עימאד חמאדה נולד לפני ארבעים ושלוש שנה בצור בהאר. הוא נולד במקום בו נולדו הוריו, סבו וסבי סביהם. שנת לידתו מסמנת גם שינוי במקום מגוריו, שעבר לשליטת ישראל.
בתי נולדה בישראל לפני חמישים ושלוש שנה. היא נולדה במקום בו נולד אביה, סבא שלה וסבא רבא.
עימאד חמאדה סיים את לימודיו התיכוניים בירושלים. בתי סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר אזורי בגליל העליון.
עימאד חמאדה החל את לימודיו האקדמאיים בישראל, גם בתי החלה את לימודיה האקדמאיים בישראל.
המשותף לשניהם, שהם יצאו להמשך לימודים אקדמאיים בארצות הברית. ובזה מסתיים המשותף ביניהם. לצערי, לשניהם מצפה עתיד שונה, כאשר יבקשו לחזור ולבנות כאן את ביתם.
בתי קבלה מלגה, שאיפשרה לה להמשיך בלימודיה האקדמאיים בארה"ב. קרה לה מה שהחיים עשויים לזמן לבחורה צעירה. הכירה את בחיר לבה, יהודי, עמו באה בברית הנישואים. בנתה משפחה, הייתה חברה בקהילה היהודית כעשרים וחמש שנה. למרבה הצער, התאלמנה והחליטה לחזור לישראל.
אחרי העדרות ממושכת לא אורב לה הסבר של משרד הפנים שמקובל גם על-ידי השופט
נעם סולברג בבית המשפט המחוזי בירושלים לפיו "את שוהה בלתי חוקית בישראל, עקב שהות ממושכת ועבודה בארצות הברית, שמעידים על ניתוק זיקתך לישראל". היא ובנה, נכדי, התקבלו בחום על-ידי כל הרשויות.
עימאד חמאדה ורעיתו עם שלושת ילדיהם החליטו לחזור למקום בו נולדו. עימאד מצויד בתואר ד"ר להנדסת חשמל וניסיון שצבר בעבודה לא תאר לעצמו שהוא יקלע למציאות קפקאית - שהוא, רעיתו וילדיו הם עברינים. אמנם, הם בעלי אזרחות אמריקנית, כמו בתי שקיבלה אזרחות אמריקנית, אבל הם שוהים בלתי חוקיים במקום בו נולדו, גדלו, בגרו, נישאו ועשו את צעדיהם הראשונים כתא משפחתי. לגביהם נקבע "שהם שוהים בלתי חוקיים עקב שהות ממושכת ועבודה בארה"ב, המעידים על ניתוק זיקה לישראל".
לד"ר עימאד חמאדה היו תקוות גדולות. הוא שילם לעירית ירושלים מאה עשרים אלף שקל כנדרש דמי בקשה לקבלת רשיון בנית בית על אדמתו. כל מה שנראה לו כה ברור בקיץ 2006, כאשר חזר לבית הוריו, הסתבר לו על-ידי מערכת המשפט בישראל, שהוא ורעיתו, שלושת ילדיו והילד הרביעי העומד לבוא לאויר העולם הם חבורה של עברינים - שוהים בלתי חוקיים.
מה שנראה לי זכות יסוד של אדם, לצערי, לכבוד השופט נעם סולברג, שהיה מועמד להיות שופט בבית המשפט העליון, יש דעה אחרת. בתי יצאה לתקופה יותר ארוכה לארה"ב מאשר ד"ר עימאד חמאדה. היא כאמור עבדה כשם שד"ר עימאד עבד, אבל עליה לא חלה פסיקה "שמעידה על ניתוק זיקה לישראל עקב שהות ממושכת ועבודה בארה"ב".
האם במשרד הפנים נשקל איך יסביר נציג רשמי של ישראל תופעה של מציאות מפלה כזו באיזה אולפן טלוויזיה באחת ממדינות אירופה או בארה"ב או באיזה קמפוס אוניברסיטאי. לצערי, דעת הקהל בישראל מקבלת בהבנה צווים כאלו של משרד הפנים עם חותמת של מערכת המשפט.
ולסיום הייתי מבקש לדבר אל לבו של השופט נעם סולברג, בוגר ישיבת "יבנה", שיאמץ לפסיקתו כלפי משפחת עימאד חמאדה את מה שמורה לנו פרשת קדושים, ויקרא י"ט, ל"ג: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם... כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר, הַגָּר אִתְכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם".