|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שתיקתם הרועמת של המועמדים בתחרות פרס האקדמיה לקולנוע
|
המשך (תיעודי!) של עלילותיו והרפתקאותיו (התיעודיות!) של האגס הבודד בארגז התפוחים
|
|
|
ההבדל בין אגס לבין תפוח
|
|
שאול דישי
|
|
שאלות לחכמי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, נבחריה ובוחריה, ולקברניטי פסטיבל הסרטים של ירושלים 2010 - עם הכללתו של סרט תיעודי ("המדריך למהפכה") במסגרת תחרותית של סרטים עלילתיים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
סרט תיעודי הוא סרט תיעודי כפי שסרט בדיוני-עלילתי הוא סרט בדיוני-עלילתי. נקודה.
להדגשת העניין והדגמתו מצורף תצלום תיעודי ("טבע דומם") של שלושה תפוחים שאני צילמתי ושבכל מקרה ואיך שלא תבחנו אותם בפורמט בו הם מופיעים: "צילום סטילס" – הם ימשיכו להיות שלושה תפוחים מתועדים ב"צילום סטילס".
אם למשל הם היו "מצוירים" – אז היה כבר מדובר ב"ציור" ולא ב"צילום סטילס" תיעודי כמוצהר.
זה יכול לענות בתמצית נמרצת ומדויקת גם לאלה שציינו את "וואלס עם באשיר" כדוגמה לסרט תיעודי שנכלל וזכה בתחרות האקדמיה בעבר. ולכן בואו נזכיר ונאמר ש"המדריך למהפכה" דומה הרבה יותר מבחינת הז'אנר שלו ל"שיטת השקשוקה" מאשר ל"וואלס עם באשיר".
טשטוש ההבדלים בין שתי קטגוריות כשמגיעים לתחרות ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת שמעצם טבעה היא צריכה וחייבת להתנהל בתנאים שוויוניים – הוא חמור ומאוד לא רצוי. עניין זה עלול לשבש ולהחליש עד מאוד את אופייה ואת יוקרתה ותקינותה הציבורית של ה"אקדמיה" – אותה הקמנו על-מנת לברוח מכל אותן ועדות של קובעי טעם ומחלקי פרסים שלטוניים ממונים.
מבחינת הנהלים והסדר התקין, סרט תיעודי טוב ככל שיהיה, לא הופך לסרט בדיוני-עלילתי כפי שסרט בדיוני-עלילתי גרוע לא הופך לתיעודי דוקומנטרי. בכלל אין כאן שאלה של טיב או טעם אישי – לא של היוצרים ולא של הא/נשים האחרים.
נא לא להתבלבל ונא לא לבלבל: לא מדובר כרגע בדיון אמנותי על גבולות הז'אנר ועל ניואנסים בתוכו, מדובר על פ-ר-ו-צ-ד-ו-ר-ה ונוהל לא תקין של חוסר מתן אפשרות שווה ליוצרי סרטים תיעודיים אחרים באורך דומה – שלא חשבו או לא העזו להשתמש בחוצפתם ולהגיש את עצמם לקטגוריה שאינה שלהם.
ככל שעולות וגואות התגובות בכתב ובעל-פה לעניין שבנדון – ה"שעטנז" וחוסר העמידה בכללים השוויוניים בתחרות האקדמיה – מתמיהה ומדהימה שתיקתם של הנוגעים בדבר: המועמדים עצמם.
מובן וברור מדוע יוצרי הסרטים התיעודיים הקצרים יותר שותקים – למה להם עוד מתחרה שהופק בתקציב גבוה עם "סקס-אפיל" בולט שיאיים עליהם ועל סיכוייהם?!
לא לגמרי ברורה שתיקתם של יוצרי הסרטים התיעודיים הדומים באופיים ובאורכם לסרט המדובר – לא מפריע להם שגם הם יכולים היו – רק אם רצו או ידעו על האפשרות – להיכלל גם הם ב"תחרות הגדולה"?!
אבל, לגמרי לא ברורה שתיקתם של יוצרי הסרטים העלילתיים הארוכים האמיתיים, שכן סרט זה, "המדריך למהפכה", בו מדובר, בא לאכסנייתם כאורח בלתי קרוא ויש בכוחו מבחינה סטטיסטית ומתמטית לגזול מסיכוייהם להיכלל בחמישייה הסופית או אף בזכייה עצמה.
מוזרה, זהירה, "פחדנית" ולא מכובדת שתיקתם של מפיקים ובמאים אלה שלבטח אינם מסכימים להפחתה או לפגיעה בסיכוייהם ובזכויותיהם.
