עליבותה של "שומר מסך"

"שומר מסך" פועל כשהמחשב שובת. אין לפעולתו של השומר הזה כל תנובה ויבול מלבד המתנה רגועה עד שמישהו ייגע באחד המקשים ויגרש אותו מהמסך. איש אינו זקוק לשומר מסך ממש ודומה שכל שומר מסך משעשע רק את עצמו. פעם בכדור הנע מצלע אל צלע, פעם בתמונה מרהיבה של הרים מושלגים ויש כמוני ששומר המסך שלהם הוא ציור צבעוני. כאמור אין לשומר המסך כל ערך מועיל וכל עניינו מתגשם במילה אחת - סתם.

"שומר מסך" עם אמנון לוי בערוץ 10 היא תוכנית כמו שומר מסך. סתם. תוכנית טלוויזיה מפוהקת ומשמימה שאף פעם אינה מקיימת את הבטחות הקדימונים שלה. מרוב אכזבות כבר לא מאמינים גם לקדימונים וכבר מזמן התנערנו מן התוכנית הזאת. אין מה לעשות, כל מה שהוא דומה ל"כלבוטק", "כלבוטק" טוב הימנו. לא הייתי נדרש לתוכנית הריקה הזאת אלמלא הקדימונים שלה שכידוע אין לדעת מתי ירעימו עלינו את כותרותיהם. הפעם דנו הקדימונים בקולגה שלדעתי נעשה לו עוול - חנן גולדבלט.

בית המשפט קבע שחנן גולדבלט הוא אנס, הרשיע אותו ושלח אותו לשבע שנות מאסר. התקשורת התייחסה לסיפור בהבלטה הנדרשת - היא דיווחה למן תחילת הפרשה, עקבה באדיקות אחר כל התפתחות, התפרסמו עדויות מתוך בית המשפט ומחוצה לו וכמובן נתנה ביטוי הולם לפסק הדין ובעיקר לגזר הדין - שבע שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי לנפגעות. חנן גולדבלט, שעכשיו הוא אנס באופן רשמי, הגיש ערעור לבית המשפט העליון הן לגבי ההרשעה והן לגבי העונש הכבד.

זוהי זכות העומדת לכל מורשע ויש פעמים שבית המשפט העליון "הופך" הרשעות לזיכויים. זו הסיבה שיש ערכאות גבוהות יותר, בהן דנים בכובד ראש בטענות בעלי הדין על פסק הדין עצמו כמו גם על גזר הדין, וכאמור, קורה שהערכאה הזאת רואה ממקומה דברים שבית המשפט קמא לא ראה וההרשעה נֶהֱפָּכֶת. השחקן חנן גולדבלט ישב בטל כשנתיים במעצר בית במשך משפטו ועוד שנה וחצי בבית-סוהר וביום שני האחרון התקיים דיון ראשון בעירעורו.

זה הזמן שבו בחר אמנון לוי להקדיש את תוכניתו "שומר מסך" לפרשת חנן גולדבלט. הזמן שבין הדיונים בבית המשפט העליון לבין ההחלטה שתיגזר. שלוש וחצי שנים לאחר פריצתה של הפרשה לתקשורת ולאחר ריצוי שנה וחצי מתוך העונש שנגזר. אמנון לוי יכול לפלבל עיניים כלפי שמיא ככל שיחפוץ - השידור וּמועד השידור נבחרו רק בשביל לאיים על השופטים לבל יעזו לגעת בהרשעה. זו כמובן התערבות נלוזה במהלך הליך שיפוטי ואסורה על-פי החוק, אבל מצוקת התוכנית העלובה של אמנון לוי אינה יודעת רחֵם וגם מרישעות בעלמא ונבזות מנובלת לא תניח ידה.

כל שנותר היום הוא להמתין להחלטת בית המשפט העליון. אם השופטים יקלו בעונשו של חנן גולדבלט הקלה כלשהי, ואפילו כמשקל נוצה, יהיה זה מן הראוי שמנהלי ערוץ 10 יורו לאמנון לוי באצבעותיהם על הדלת, משם אל המעלית, ומגרש החנייה, והביתה, על-מנת שלא לשוב עוד לעולם. רשע מרושע!