בג"צ עמנואל: ייקוב הדין את ההר ואת השכל הישר

קריאת פסק הדין של בג"צ בעניין בית הספר לבנות בעמנואל מעוררת הרהורים נוגים, שמא בג"צ הוא זה שלמעשה ליבה את האש המיותרת שהתלקחה סביב הפרשה.

בג"צ קובע באופן נחרץ, שתכלית ההפרדה של הבנות לשתי מגמות - המגמה החסידית מצד אחד והמגמה הכללית מצד שני - תכלית ההפרדה הזו הייתה להפלות בין הבנות על-רקע מוצאן העדתי.

מנגד טוענים הדוגלים בהפרדה, שאין כאן אפליה על-רקע עדתי, וכי תכלית ההפרדה היא להבחין בין הבנות על-רקע רמת אדיקות שונה. כלומר שהמגמה החסידית אמורה לכלול בנות העונות על קריטריונים חמורים יותר של צניעות ואדיקות לעומת הבנות של המגמה הכללית.

בג"צ, בהרכב בראשות השופט אדמונד לוי כשלצידו השופטים ארבל ומלצר, דן ארוכות ועמוקות בדינים הנוגעים לחינוך ולאיסור אפליה, וקובע קביעות ידועות ומושרשות - הכל בטון יצוק.

אבל כשמגיעים לעובדות הקונקרטיות של המקרה, מתברר - כמו שקורה לא פעם - שהשד נמצא בפרטים.

קובע השופט אדמונד לוי:

• "נקל לקבוע כי במקרה שבפנינו תכליתן של ההוראות...הייתה אחת ויחידה: הפרדתן של בנות המגזר החסידי מעמיתותיהן הספרדיות... אגפים אלה...אופיינו בפילוח אוכלוסיה שאינו מקרי, ומצביע כאלף עדים על כוונתם המפלה של יוזמי ההפרדה".

אבל כמו שאמרנו: השד נמצא בפרטים.

כי מתברר על-פי ממצאיו של בודק חיצוני, והדברים מובאים אף בגוף פסק הדין עצמו ללא כל מחלוקת, שהמגמה החסידית, האשכנזית כביכול, מונה לא פחות מעשרים ושבעה אחוזים של בנות ממוצא ספרדי. כמו-כן מתברר, שהמגמה הכללית, הספרדית כביכול, מונה עשרים ושלושה אחוזים של בנות ממוצא אשכנזי.

הניתן להתעלם מהעובדות הללו?

אילו נניח היו במגמה החסידית תלמידה אחת או שתיים ממוצא ספרדי ניתן היה לטעון שהן בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אבל כאן הרי המדובר בעשרים ושבעה אחוזים של בנות ממוצא ספרדי, ולכן בשום אופן לא ניתן לומר שהן היוצאות מן הכלל בתוך המגמה. נכון, הן במיעוט, אבל המיעוט אינו מבוטל כלל וכלל. ועל כל פנים בוודאי שהמיעוט אינו כזה שניתן יהיה לקבוע נחרצות לגביו, כפי שקבע השופט לוי, שהמדובר "בפילוח שאינו מקרי, ומצביע כאלף עדים על כוונתם המפלה של יוזמי ההפרדה". כיצד ניתן לייחס באופן כה פסקני כוונת אפליה על-רקע עדתי כאשר בפועל עשרים ושבעה אחוזים מהבנות ממוצא ספרדי לומדות במגמה החסידית? וכיצד, מצד שני, ניתן לייחס באופן כה נחרץ כוונת אפליה על-רקע עדתי כאשר במגמה הכללית (הספרדית כביכול) לומדות עשרים ושלושה אחוזים של בנות ממוצא אשכנזי?

בג"צ לא מתייחס

וכיצד מתייחס בג"צ לנתונים המספריים הללו? מה המשמעות של המספרים המסוימים הללו בעיני בג"צ? כיצד הוא מרבע את המעגל הזה? אלה הן בהחלט שאלות מסקרנות, הלא כן?

ובכן, אל תבלבלו את בג"צ עם עובדות. בג"צ מתייחס אל הנתונים המספריים הללו כפי שהוא עושה לא פעם בפסקי דין: הוא פשוט לא מתייחס.

העובדה שבג"צ מתעלם ולא מייחס משמעות לנתונים המספריים הממשיים והספציפיים הללו - העובדה הזו, כשלעצמה, מעידה שאין לבג"צ דרך משכנעת ליישב בין המספרים המסוימים הללו לבין קביעתו שהייתה כאן אפליה עדתית.

אם בג"צ כה משוכנע בקביעתו שיש כאן אפליה עדתית, למה הוא לא מתמודד עם הנתונים המספריים המסוימים הללו? האם עשרים ושבעה אחוזים של בנות ממוצא ספרדי הוא מספר כה זניח בעיני בג"צ עד שאין צורך להתייחס אליו?

ההתעלמות הזועקת הזו של בג"צ מהנתונים המספריים המסוימים הללו וממשמעותם, היא זו שמטרידה כאן והיא זו שמעוררת תהייה, שמא בג"צ נחפז תחילה לירות את החץ ורק לאחר-מכן סימן סביבו את המעגל שהבעיר את האש.