בספרות המשפטית-מקצועית ובספרות הכללית, יש שמזהים את בית המשפט כהיכל הצדק. האם אכן ראוי בית המשפט להיקרא היכל הצדק? התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת. כדי לקיים דיון משפטי ולהגיע בסופו אל פסק דין צודק, דרוש לנהל דיון ללא מגבלות פרוצדורליות, העלולות להסיט את ההליך מדרך הצדק.
אבקש להציג שתי דעות מנוגדות בעניין זה.
האחת היא דעתו של השופט יעקב קדמי, בספרו "על הראיות", המוצאת את ביטויה בדברים אלה:
"החקירה שכנגד נחשבת לאמצעי ההתגוננות הבדוק והטוב ביותר העומד לרשותו של נאשם - ובסופו של דבר, לרשותו של בית המשפט, כנגד עדי שקר ועלילות שווא. חקירה שכנגד ראויה לשמה, חזקה עליה שהיא חושפת כל פגם של מהימנות שבו לוקה העדות ומאפשרת לבית המשפט לקבוע עמדה נכונה באשר למשקלה הראייתי".
הדעה השניה, והנוגדת, היא דעתו של עורך הדין רם אורן, כפי שהובעה בהקדמתו לספרי "תבונת העדות" ולפיה:
"צר לי לחלוק על דבריו של כב' השופט יעקב קדמי. החקירה הנגדית אינה מגלה את האמת הצרופה אלא היא בבחינת מאבק מחשבתי בין החוקר לבין הנחקר, כאשר תוצאותיו של מאבק זה מושפעות מאלמנטים רבים, כגון: כושרו האינטלקטואלי של העד לעומת כושרו של חוקרו, מידת ההכנה של העד לעדות, ההכנה של החוקר לחקירה, העובדות והראיות המצויות בידיהם של החוקר ושל הנחקר, וכמובן אופיו ויכולתו של כל עד לעמוד בחקירה שכנגד; ומן הצד השני - יכולתו של החוקר 'להפיל' את הנחקר ולהצביע על סתירות וחוסר הגיון בגרסתו. החוקר שכנגד תמיד ינסה, בכל מקרה, להפריך את גרסת העד, אפילו הוא יהיה סבור כי העד דובר אמת".
בספרי "תבונת העדות" אני מביא שפע של דוגמאות בדבר הטיית הדין מהאמת העובדתית, לרבות כתוצאה של דבקות בפרוצדורה, בשל טכניקות של מתן עדות, החושפות נקודות תורפה בזירה המשפטית. דומה שלא תמיד ניצבת מול עיני בית המשפט המטרה של עשיית צדק צרוף, ויש ושיקולים אחרים, כמו קיצור הליכי המשפט או ענייני פרוצדורה, גוברים על המטרה שלכאורה נועדה להיות היחידה - והיא, כאמור, חתירה לדין של צדק על סמך האמת העובדתית. ועוד, האמת המשפטית היא מונח שאינו חופף לאמת העובדתית, שכן האמת המשפטית היא זו המתקבלת על סמך ראיות וטענות, להבדיל מהאמת העובדתית שהיא מוחלטת.
המסקנה מתבקשת היא שלא זו בלבד שבית המשפט אינו מקום הצדק, אלא שבית המשפט אף לא שואף להגיע אל פסק דין של צדק בכל תנאי ובכל מצב.
___________________________________________________________
ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא הוא מהנדס בניין, בעל תואר שלישי בהנדסה אזרחית, חבר באגודת המהנדסים האזרחיים ASCE (ארה"ב) בדרגת Fellow, מתכנן עירוני, ומחברם של עשרות ספרים בתחום התכנון והבנייה - ספרי הדרכה וספרות מקצועית.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
