כדאי שנחליף דיסקט ומהר: טורקיה היא מדינה מוסלמית שאיבדה את דרכה תחת הנהגתו של מוצטפא כמאל אתא תורק, ועכשיו היא עושה דרכה בחזרה הביתה אל חיק המשפחה.
כך על כל פנים נראים הדברים על-פי התנהלותו של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ואין מתאים ממנו לבצע את התיקון ההיסטורי הזה.
כי עיון בקורות חייו של האיש מלמד שהמדובר במוסלמי אדוק, בן למשפחה מוסלמית אדוקה, שקיבל את חינוכו בבתי ספר דתיים ומקדיש את חייו לטובת התיקון ההיסטורי האמור, ואף מוכן לשלם על כך מחיר אישי.
אך לפני שתים עשרה שנה, בשנת 98, נדון ארדואן לארבעה חודשי מאסר. ארדואן השתייך אז למפלגת הרווחה, שהוצאה אל מחוץ לחוק בשל מה שהוגדר כ"איום על הרוח הכמאליסטית של טורקיה". ארדואן, שכיהן אז כראש עיריית איסטנבול, נמנה על דובריה הבולטים של המפלגה ובאחד מנאומיו הפומביים קרא קטע מפואמה באלה המילים:
"המסגדים הם בסיסי הצבא שלנו, וכיפות המסגדים הם כובעי הפלדה שלנו. הצריחים של המסגדים הם הכידונים שלנו, והמאמינים הם חיילינו...".
בעקבות נאומו זה נדון ארדואן כאמור לארבעה חודשי מאסר ובהמשך נאסר עליו, למשך פרק זמן, לכהן במשרה ציבורית.
לאחר שהשתחרר מכלאו הקים ארדואן את מפלגת הצדק והפיתוח שזכתה בבחירות בשנת 2003, ומאז היא שולטת בטורקיה (עקב האיסור כאמור לכהן במשרה ציבורית, כיהן בתחילה עבדאללה גול, סגנו של ארדואן במפלגה, כראש הממשלה באופן זמני ועם תום האיסור מונה ארדואן עצמו לראש הממשלה).
עוד בהיותו ראש עיריית איסטנבול אסר ארדואן מכירת משקאות אלכוהוליים במקומות הנתונים לשליטת העירייה. בהמשך, במערכת הבחירות הכלליות, הוא תמך בביטול האיסור על כיסוי ראש לנשים, ומאז, כראש הממשלה, הוא חותר בעקשנות לצמצום האיסור הזה. כן יצויין, שארדואן קידם חקיקה המגדירה את ניאוף האשה כעבירה פלילית.
אשר לבני משפחתו ראוי לציין שאשתו של ארדואן, בכיסוי ראש כמובן, פעילה מאד לצידו ומסייעת בידיו לקדם את האג'נדה שלו.
ולא מיותר לספר, שארדואן קרא לאחד מבניו בשם אחמד בוראק. השם בוראק לקוח מהמסורת המוסלמית שעל-פיה אל בוראק היא חיה פלאית מעופפת שעליה רכב הנביא מוחמד ממכה אל מסגד אל-אקצה - קודם שעלה השמימה.
הנה כי כן, ראש ממשלת טורקיה הינו אדם חדור הכרה דתית מוסלמית עמוקה שעושה בעקשנות לטיפוח האמונה שהוא דוגל בה.
ומנגד, אירופה מצידה אינה מתרגשת מן העובדה שכמאל אתא תורק החליף בזמנו את אותיות הכתב הערבי, והשליט במדינה את האותיות הלטיניות (האם אנחנו, כיהודים וכישראלים, היינו מקבלים החלפת האותיות העבריות באותיות לטיניות?...). מכל מקום, אירופה מתחמקת במשך שנים מלקבל את טורקיה לאיחוד האירופי - תוך הצהרות גלויות מצד מנהיגים אירופיים שונים שאין לטורקיה מה לחפש באיחוד. הסירוב האירופי המתמשך הזה דוחף מן הסתם את טורקיה ביתר שאת לזרועות הגוש האיסלאמי, ואולי אף לאגף הלא מתון שלו - על כל המשתמע מכך.
כך או כך, הרגש הדתי המוסלמי העמוק של ארדואן הוא מן המפורסמות, והעובדה שהוא אף ישב בכלא בשל פעילות אידאולוגית דתית - עובדה זו מדברת בעניין זה בעד עצמה.
וכשאלה הם פני הדברים, ברור מאליו לאן נוטה נפשו של ארדואן בסכסוך שבין ישראל לבין הפלשתינים בכלל והחמאס בפרט.
ובכלל, טיפוח משטמה כלפי ישראל מהווה, כך נראה, כרטיס ביקור לא רע עבור מי שמבקש לחזור אל חיק האיסלאם ולתפוס שם מקום של כבוד.
טוב תעשה, איפוא, ישראל אם תפסיק להתרפק על התאנים המיובשות ועל הרחת לוקום ותתבונן אל פני המציאות בגובה העיניים.
