ההיגיון הטורקי של ארדואן

ממשלת טורקיה דורשת שוב ושוב את התנצלות ישראל על הרג תשעת הטורקים באירועי המשט לעזה, ומאיימת לנתק היחסים - אם ישראל לא תתנצל.

האמת, שאני מתחיל לפהק מהדרישות הטורקיות הללו. שינתקו כבר ונגמור עם זה.

ועד שינתקו כדאי לעמוד מעט על ההתנהלות הישראלית מול הטורקים - התנהלות שתרמה לא מעט לדרישה הטורקית.

בתגובה לדרישת ההתנצלות טוען ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שישראל לא תתנצל - באשר חיילי צה"ל היו בסכנת טבח מצד אנשי ה"מרמרה", וכי הם, חיילי צה"ל, פעלו כפי שפעלו כדי להגן על עצמם. שר החוץ אביגדור ליברמן אף טוען שמי שצריכה להתנצל כאן זו טורקיה ולא ישראל.

אלא שארדואן טוען, למן ההתחלה, שאין ממש בטענה הישראלית לפיה היו מחבלים טורקים על הספינה. ולטענתו זו מגייס ארדואן נימוק די משכנע על פניו: הוא טוען שעובדה היא שישראל שחררה מיד את כל אנשי ה"מרמרה", וזו הוכחה ניצחת לכך שהם חפים מפשע.

וזהו בעצם החטא הקדמון של ממשלת ישראל: הממשלה החליטה (ברוב דעות) לשחרר מיד את כל אנשי ה"מרמרה", וזאת - למרות שהיו בידיה הוכחות ועדויות ברורות באשר לזהותם של הסכינאים ושאר האוחזים בשרשראות ובמוטות ברזל שהיו על הספינה ועשו שפטים בחיילי צה"ל.

ממשלת ישראל סברה, בטעות כמובן, שאם היא תמהר לשחרר את הסכינאים הללו - ארדואן יירגע.

אבל ארדואן כידוע לא נרגע, אלא להפך: הוא דורש במפגיע התנצלות, והוא מנצל את השחרור המיידי של כל אנשי הספינה כראיה לכך שכולם היו זכים וטהורים.

והמסקנה מכל הפרשה הזו? שאין הרבה אמת בקלישאה האומרת שאפשר להרוג טורקי ולנוח.