|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אהרון הכהן כחלק משלישיית הקודש
|
הכהן הגדול היווה חלק בלתי-נפרד מ"שלישיית הקודש": 1) "זמן קדוש" 2) "מקום קדוש" 3) "אדם קדוש"
|
הקדמה:
פרשת "אחרי מות-קדושים" היא אחת מן הפרשיות הארוכות עקב חיבורן של שתי פרשיות סמוכות והיא מכילה קמ"ד פסוקים וסימנך: "היד החזקה". הפרשה כוללת ע"ט מצוות וסימנך: "חוכמה", כמו גם מגוון נושאים ועניינים שונים, כמו למשל: עבודתו של הכוהן הגדול בקודש הקודשים ביוה"כ, התרחקות מחוקות הגויים וממנהגיהם, מצוות שבין אדם למקום, מצוות שבין אדם לחברו ועוד. רש"י על אתר מסב תשומת לבנו ש"פרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי התורה תלויים בה". ומכאן, חשיבותה הכבירה.
שלישיית הקודש:
לאחר מותם הטראגי של נדב ואביהוא, שניים מארבעת בניו של אהרון, בגלל שהקריבו "אש זרה" אשר לא צוו, אהרון התבקש לבצע מספר פעולות קודש ואחת מהן היתה: להיכנס "לפניי ולפנים", קרי: להיכנס אל הקודש פנימה, פעם אחת בלבד במהלך השנה, ביוה"כ. עבודת קודש זו עשייתה בבגדים מיוחדים וכוללת טבילות ומספר וידויים, כמו גם קרבנות מסוימים. עבודת קודש זו חייבת להיעשות בזהירות מירבית. שאם לא כן, אהרון עלול לשלם בחייו. ועיקר תכליתה: מחילת, סליחת וכפרת עוונותיהם, פשעיהם וחטאיהם של עם ישראל, כדכתיב: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש ולא ימות... וכפר בעדו ובעד כל קהל ישראל...". לסיכום: אהרון, שהיה משבט לוי, נבחר לשמש כ"כלי כפרה" בעבור עם ישראל. יוצא אפוא, שאהרון הוא חלק בלתי נפרד מ"שלישיית הקודש": א. "זמן קדוש" [=יוה"כ]. ב. "מקום קדוש" [=משכן]. ג. "אדם קדוש" [=אהרון].
ושאלתנו:
מדוע דווקא אהרון נבחר על-ידי האל לשרת בכהונה הדתית-הרוחנית הגבוהה ביותר ולבצע הלכה למעשה את "עבודת הקודש" הנ"ל? האם "זכייתו" בתפקיד חשוב זה נבעה משום היותו אחיו של משה המנהיג ועקב "הקשר המשפחתי" פעל כאן "ויטמין P"? וליתר דיוק: מהו הגורם/הגורמים שבגללם אהרון "קנה" את מעמדו ואת מקומו בפנתיאון השמות הגדולים והנצחיים של עם ישראל לדורותיו?!
דמותו הייחודית של אהרון:
ונראה לנו לקבוע שאהרון מהווה את בחירתו הישירה של האל לתפקידו הרם בזכות ולא בחסד. הוא אינו "ברירת מחדל". וזאת, בזכות פעולותיו ומפעלותיו הרוחניים, בזכות מעשיו הכבירים ובזכות התנהלותו הפרטית והציבורית הראויים לשבח והפסוק המקראי: "ויעש אהרון כאשר צווה" מעיד על כך. אמנם, אהרון היה מעין "כינור שני" בהיררכיה המנהיגותית לאחר משה, אולם, פעמים רבות הוא פעל "עצמאי בשטח". לגבי דידן, אהרון היה מגדולי הדמויות האלמותיות שקמו לעם ישראל במשך אלפי שנות קיומו. באחת הסיטואציות המוכרות לנו ביותר, כשהקב"ה מנסה לשכנע את משה לקבל את השליחות ההיסטורית לגאול את ישראל ממצרים ומשה "מציע" [על-פי מדרשי חז"ל] את אהרון במקומו הקב"ה "מרגיעו" ואומר: "הנה אהרון אחיך יוצא לקראתך. וראך, ושמח בליבו". שמחה ליבית. פנימית. כנה ואמיתית הבוקעת ממעמקי לב אוהב ואשר אך ורק הקב"ה שהוא "בוחן כליות ולב" ורק הוא "יראה ללבב" [בניגוד לאדם "שרואה לעיניים"] יכול להעיד על-כנותה ואמיתיותה. אהרון לא מקנא ומנסה לטרפד את שליחותו של משה אחיו. אדרבה! אהרון משמש כ"עזר שכנגד". תומך. מגבה. מפרגן ואף משמש כ"פה" [=דובר] של משה כשעמדו שניהם לפני פרעה ודרשו בתוקף לשחרר את העם מעול העבדות הקשה מנשוא.
זאת ועוד; אהרון היה היחיד בהיסטוריה המקראית שהגיב באופן מאופק, באופן הירואי, בדממה מוחלטת כששני בניו קיפחו חייהם כנ"ל, ודווקא ביום החשוב ביותר בחייו, ביום השמיני לכהונת המשכן, "יום שנטל עשר עטרות", שנאמר: "וידום אהרון". תרגום: "ושתיק אהרון". דמימה/שתיקה המבטאת "הצדקת הדין" וקבלת "גזירת עליון", בבחינת: "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" ו/או בבחינת: "לך, דומיה - תהילה". יש לציין שעל-פי גירסת התרגום שבידי יהודי תימן התרגום של הביטוי: "וידום אהרון", הוא: "ושבח אהרון". דהיינו: אהרון מתעלה מעל כאבו האדיר ולא רק ששותק, אלא, אף משבח את הקב"ה. רק אדם שהגיע לדרגה ולרמה רוחנית גבוהה ואדירת ממדים שכזו, לדרגה ולרמה שיש בה פן של התבטלות טוטאלית בפני ומפני האל, יתעלה שמו, יכול להיקרא עוד בחייו "אדם מלאך" ובטוחני, שלזה התכוון נביאנו מלאכי [ב', ז']: "כי שפתי כוהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. כי מלאך ה' צבאות הוא".
חכמינו ע"ה מציינים במקורות רבים את גדלותו וגדולתו, ואת הנהגותיו ודפוסי התנהגויותיו של אהרון הכוהן, כמו גם את עוצמתו המנהיגותית הרוחנית ותרומתו האדירה בעיצוב דמותה ותרבותה של האומה היהודית/ישראלית לדורותיה. אהרון היה אחד מ"שלושת הפרנסים שעמדו לישראל והיה שקול למשה אחיו". עוד בחייו שימש כ"מודל חיקוי" ליישומם של ערכים יהודיים בסיסיים ומומלצים בחום, כמו למשל: אהבת האדם והזולת, קירוב רחוקים לתורה, צניעות, ענווה, יושרה ציבורית ועוד. מותו הדרמטי היווה "מכה קשה" לעם, שהרי "נסתלקו ענני הכבוד" ואף אצל הקב"ה "קשה הייתה מיתתו של אהרון כשבירת הלוחות".
|
|
המאמר מוקדש לרפואתו ולהצלחתו של נכדי אלישיב הי"ו שב-ח' לחודש אייר (אני י-י רופאך) תש"ע, 22 באפריל 2010 למניינם, הוכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.
|
|
| תאריך:
|
23/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
23/04/2010
|
|
ד"ר מוטי גולן
|
|
אהרון הכהן כחלק משלישיית הקודש
|
|
|
סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות המורכבות בעולמם של החיים ובעולמה של היהדות. הדרך האמונית, ההלכתית והרגישה להתמודדות עם הנושא, חייבת להיות מתוך הכרה עמוקה בכך שמחד-גיסא אין כל היתר לקיום משכב זכר, ומאידך-גיסא ישנם בחורים הומוסקסואלים שמחפשים דרך לחיות חיים דתיים. יש לזכור כי איסור התורה אינו על הנטייה אלא על המעשה האסור.
|
|
|
|
|
אין לי ספק שאני לא האדם היחיד בארץ הזו, שמתרגז כל פעם מחדש, בעת נסיעה בכבישי ארצנו, למראה השלטים של מע"צ שמצביעים על מקומות ישוב, כאלה או אחרים שנמצאים בקירבת מקום.
|
|
|
|
|
מכללת אריאל, שהחליטה לשאת בתואר של אוניברסיטה, החליטה להכריז מלחמת חורמה על אינטלקטואלים בכינוס אקדמי מיוחד. היא ישר קושרת את המילה אינטלקטואלים עם המילה המאיימת - טרור, המרעידה את מיתריו המתוחים של כל אזרח בישראל.
|
|
|
|
|
בימים אלה מתבררת בלשכת עורכי הדין קובלנה נגד דן מרידור בעניין הליך השימוע שבו הוא ייצג את ארקדי גאידמק בפני פרקליטות המדינה. הטענה נגד מרידור הינה, שהוא סיכם עם גאידמק על שכר טירחה (בסך 5 מיליון שקלים) למקרה שהשימוע בפרקליטות יעלה יפה ולא יוגש נגד גאידמק כתב אישום - כל זאת בניגוד לכללי האתיקה האוסרים על קביעת שכר טירחה, בהליך פלילי, על-פי התוצאות.
|
|
|
|
|
השבוע חל יום העצמאות וכמיטב המסורת נערך בעיצומו של יום, ואף שודר בשידור ישיר, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי. לצערי, לא היה לי זמן לצפות בחידון, למרות שזהו תחום שאני מאוד אוהב, אבל תוך כדי עיסוק בעניינים ימיומיים של מה בכך, שמעתי משפטים ספורים מהנאומים שקדמו לו, ואותם משפטים בודדים עוררו בי מחשבות שנראה לי מתאים לשתף בהן את הקוראים. שמעתי את נאומו הקצר של מר יצחק נבון, נאום שנשמע כאילו מאולתר אבל העיד על נושאו כי הוא אכן נבון מאוד. לפני כן דיברו מר שרנסקי ואחריו שר החינוך. נאומו של מר שרנסקי היה מרגש, כפי שטרח לציין מר נבון ואני התפעלתי בעיקר מהציטוט שלו את פרק כ"ג בתהלים, [ד] גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי. ובעיקר התפעלתי מהחלק האחרון, כאשר קישר את הפסוק לאקטואליה וקבע כי גַּם כִּי נֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא נִירָא רָע כִּי הוא עִמָּנוּ. ואז בא נאומו של שר החינוך.
|
|
|
|
|
