חלה תפנית חיובית במערך כנופיות הטרור, שכן ראש הלשכה "המדינית" של אחת מהכנופיות (החמאס) הצהיר כי "אם תיכפה עלינו מלחמה נילחם כמו גברים". (מקור הידיעה - "פוסט ישראל" מיום 26 במאי 2010).
זאת, כמובן, התפתחות חיובית תמוהה במקרה הטוב והאופטימי, או שקר מוצהר במקרה הרגיל והצפוי.
איך, בדיוק, יילחמו גברי החמאס?
תוך התערבבות בעת סכנה עם האוכלוסיה האזרחית?
בירי ממבני סיעוד, בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים?
בהתעללות ועינויי תופת בשבויים חסרי ישע, החשודים בקשר עם האויב, ללא משפט וללא דין ובניגוד לכל אמנה בינלאומית ולכל חוק?
תוך משלוח שאהידים מסוממים, בעל כורחם, כפצצות מתקתקות במטרה לפגוע באוכלוסיה אזרחית של יהודים?
תוך ירי טילים לעבר אוכלוסיה אזרחית?
באמצעות בריחת המנהיגים הגיבורים והסתתרותם בכל תקופת הסיכון בבונקרים, ומשלוח הטרוריסטים הפעילים לספוג את המחיר של ההיסחפות אחרי הנאומים המשולהבים של ההנהגה?
על-ידי תקיעת סכין בגב ובריחה מיידית, הסתתרות בקרב אוכלוסיה אזרחית?
על-ידי אימונים של קפיצות הזויות, מלוות בשאגות קרב, דרך מעגלי אש?
איך נלחמים הגברים?
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