האם הסכינים הקצרות או הארוכות תישלפנה רק אחרי ההצבעה הראשונה והכרזת החמישייה?! האם אז יהיה זה הזמן המתאים לטרונייתם המאוחרת וחסרת האפקט בעליל?! ברור שלא.
|
|
הכותב הוא צלם, תסריטאי, במאי ומפיק סרטים תיעודיים(!) ועלילתיים(!!).
|
|
| תאריך:
|
11/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/07/2010
|
|
שאול דישי
|
|
שתיקתם הרועמת של המועמדים בתחרות פרס האקדמיה לקולנוע
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אורי סיון
|
11/07/10 15:32
|
|
|
|
2
|
|
זהר לסקוב
|
13/07/10 11:39
|
|
|
|
|
|
שאול דישי
|
13/07/10 15:44
|
|
|
|
|
|
זהר לסקוב
|
13/07/10 19:44
|
|
|
ישראל היא הרי מדינה מתוקנת. דמוקרטיה. דמוקרטיה יהודית, פנינה נאורה של ממשל תקין ב"מזרח התיכון הפרימיטיבי". ובמדינה מתוקנת מקימים ועדה. ועדת בדיקה בין משרדית מקצועית, שתתכנס, תלמד, תחקור ותגיש את מסקנותיה המבוססות והמלומדות לממשלה. יישבו מומחים מכל תחום המשיק לבעיה, ילמדו ויבינו את הנושא, על כל פניו וגווניו. וכך, לאחר שלמדו את ההשלכות השונות בכל אחד מהתחומים, יוכלו להמליץ לממשלת ישראל כיצד יש לנהוג במצב זה, כיצד ניתן לפתור את הבעיה.
|
|
|
|
|
הילדים והמבוגרים שחולקו לקבוצות של 11 פלוס המדריך\ה, נכנסו לקרון המוביל לנתב"ג. תוך כדי תקלות שנאלצו לגבור עליהן בעבודת צוות, הגיעו לחלל ופגשו חייזרים. התופעות המדהימות שחוו בדרך היו הרפתקאה שווה ביותר.
|
|
|
|
|
אנטיביוטיקה הינה שם כולל לקבוצת תרופות המשמשות לטיפול בזיהומים והיא בין התרופות הנמכרות ביותר בעולם (בארה"ב לבדה נרשמות תרופות אנטיביוטיות לטיפול בבעיות אוזניים בשווי כולל של כ-500 מיליון דולר לשנה).
|
|
|
|
|
בראשית השבוע עומדת הממשלה לאשר בהליך מזורז שנוי במחלוקת את מינויו של ראש מערך ההסברה והתקשורת של אוניברסיטת חיפה, ד"ר אמיר גילת, לתפקיד היו"ר החדש של רשות השידור בשכר נאה בניגוד לקודמיו בתפקיד זה. מבחינתו האישית של גילת, המינוי החדש תקין למהדרין. גם המינוי הנוכחי שלו באוניברסיטת חיפה, שנעשה בשעתו ללא מכרז כנדרש ו"נתפר" במשרת אמון, היה סביר.
|
|
|
|
|
"האיומים לפגוע בחירויות המחשבה והביטוי, שהן חירויות יסוד בכל מדינה דמוקרטית, ולא זכויות יתר אקדמיות, מסמנים שלב נוסף בערעורה של מערכת ההשכלה הגבוהה" - כתבו לפני ימים אחדים יותר מ-500 אנשי אקדמיה בעצומה הקוראת לשר החינוך גדעון סער לחזור בו מכוונתו לנקוט צעדים נגד מרצים הקוראים לחרם אקדמי על ישראל ובכך להביא לידי "צמצום חופש הביטוי האקדמי". ואכן, כיצד ניתן להעלות על הדעת פגיעה כה דרקונית ומקארתיסטית "בחירויות המחשבה והביטוי" של איש אקדמיה, אשר כל חטאו מתמצה בקריאה לחרם על ישראל?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
גודריאן מלמד את היטלר ורומל את תורת לוחמת השריון בחזית; גודריאן מפר פקודה אסטרטגית; הפולנים לא ניצלו הזדמנות אסטרטגית; "התגברות על מכשול מים בלתי עביר"; חידוש הלחימה הגרמנית; שיתוף...
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום  מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם עד כה ראוי היה להציג את איתמר בן-גביר כעבריין לשעבר הרי שעכשיו הוא בלי לשעבר רק, לכאורה, לפי שעה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
