על איזו דמוקרטיה אדוני מדבר?

טייס קרב במילואים כותב סיסמה בגנות הכיבוש הישראלי על קירות גטו ורשה בפולין. הפרובוקציה הדוחה הזו זוכה לסיקור בכל אמצעי התקשורת. הסיקור עורר את פרופסור אביעד קליינברג, שהחליט להשיא לו ולשכמותו עצה פרקטית.

קבלו ציטוט: "רוצים לשנות באמת? אל תזהמו קירות. לכו לפוליטיקה למקום שבו האנשים שאתם בזים להם קובעים את גורלנו. שם מתקבלות ההחלטות. רוצים לסיים את הכיבוש? הגיעו למקום שבו הרמת היד שלכם תוכל לסיים אותו" (ידיעות אחרונות, 6.7.10). מורים לאזרחות דחסו את העצה הארוכה של פרופ' קליינברג לסיסמה בת שלוש מילים: "רוצה להשפיע - תצביע"!

אלא שהוכח כי המסר הזה בעיני שוחרי הדמוקרטיה מהשמאל איננו עקרוני. הוא סלקטיבי. רוצה לומר, שבמקרה של ניצחון הימין בבחירות, המצביעים המנצחים מתבקשים לעלות לטריבונה ולראות במימוש האידיאולוגיה של המפסידים מהשמאל. מנקודת מבטם, הבחירות הינן פרסונאליות, לא אידיאולוגיות.

יש לזה שתי סיבות מחוברות, ושתיהן תקועות עמוק בתודעת האליטה השמאלנית:

א) המדינה שלנו.
ב) הימין על מנהיגיו ומצביעיו איננו לגיטימי.

למה? מפני שאת מנהיגות הימין בחר האספסוף. תגידו להם שיש בין מצביעי הליכוד הרבה אקדמאים, והם ישיבו שתואר אקדמי לא מבטל את השיוך לאספסוף.

התבוסה הצורבת של השמאל בראשות עמרם מצנע ב-2003, לא מנעה את תוכנית העקירה שהתחייב עליה לפני הבחירות. להפך - הידיים המטונפות של הרודן המושחת, ביצעו עבור האליטה השמאלנית את המלאכה. זה חיזק אצלם את התחושה שהם גם צודקים וגם צדיקים, שהרי כתוב: "זכו צדיקים שנעשתה מלאכתם בידי אחרים". האם הפיגוע שעשה שרון בדמוקרטיה קומם מישהו מהאליטה השמאלנית? להפך...

דקה אחרי שבנימין נתניהו התמקם בפעם השנייה בלשכת ראש הממשלה, התחיל הלחץ. השמאל המובס רוצה לראות עוד ועוד עקירות. ואם לא עקירות, הקפאת בנייה בהתנחלויות. הבוחר הישראלי אמר את דברו בקלפי? יש לנו את הבוחר האמריקני. אנחנו רוצים לראות את הפריץ חוסיין אובמה מועך את המנהיג של הדמוקרטיה הישראלית.