אנחנו לא מנוהלים!

ערוץ ההיסטוריה הקרין לפני ימים מספר סרט דוקומנטרי מאלף על דמותו של ג'ורג' וושינגטון - מי שהיה מפקד צבאה במלחמת העצמאות ולאחר מכן נשיאה הראשון. הדבר הבולט בדמותו היה נוכחותו בכל הצמתים המרכזיים בהם נדרשה קבלת החלטה כלשהי. לטוב ולרע. תמיד בקו הראשון. תמיד שם. תמיד מקבל החלטות. מקבל אחריות. מוביל. מנהל. מנהיג. גם החלטות גרועות. גם החלטות רעות. אבל תמיד שם כדי להחליט! המדהים הוא, שמספר כשלונותיו והפסדיו בקרבות השונים היה גבוה ממספר נצחונותיו והצלחותיו! אבל הוא היה שם. תמיד. לטוב ולרע. מראה דוגמה אישית שאין כדוגמתה. מי שהרוויח, למרות המחירים הגבוהים והתבוסות, היה העם האמריקני, שגם ידע להעריך זאת בסופו של דבר.

אצלנו - הפוך. וההשלכות לכך על העתיד של כולנו - טרגיות. ניהול הוא יכולת לקבל החלטה. כל החלטה. החלטה טובה, החלטה גרועה, החלטה נוראית, החלטה גאונית. זהו בעצם תמצית תפקידו של מנהל. אך לא אצלנו כנראה.

ה"בלגן" בו אנו נמצאים, בכל החזיתות - המדינית, החברתית-פנימית, חרדים וחילוניים, הכלכלית ועוד - הינו תוצר של מערכת פוליטית חלשה ולא מנוהלת. תוצר של מערכת ציבורית שאיננה מתפקדת וראשיה משותקים וחסרי כל יכולת קבלת החלטה והכרעה. לטוב ולרע. הכל דומם. הכל נעמד במקומו.

כל משבר מתחיל בקטן וניתן לפתור אותו עוד בתחילתו. כל משבר, כל בעיה, אפילו משבר "כאוטי" ניתן לפתרון כלשהו. אבל צריך לפני זה לגלות אומץ לב אישי, מוסרי, פוליטי ולאומי כדי לרצות לקבלם. הבעיה אינה טיבן של החלטות, הבעיה היא חוסר יכולת ורצון לקבל החלטות!

ארבע שנים יושב גלעד שליט במרחק נגיעה בעזה. ארבע שנים. גורלו של גלעד, כמו גורל המשבר הקשה עם המגזר החרדי, כמו גם המשבר אליו נקלענו אל מול העולם, כמו משברים ובעיות אחרות שעוד יגיעו - צריכים להיפתר בסופו של דבר, בצורה כזו או אחרת, על-ידי הדרג הפוליטי, על-ידי הכנסת, הממשלה, המפלגות; אבל אלו אינן קיימות למעשה. לא מתפקדות, לא פועלות, משותקות. בהלם. גוררות את כולנו אל פי התהום.

אין לנו על מי להלין - אלא רק על עצמנו. הכנסת הינה מראה ברורה של החברה הישראלית. אלה לא נבחרינו, אלה נציגינו. הם אנחנו ואנחנו הם. רק אם הציבור בישראל יתחיל לגלות מעורבות רבה יותר בנעשה במערכת הפוליטית והציבורית בישראל - ייתכן שיהיה שינוי כלשהו. אם לא נפעל - נישאר עם מערכת והנהגה פוליטית בינונית וירודה, שחוסר יכולתה להחליט פוגע אנושות בכולנו ובוודאי בדורות הבאים.