מושחתים בצמרת: אמת או חשד?

לנוכח ריבוי הידיעות על מעצרי אישי ציבור על חשדות ופתיחת תיקים בחשד למעילה, בלקיחת שוחד ובעוד מין עבירות שכאלה, אני תוהה: האם זה משהו שקורה להם בדרך למעלה, או שמא היה זה טבעם הנסתר שיצא לפועל? שכן, אין ספק שמילוי תפקיד פוליטי חשוב טומן בחובו פיתויים וסכנות למוסר האישי. ועל כך אמרו חז"ל: "מרגע שקיבל אדם שררה מלמטה, נעשה רשע מלמעלה". אין ספק שהשלטון משחית. מעטים הם השורדים אותו בשלום.

אין הכוונה רק למעילה כספית. גם בדרך ההתנהלות המדינית מתהפכים אנשי ציבור. ניצים הופכים ליונים, ימנים למרכז ולשמאל. פתאום נדמה שמנעמי השלטון שימנו את תאי המוח והם נעשו עצלים מלחשוב, עצלים מלהיצמד לעקרונותיהם.

גם אדם פרטי שהתהפך מזלו ונעשה גבוה משהיה - משתנה. דברים שרואים מלמטה נראים כנראה אחרת לגמרי מלמעלה.

ואולי בכלל החשדות הם רק בגלל הזכוכית המגדלת שמציבים מול נבחרי ציבור? שהרי נבחרי ציבור תמיד ייבחנו בזכוכית מגדלת.

וכאן נמצא הפתרון: חשוב מאוד שתהיה חובת דיווח וביקורת על כל מה שעושים נבחרי הציבור. כדי להגן על נקיות כפיהם של נבחרי ציבור יש לדאוג לרשות שופטת מתאימה, לדאוג לרשות מבקרת שתהיה מעודכנת בכל פעילות כספית ואישית. דבר זה ימנע מעילה, שהרי כל תנועה נרשמת ומצד שני – לא יהיו חשדות-שווא כי הכל גלוי.

את זה יכולים אנו ללמוד מהמנהיג הגדול משה רבינו ע"ה. אותו מנהיג שעליו העיד הקב"ה: "אין כעבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" [במדבר י"ב]. וכך מסופר בתנחומא פקודי: "מפני ששמע ליצני הדור שהיו משיחים אחריו... ומה היו אומרים? היו מסתכלים מאחוריו ואומר אחד לחברו: 'ראה צווארו, ראה שוקיו, אוכל משלנו! שותה משלנו!' וחברו משיב: 'ריקה! אדם שנתמנה על מלאכת המשכן, על ככרי כסף ועל ככרי זהב... מה אתה רוצה, שלא יהא עשיר?' כששמע כן, אמר: 'חייכם משנגמרה מלאכת המשכן, אני נותן להם חשבון' ובאמת, לאחר שמסתיימת בניית המשכן נותן משה דין וחשבון לעם כיצד השתמשו בכסף ועל מה הוציאו. שנאמר: 'אלה פקודי המשכן...'[שמות ל"ו]".