|
|
|
אי-אפשר להתמודד עם פקידוסטן
|
|
- הסרת חסמים. סעיף זה בתוכנית האוצר עורר תערובת של גיחוך, ציניות ובוז בתגובות יזמים, כפי שהן מופיעות היום ב-News1. לפני שנים רבות אישרה הכנסת את תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה, שבא לזרז את הליכי האישור. החוק נשאר אות מתה, עד היום, ועובדה שהיום מציעים לחוקק חוק חדש בעניין זה. איש אינו יכול להתמודד עם פקידוסטן. החוק החדש, הנמצא בדיון בכנסת, מדבר על הקמת יותר מ-100 ועדות חדשות לבניין ערים בכל הארץ ועל סירבול נורא נוסף בביורוקרטיה. האפשרות היחידה להאיץ הליכים היא לקבוע בחוק עונש מאסר חובה על אי-עמידה בלוח זמנים, אך איש אינו מציע (כמובן?) להכניס סעיף מעין זה. על מה הם מדברים שם, במשרד האוצר בירושלים, ובאיזה עולם הם חיים?
- השבת קרקע חקלאית למינהל: סעיף זה בתוכנית נחשף לראשונה ב-News1 כבר ב-6.6.10. מדובר במגרשים לבניית 12,000 דירות במרכז הארץ, מה שנקרא בין חדרה לגדרה. הדיון בנושא זה יכול להעלות את הדם לראש – שימו לב: מדובר במגרשים שמושבים וקיבוצים קיבלו למטרות עיבוד חקלאי, ועתה שונה יעודם לבנייה. החוזים בין המינהל ורשות הפיתוח לבין החקלאים מחייבים את החקלאים להשיב את הקרקע למינהל במקרה של שינוי יעוד. עכשיו מציעים חוק, שמטרתו היא להכריח את המינהל והחקלאים לקיים את החוזים! זאת נקראת מדינה מתוקנת?!
|
|
|
|
זה בכלל יופעל בעוד 7 חודשים
|
|
הבה ונסקור את חמש ההצעות. לפני כן נזכור, שהן מיועדות להיות חלק מחוק ההסדרים, שיופעל בינואר 2010. כלומר, במקרה הטוב ביותר מדובר באי-אלו הליכים, שמימושם יתחיל בעוד כשבעה חודשים. בתוכנית אין דבר מהיום למחר.
- שיווק מגרשים לבניית 70,000 דירות בשנה, במקום 32,000 דירות כיום. אלו דיבורים באוויר. יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, השר אריאל אטיאס, הצליח בתשעת החודשים האחרונים - במאמץ גדול שעליו סיפר בפירוט בשבוע שעבר - למכור מגרשים לכ-21,000 דירות, כלומר 28,000 בחישוב שנתי. מלאי המגרשים של המינהל באיזורי הביקוש הולך ואוזל. בעלי מגרשים בערים הגדולות אינם ממהרים למוכרם, כל עוד הם מצפים להמשך ההתייקרויות.
|
|
|
|
פינוי-בינוי יעזור בעוד 4 שנים
|
|
- האצת תהליכי פינוי-בינוי: ההצעה היא לאפשר הריסת בניינים ישנים ובניית חדשים, אם יש הסכמה של 60% מהדיירים במקום 80%. להערכתי, שום יזם שפוי לא יקנה בניינים כאלו במצב זה, כי יהיה עליו להתמודד בבתי המשפט (הידועים כידוע בפעילותם המהירה והיעילה...) עם עשרות דיירים המסרבים לחתום על החוזה. הקבלן הוותיק והמנוסה יעקב אנגל סיפר לי בזמנו, איך נרתע מעסקה כזו בחיפה, כאשר רק דיירים בודדים סירבו לחתום. בכל מקרה, מתחילת ההליך ועד גמר הבנייה עוברות 4-3 שנים, כך שהדבר לא יעזור לליכוד אפילו במערכת הבחירות הבאה.
- האצת בנייה לפי תמ"א 38: עוד הצעה שטותית ולא לעניין – לאפשר שיפוץ בניינים ותוספת דירות, אם לעסקה יסכימו 50% מהדיירים, ולא 66% לפי החוק כיום ראשית, מדובר בהוספת כמה מאות דירות (אולי) בכל הארץ, וזה לעשות צחוק מעבודה. שנית, שימו לב לדבריו של דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, המובילה בנושא תמ"א 38: "אנחנו חותמים על עסקות כאלו רק כשיש הסכמה של כל הדיירים" – מסיבות מובנות.
|
|
|
|
שש דרכים אמיתיות להגדלת הצע הדירות
|
|
המשותף לכל התוכניות הוא, שהאוצר אינו תורם בהן דבר, ומעביר את האשמה למשרד השיכון, לרשויות המקומיות, למינהל ולכנסת. במקום להעלות הצעות ריקות מתוכן, עדיף שמשרד האוצר ינקוט בפעולות שיביאו באמת להגדלת הצע הדירות. הנה שש דרכים לדוגמה:
- חקיקה מהירה של חוק, ללא חישובים פוליטיים ותוך הסכמה מקיר-אל-קיר בכנסת, שיתרכז בנושא אחד ויחיד: לוח זמנים קשוח לוועדות התכנון לאישור פרויקטים, ולוח-זמנים דומה לעיריות למתן היתרי בנייה, עם סנקציות של ממש למפגרים. אפשר לאמץ, בין היתר, שיטה מחו"ל: יזם מגיש תוכנית, ואם בתוך מספר ימים או שבועות לא קיבל הודעת סירוב מנומקת ומפורטת מהרשות המקומית, יוכל לבנות מיד. אולי חוק זה יוכל להלחם בפקידוסטן;
- עידוד לבעלי מגרשים פרטיים למוכרם במהירות, על-ידי מנגנון המיסוי. למשל: מי שימכור מגרש בששת החודשים האחרונים, יקבל פטור ממס שבח. זו דרך פשוטה ויעילה להגדלת הצע המגרשים;
- הגדלת מספר העובדים הזרים בענף הבניין, ולא הקטנתם עד לאפס כפי שמציע האוצר. לדעת השר שטייניץ, עובדים ישראלים יחליפו את הזרים בעבודות הרטובות, שהן עיקר הבעיה. נו באמת. הקבלן הוותיק אריה ברנוביץ אמר פעם לצעיר שביקש לעבוד בבנייה: "עבוד יום אחד, אחרי שש שעות יהיו ידיך מיובלות וכואבות, ונראה אם תרצה להמשיך". מה לעשות, העובדים הזרים פחות רגישים, או שחשוב להם מאוד-מאוד לשלוח כסף הביתה;
- ביטול מיידי של הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (אינני מתייחס לצד הפוליטי). קבלנים קטנים ובינוניים, שהיו יכולים לבנות, יושבים באפס מעש. האם הבחנתם שמחירי הדירות החלו להמריא כאשר נעצרה שם הבנייה?
- הקלות ביבוא חומרי גלם, תוך הפחתת המיסוי. הפחתת המיסוי על חומרי גלם מקומיים;
- הפחתת הדרישות המוגזמות מקבלנים, כגון בניית עוד ועוד חדרי ביטחון וממ"דים.
|
|
אריאל אטיאס
תפוס כינוי יחודי
חינוך לדור בריא ולוחם 
