מופצת על-ידי הרוח וחודרת לדרכי הנשימה, ריריות האף ולחמיות העיניים. כ-30% מהאוכלוסיה סובלים מרגישות אלרגית עונתית לאבקות צמחים - תופעה הנקראת קדחת השחת". אצל אותם אנשים אלרגיים מתפתחות עם בוא האביב תופעות לא נעימות של נזלת מימית, התעטשויות מרובות, גירוי בעיניים וקוצר נשימה. אם תופעות אלה קורות גם אצלכם כל שנה בחודשים מרס-אפריל, ניתן להסיק מכך שאתם כנראה אלרגיים לאבקות צמחים וסובלים מקדחת השחת.