בעת האחרונה אני למד, במסגרת עבודתי, כי יחידות משטרה שונות, ברחבי הארץ, החליטו על דעת עצמן, "להרכיב" כל אחת לעצמה "לוגו" או "סלוגן" - איש הישר בעיניו.
כך למשל, פיקוד המשטרה - במטה הארצי מוציא מסמכים רשמיים תחת הסלוגן
"מנהיגים ערכים".
אח"מ (אגף החקירות והמודיעין) של משטרת מרחב איילון יוצא בסלוגן
"יושר - מקצועיות - נחישות" עם סמל מימין וסמל משמאל של האגף לחקירות ולמודיעין (אלא, דווקא זה החשוב ביותר, סמל משטרת ישראל - הוא החסר... שכחו...).
באח"מ (אגף החקירות והמודיעין) של משטרת מרחב יפתח מתרברבים על גבי המסמך הרשמי כך:
"ביחד יפתח שווים יותר" (ע"ע: סינרגיזם - מיוונית: synergos - לעבוד ביחד, "השלם גדול מסכום חלקיו" מתורת אריסטו).
ואגף משאבי אנוש של משטרת ישראל במטה הארצי (אמ"ש) מכתיר עצמו בסלוגן
"איכות מקצועיות שירות" עם לוגו מצויר ותמוה באותיות עקומות.
וכך, יחידה יחידה, מרחב מרחב, מחוז מחוז, במשטרת ישראל, איש הישר בעיניו יעשה, איש איש הפך ל"משרד פרסום" / משרד ל"יחסי ציבור" - של עצמו... (על-חשבון הציבור כמובן) מששום גורם לא מבקר/מעיר/מפקח.
ואני לתומי סבור, בכל הכבוד:
1. דרושה רמת אחידות
ודי בסמל הרשמי של משטרת ישראל בלא כל סופרלטיבים.
2. דרושה רמת צניעות ופחות רברבנות.
3. דרוש נוהל מסודר וברור - המסדיר זאת.
4. פיקוח ובקרה - חסרים ולא היו.
האחידות אך מתבקשת גם לאור השוואה עם צה"ל. מעולם לא ראיתי מכתב מלשכת הרמטכ"ל, מלשכת ראש אכ"א, מלשכת אלוף פיקוד, ממצ"ח, מפצ"ר וכגון דא עם סלוגן, בכלל, כזה המתרברב בפרט. הצבא - בניגוד למשטרה - עובד בצניעות, כזו האופיינית ל
גבי אשכנזי, הרמטכ"ל המצוין שלנו - איש גדוד 13 מחטיבת "גולני".
מעתה אמור: פיקוד משטרה אינו אמור להתרברב: "מנהיגים ערכים". תנהיגו ערכים בשקט ואל תתרברבו.
אמור מעתה: על יושר מקצועיות והגינות יעידו בתי משפט (בפסיקה האחרונה מצינו רק ביקורת קשה כלפי המשטרה...), יעיד הציבור, יעיד היועץ המשפטי לממשלה, יעיד פרקליט מדינה, יעידו דוחות מבקר מדינה - אך בטח לא אח"מ איילון - על עצמו... לא אח"מ יפתח על עצמו... לא אמ"ש על עצמו ולא המפכ"ל על עצמו.
מעתה אמור: "מנהיגים ערכים" - חייב להיות דבר מובנה במערכת פנימה ולא סלוגן. לא אימרה. לא מימרה מהשפה ולחוץ. לא סיסמה בעלמא. לא הבטחה רצינו - אלא רק תוצאה. היא חזות הכל. מי שמדבר על "מנהיגים לערכים" אינו מנהיג והוא גם חסר כל ערך. בקושי יודעים שם להנהיג אריחים.
המנהיג הערכי - עושה, מוכיח, מראה ואינו מפטפט. אינו מתרברב.
ונזכרתי השבוע, לאור האמור, במורי היקר, הידען והמלומד ד"ר
גבריאל קלינג, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. אצלו למדתי דיני נזיקין גם לקראת התואר ראשון וגם לקראת התואר השני. אצלו, למדתי, בסמינריון שעסק בפקודת הנזיקין, על "שקר מפגיע" - סעיף המצוי בפקודת הנזיקין - סעיף שאיננו כל-כך מוכר. אצלו למדתי על המושג המשפטי "התפארות עצמית" - כמו "אני המסעדה הכי טובה בעולם", "אצלי תקנה את הרכב המשוכלל בעולם" - היא, לעיתים, תיחשב, בהתאם לנסיבות, גם כשקר מפגיע - כלפי - בהשוואה - אל מול האחר - המתחרה. מאמרים מרתקים נכתבו על כך ומי כמו ד"ר קלינג ידע לבחון על תוכנם.
אז אל תמכרו לי "לוקשים" בסלוגנים, בלוגואים ובסיסמאות ריקות מתוכן. די כבר עם ה"צרמוניות", הרעש, הצלצולים והזיקוקים.
הצנע לכת.
די בסמל המשטרה ובעבודה בצנעה ובענווה. די עם סמלים, לוגו, סלוגן וקשקושים.
